היזמים, ניר כהן, טלי יסייה וענבל הלפרין-גוטסמן, מסרבים לקבל את המחשבה שלפיה שונות היא מקור לחיכוכים. נהפוך הוא. "אנחנו רגילים לשמוע על ירושלים בהקשרים שליליים - מתיחויות, שסעים, או פערים", אומרת ייסה, אשת חינוך במקצועה. "רצינו להראות שאפשר גם אחרת. שאפשר גם לחגוג את השונות התרבותית והקהילתית שמאפיינת את העיר, ולהסתכל עליה כעל נכס.
לא כעל נטל. לתת לאנשים את ההזדמנות להכיר ולחוות ממקור ראשון וללא תיווך, אנשים ששונים מהם, ובכך להוריד מעט מחומות הפחד. אנחנו שלושה חברים. כל אחד הגיע לזה ממקום אחר, אבל המשותף לכולנו הוא שהרגשנו שמשהו חסר, שמעבר לעובדה שאנחנו פוגשים את השונה ברכבת הקלה, או בשוק מחנה יהודה, אין לנו הזדמנות אמיתית להכיר קהילות ותרבויות שונות, פנים אל פנים - להתארח בבית חרדי, אתיופי או מזרח־ירושלמי".
"מאות אנשים כבר השתתפו באירועים, והצורך והרצון של אנשים הפתיע אותנו לטובה", מעידה ייסה. "אנחנו רואים יותר ויותר אנשים שבאים לסיורים מרקעים תרבותיים וזהותיים שונים, והמשותף לכולם הוא יצר הסקרנות, הרצון לדעת, להכיר, לחוות ולפגוש תרבויות שונות ברמה של בן אדם לבן אדם, בלי קשר לתבניות שכולנו כל כך התרגלנו לחשוב לפיהן".
התרעות פיקוד העורף