המחזמר "שיגעון המוזיקה" המבוסס על שובר הקופות ההוליוודי המפורסם עם ג'ון טרבולטה ומוזיקת הדיסקו המשגעת של הבי.ג'יז, מביא את סיפורו של טוני בן ה־19, בן למשפחת מהגרים ממעמד הפועלים, שעובד כמוכר בחנות לחומרי בניין בשעות היום ובשעות הלילה מגשים את חלומו להיות רקדן.

למרות הסיפור הסטנדרטי, ההפקה מהוקצעת וקפדנית בזכות הבמאי גלעד קמחי, ונשענת על להקת שחקנים מוכשרת שמפגינה כישורי ריקוד לא רעים בכלל, לצד כישרון שירה ומשחק. כל אלה הופכים את הסיפורים האנושיים לנוגעים, אף שברוב המקרים הם נדחקים הצידה לטובת קטעי הריקוד והשירה.

ההפקה של חיים סלע מוצלחת גם בזכות תאורה נפלאה של אבי יונה בואנו, תפאורה עשירה של ערן עצמון, תלבושות יפות של אולה שבצוב וכוריאוגרפיה נהדרת של עוז מורג. כל אלה הופכים את המיוזיקל לסיפור מעניין. גם ההדרכה הקולית המצוינת של דוקי עצמון, בשילוב הניהול המוזיקלי של אמיר לקנר, משלימים את המשימה - לעורר עניין בסיפור עצמו, ולא רק בשירים ובריקודים.

גם הליהוק הוא בינגו אחד גדול: גל פופולר בתפקיד הראשי מפגין קטעי משחק וריקוד מרשימים. אין ספק, מדובר בתגלית. לצדו: דנה פרידר שמפתיעה לטובה, שני שאולי המרגשת, קרולינה, שמגניבה בקולה כהרגלה, וסנדרה שונוולד ואלי דנקר המגלמים את הוריו של טוני.

זה היה יכול להיות עוד מחזה סטנדרטי, אבל המופע המוקפד, הליהוק המדויק וכל המעטפת הופכים את הגרסה הישראלית של "שיגעון המוזיקה" למחזמר שלא נופל במאומה ממיטב המיוזיקלס שרצים בברודווי.