"שנים אחרי 'חגיגה בסנוקר', צועקים לי 'כרמלה, אורחים נוספים הגיעו'"

תקוה עזיז, מי מכיר, מי יודע? אין ספק שלצד כוכבי העבר וההווה המככבים במדור שלפניכם, פועלים במסירות והרחק מאור הזרקורים שחקנים רבים שבלעדיהם לא ניתן לתאר את התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה בארץ, אך שמם אינו נהיר לקהל הרחב.

כמייצגת אותם, מובא בזה סיפורה של תקוה עזיז־אברהמי. לאחר שמאז שנות ה־50 היא שיחקה בשורה ארוכה של תיאטראות, ובהם כאלה שנעלמו זה מכבר מהנוף, דוגמת "קלעים", "זירה", "סדן", "אהל" ואפילו תיאטרון גיורא גודיק, היכן כיום השחקנית הוותיקה, שפניה מוכרות לכולכם מסרטים רבים? אולי תתפלאו, אבל כעת, בבחינת אף פעם לא מאוחר, היא עורכת בגיל 81 גיחת בכורה אל במות תיאטראות הבימה וחיפה, המעלים במשותף את הקומדיה “יש רופא באולם?".

צירו של המחזה, מאת מחזאי הקומדיות האנגלי ריי קוני, שמועלה כעת בתרגומו של אלי ביז'אווי ובבימויו של משה נאור, המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, מתרחש בבית חולים לונדוני. עזיז משחקת בהצגה לסירוגין עם רבקה בכר, גם היא מהגוורדיה הוותיקה, את אמו של ד"ר יוברט בוני, בכיכובו הנמרץ של יעקב כהן, ש"הוא לא רק שחקן מצחיק, אלא גם איש מקסים ומתוק".

עזיז, תושבת בני ברק, נולדה בפתח תקווה בשלהי 37' להורים יוצאי עיראק. לאחר שכיכבה בהצגות בית הספר והצטיינה בחיקויים, השתתפה בקורס לקריאה תנ"כית בהדרכת צבי פרידלנד ושיחקה בנעוריה בתיאטרון הנוער "קלעים", שעודד קוטלר הקים בנעוריו. “כבר אז עודד התגלה כידען וכאחד שנתן את עצמו לאחרים", מציינת עזיז, שלצד המשחק סייעה לפרנסת משפחתה בעבודה בבית דפוס.

בצבא היא שירתה בלהקת פיקוד הצפון. “עם מפקד כמו יעקב בודו לא היה אצלנו משטר נוקשה", היא נזכרת. באמצע השירות, הועברה לחיל הקשר. “טענו שם נגדי שאני מתאימה יותר לסגנון של הבימה", היא מספרת בנימה של טרוניה.

בתום לימודיה בבית הספר למשחק שליד הקאמרי, פתחה בנדודיה בין תיאטראות ישראל. היא זוכרת איך התרגשה לשחק בתיאטרון "סדן" שהקים יגאל מוסינזון. “בשבילי לפגוש סופר משכמו ומעלה כמוהו היה דבר ענק", מעידה עזיז, שכדי לשחק נער בן 14 במחזמר “המלך ואני" אצל גודיק לא היססה לקצר את שערה הארוך. בתיאטרון הילדים "תילון תליל" של מנחם גולן, היא התחילה כמזכירה והוקפצה לתפקידים מרכזיים. “מנחם תמיד היה טיפוס אנרגטי עם התפרצויות פה ושם", היא מעירה.

עד היום, עזיז מתרוצצת ברחבי הארץ בין הצגות ילדים לצד הופעותיה למבוגרים. היא משחקת כעת בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער בהצגה “הלילה הזה", על המחתרת היהודית במרוקו. “זה מקסים לעבוד עם ילדים", היא מצהירה, “התמימות שלהם שובת לב. אם מופיע בהצגה איש רע, הם מזהירים מפניו בקולי־קולות את הדמויות האחרות".