"ברודוויי-ישראל": הכוכבת האמריקאית מדהימה, אבל למה לשיר "קזבלן"?

צחי סיטון גייס את הזמרת דילייני ווסטפול למופע המקומי המרשים, שמצליח, חרף חסרונותיו הגזרת הרפרטואר שנבחר, לספק מנה גדושה של רגש ונוסטלגיה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מופע - ברודוויי-ישראל - צילום תמי שחם
מופע - ברודוויי-ישראל - צילום תמי שחם | צילום: תמי שחם

צחי סיטון, זמר ושחקן ישראלי שמופיע בעיקר באופרות ובמחזות זמר, יזם, כתב, ביים ומככב במופע "ברודויי־ישראל", המארח את דילייני ווסטפול, כוכבת ברודוויי אמריקאית. "לפני שנה וחצי הוזמנתי למסיבת השקה בניו יורק, ולפתע עלתה הזמרת המופלאה הזו והחלה לשיר. באותו הרגע אמרתי לעצמי, וואו, אני חייב לעבוד איתה. פניתי אליה בסוף האירוע והיא הסכימה להשתתף. אני כל כך מאושר שהיא נמצאת כאן איתנו", גאה סיטון להציג.

ווסטפול היא אכן וואו. יש לה נוכחות בימתית מרשימה, איכות קולית עשירה ובשלה, מנעד קולי מתפקע, מקצוענות בימתית וקסם רב. ברזומה העשיר שלה תפקידים בולטים במחזות "קינקי בוטס" ו"סוויני טוד", ובמחזות הזמר "פנטום האופרה", "גבירתי הנאווה" ו־Beautiful, מחזמר שבו כיכבה במקור הזמרת הדגולה קרול קינג. אחד משיאי הערב: ביצוע של דילייני, בעברית, ל"לו יהי" של נעמי שמר.

גם לסיטון יכולות בימתיות, כישורי משחק והגשה, וקול בס־בריטון מרשים, שמגיע למיצוי בדואטים הרמוניים עם ווסטפול. רק חבל שיכולותיו האופראיות המרשימות לא תמיד תואמות את הרפרטואר שנבחר, כמו, לדוגמה, בשירים מתוך "סאלח שבתי" ו"קזבלן".

הליווי המוזיקלי נעים ואינטימי, אך לא מצליח להתרומם לרף הגרנדיוזי הגבוה של המיוזיקלס מברודוויי. ייתכן שעיבוי המופע, עם ליווי של זמרים תלמידי בית ספר למשחק או עיצוב בימתי מוקפד, היו יכולים לחפות במקצת על הדיסוננס הזה. ולמרות כל חסרונותיו, "ברודוויי־ישראל" הוא מופע מהנה ביותר, המספק לקהל מנה גדושה של רגש ונוסטלגיה.

תגיות:
ישראל
/
ברודווי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף