"יתוש בראש" מאת המחזאי הצרפתי ז'ורז' פיידו, שביים אודי בן משה ומוצגת בתיאטרון החאן, היא קומדיה קלאסית, הכוללת טעויות רבות בזיהוי, אנשים שמגיעים למקומות לא נכונים ומצבי קיצון, כיאה וכנאה לחוקי הפארסה. במחזות כאלה, אם ההפקה לא בנויה כמו שצריך, היא עשויה להפוך מקומדיה לטרגדיה ולכאב ראש נוראי, בעיקר בגלל ריבוי הדלתות המסתובבות.

אלא שהפעם זה לא קרה. נהפוך הוא; העיבוד המחודש הוא קומדיה מהנה ומתוזמרת היטב, בניצוחו של בן משה, ותיאטרון עשוי היטב.

עם הנוסח העברי של נסים אלוני ז"ל, התלבושות של אורן דר, התאורה של רוני כהן, והתפאורה של סבטלנה ברגר, "יתוש בראש" מספקת אסקפיזם ולכמה שעות גם נתיב בריחה מהמציאות היומיומית העכורה והמטרידה.

סיפור המחזה מתחיל באישה שמשוכנעת שבעלה בוגד בה. היא מגייסת את חברתה הטובה ביותר, במטרה לטמון לו פח בבית מלון, לשם מגיעים אנשים שרוצים לנקות את הראש. מכאן, העניינים מסתבכים.

הבמאי, בן משה, ידע להרכיב נבחרת שחקנים מנצחת, שניכר כי היא נהנית לשחק בפארסה הקומית ועושה זאת בווירטואוזיות שובת לב. בראשם, ראויים לכל שבח, ארז שפריר, כרמית מסילתי־קפלן ואיתי שור. שפריר מופיע בתפקיד כפול: גם כבעל החשוד וגם כעובד במלון שכולם טועים בזהותו וחושבים שהוא הבעל הבוגדני. לצדו, מסילתי־קפלן כרעייתו, ויחד הם מגישים ביצוע קומי מדויק.

שור בולט בתפקיד קאמי, פקיד עם ליקוי בדיבור, שמבין היטב את בן דמותו המגוחך וגונב את ההצגה. עוד ראויים לציון: אריאל וולף, דודו בן־זאב, יואב היימן, יהויכין פרידלנדר, יוסי עיני וניר רון. כולם ביחד וכל אחד לחוד ניחנו ביכולת קומית נפלאה, ויודעים ללהטט היטב בפארסה הצרפתית. הווירטואוזיות הנפלאה של שחקני החאן חוגגת כאן, ומאפשרת לשחקנים להביא לידי ביטוי את מלוא יכולותיהם הקומיות המופלאות.