עכשיו, בגיל 28, יופיע התינוק מאז עם "אואזיס", הצגת יחיד פרי עטו, בפסטיבל תיאטרונטו ביפו. בהצגה לוקח פתר - מדריך טיולים בעיסוקו השני, לצד המשחק - את הקהל לאלג'יריה, מדינה שהוא לא ביקר בה מעולם, ומביא את סיפורו של צנחן צרפתי שנשלח לטפל במורדים במדינה הצפון אפריקאית, נקלע לדילמות מוסריות ופורק אותן בפריז, בשובו מהמרד.
"כשהתגייסתי לצבא לפני עשור, אבא שלי צייד אותי בכמה ספרים", מספר פתר. "אחד מהם היה 'שחר במדבר', מאת נואל פאורליר, אחד החיילים הצרפתים שנשלחו לדכא את המרד באלג'יריה. קראתי את הספר, התרשמתי ממנו ושמתי אותו בצד. הקיץ, כשעברתי דירה, הוא קפץ לי מול העיניים. כשקראתי אותו שוב, התעורר בי חשק גדול להפוך אותו להצגת יחיד".
רק בקיץ האחרון יצא פתר מהקן החמים של מגמת המשחק בסמינר הקיבוצים, וכבר קפץ לאתגר של הצגת יחיד, שאפילו שחקנים ותיקים נרתעים ממנו. "תוך כדי הכתיבה, הרגשתי שמתאים לי לשחק את זה עכשיו, עם כל הפרפרים וההתרגשות", הוא מעיד. "זאת, בעזרת חבריי מהסמינר, בראשם חן דוד, במאית ההצגה, בוגרת מגמת הבימוי, אחרי ששיתפנו פעולה בהפקות קודמות".
לא רק אביו שחקן ובמאי. פתר בא ממשפחה תיאטרלית. לדבריו, את צעדיו הראשונים בתחום עשה בחיפה בהדרכת אמו, תמנע, מורה למשחק בעברה. "עם שני הורים בתחום, לא יכולתי לברוח ממנו", הוא מספר. "אומנם חייתי אחרי הצבא שנתיים בברצלונה, והתחלתי לעסוק בהדרכת טיולים בחו"ל, אבל המשיכה לתיאטרון הייתה חזקה ממני".
כשאני שואל את פתר, כבדרך אגב, אם יש לו קשר עם הולנד, צף ועולה סיפור מדהים. "אמי הולנדית", הוא מספר. "היא נכדתו של יופ וסטרוויל, חסיד אומות עולם, שהציל יהודים בתקופת השואה באזור בילדהובן, קרוב להאג. הוא וחבריו במחתרת הבריחו יהודים לספרד דרך הרי הפירנאים, שם אני מדריך כיום טיולים. שמע סיפור לא ייאמן על מה קרה בטיול הראשון שהדרכתי בפירנאים. שישי אחרי הצהריים, רכב תקוע בסוף העולם. התקרבנו אליו ופגשנו חבר'ה מישראל חובשי כיפות. כששאלתי אותם לאן הם רוצים להגיע, הם השיבו שלמונטגאר, כפר על גבול צרפת־ספרד. כשהתפלאתי מה פתאום לשם, הם ענו שבמקום הזה הוריהם הכירו כשהם ברחו מהנאצים בשואה - האבא מצרפת והאמא מהולנד. מניין בהולנד? 'מבילדהובן', הם השיבו. ישר התחבקנו והסעתי אותם לכפר. זה משהו שקורה אחד למיליון".
התרעות פיקוד העורף