כמעט 20 שנה חלפו מאז החלה לינט רופא (64) לפזז עלי במות עם הלהקה שייסדה "גלגל במעגל", המורכבת מעשרה רקדנים המרותקים לכיסאות גלגלים ועשרה רקדנים עומדים. רופא, שנולדה נכה, או כהגדרתה "אי התפתחות של גפיים תחתונות ויד שמאל", לא נזדקקה בצעירותה לכיסא גלגלים, והלכה בעזרת פרוטזות.

היא נולדה באיסטנבול, טורקיה, בת שלישית מתוך ארבעה ילדים. הוריה מעולם לא התייחסו אליה כאל נכה. כשהייתה בת 17, עלתה עם משפחתה לישראל. "כל השנים הלכתי עם פרוטזות, שיחקתי ויצאתי לטיולים", היא מספרת. "הילדים לא העליבו אותי, ומעולם לא הרגשתי שונה. נסעתי לבית הספר באוטובוסים, הוצאתי רישיון נהיגה, השלמתי לימודי הנהלת חשבונות וייעוץ מס, התפרנסתי טוב מעבודתי וקניתי דירה".

כשהיא מסודרת עם בית משלה, עבודה מתגמלת ובן זוג, ילדה את בנה. לימים נפרדה מאביו וגידלה לבדה את בנה היחיד, כיום בן 27. "הייתי פעילה בגן של בני, כשבאחד הימים עובדת סוציאלית מעיריית הרצליה, הציעה לי לרכז פרויקט שעיקרו מתן מענה לשעות פנאי לנכים", היא מספרת. "אמרתי לה שזה רעיון נפלא, אבל מה לי ולנכים? עד כדי כך לא החשבתי עצמי לנכה".

אבל האתגר המשיך לאתגר אותה, ובימים בהם המושג נגישות לא היה קיים, ייסדה את עמותת "כנף", במסגרתה נהנים נכים מאזור השרון משלל חוגים לשעות הפנאי - קרמיקה, מחשבים, שחיה, ציור, תיאטרון, התעמלות ועוד. חוג לריקודים לא היה אופציה. יום אחד הזמינה אותה נציגה מבית הלוחם, כדי להכיר מקרוב חוג לריקודי עם על כיסאות גלגלים. "חשבתי לעצמי שהאישה הזאת לא מחוברת לעצמה", היא נזכרת. "אבל כשראיתי בבית הלוחם נכים רוקדים על כיסאות גלגלים, שפשפתי את עיניי, ונדלקתי ישר".

ב־2000, מתוך רצון לשפר ולמקצע את חוג הריקודים, ייסדה רופא את להקת "גלגל במעגל", והזמינה את הכוריאוגרף רוני סימנטוב, שאינו נכה, להיות המנהל האמנותי. "לא היה לו מושג שהוא עומד לפגוש רקדנים על כיסאות גלגלים. לאורך השנים יצר סימנטוב מופעים לנכים ולעומדים, תוך שהוא מוכיח לרקדניו שהכיסא הוא רק אביזר. לא מגבלה", היא מספרת.

במקביל להפיכת "גלגל במעגל" ללהקה ייצוגית של הרצליה, התבשרה רופא על ידי הרופאים, שלא ירחק היום שבו תיאלץ להוריד את הפרוטזות ולשבת על כיסא גלגלים. "היה לי מחסום רציני", היא מספרת.

באחת מהופעותיה של הלהקה שהתקיימה בפני ראש העיר, חסרו בהרכב רקדנים יושבים. "הציעו לי לרקוד, אבל הריקוד היה תמיד אצלי מחוץ לתחום. בכל זאת נעניתי וישבתי על כיסא הגלגלים. לראשונה בחיי הורדתי את הפרוטזות לפני אנשים. זה היה אחד הימים הקשים בחיים שלי. בלי הפרוטזות הרגשתי חצי בן אדם. מאז אני אחת מרקדני הלהקה, וכיסא הגלגלים הוא נעלי הריקוד שלי", היא מתארת את המהפך בחייה. "שילוב בין רקדנים 'יושבים' לרקדנים 'עומדים', מביא את יושבי כיסאות הגלגלים ליכולות גבוהות ולביצועים מרשימים על הבמה. הכוריאוגרפיה מותאמת למגבלות הפיזיות של הנכים, אבל תוך כדי עבודה קשה ומאומצת מביאה אותם להישגים ולשיאים חדשים, ופותחת אותם לחברה".

בין הרקדנים: בני הזוג אבי ושוש פתאל, נפגעי מחלת פוליו; ודודי שרוני, רקדן שהפך נכה בעקבות ניתוח גב שכשל, והצטרפותו ללהקה שיקמה את חייו.

מאז ההופעה הראשונה של "גלגל במעגל" בפסטיבל אביב 2001, הם לא נחים לרגע, ומופיעים בלי סוף במרכזים קהילתיים, בתי ספר, פסטיבלים מקומיים ובינלאומיים, כולל הופעה בהר הרצל בטקס הדלקת המשואות מודל 2017, ובמצעד העצמאות לישראל בשדרה החמישית בניו יורק. הם גם הופיעו בברזיל, בגרמניה ובטורקיה. "ההופעה באיסטנבול הייתה בשבילי מעין סגירת מעגל. חברי ילדות באו לראות אותי רוקדת. גם אחי וגיסתי שחיים שם, הגיעו. הייתה התרגשות גדולה", היא נזכרת.

בשבוע שעבר הופיעה "גלגל במעגל" בפסטיבל המחולות בכרמיאל, במופע משותף עם רמי קלינשטיין. ההופעה הקרובה שלהם תתקיים השבוע בפסטיבל "אשדודאנס" במופע "על גלגלים".

מה תורם לכם הריקוד?
"המחול גורם לנכים לחוש צעירים ברוח ובנפש. הביחד, היצירה והחברותא, תורמים להרגשה נפלאה. אבל הדבר הכי חשוב הוא ניצחון הרוח על הגוף".

"על גלגלים". 11 ביולי, חמישי, 17:00, היכל הספורט הקריה, הכניסה חופשית