עוד כילדה בספרד, ארץ הולדתה, התעורר בה דחף בלתי נשלט להיות אזרחית העולם הגדול, ומגיל 14 היא בתנועה מתמדת בין ערים, מדינות ויבשות. הנסיעה העצמאית הראשונה שלה הייתה לדרום אמריקה. משם המשיכה במסע חיים בעשרות מדינות, ביניהן: שבדיה, צרפת, גרמניה, אוסטריה, קפריסין, הוואי, מצרים, קולומביה, אוסטרליה, קובה, מקסיקו. רשימה חלקית בלבד. התחנה הנוכחית שלה, שבכלל לא בטוח שתהיה האחרונה, היא ישראל, אליה הגיעה אחרי ארבעה חודשים בהודו.

נא להכיר: לאורה סופיה הרננדז גיל (31), מתגוררת בתל אביב, שחקנית, רקדנית ופסיכולוגית, וכיום גם חברה ב"זגופ" - האנסמבל הצעיר של תיאטרון הסמטה.

בגיל 12 עשתה את האקזיט הראשון שלה, כשעזבה את בית אמה בעיר סאלו בספרד ועברה להתגורר עם אביה. "מאז שאני זוכרת את עצמי, אני טיפוס אנרגטי שמרבה בפעילויות שונות ומגוונות כמו ריקוד, בלט, ציור, תיאטרון, התעמלות והתעמלות אמנותית, שחיה וכדורעף".

כדורעף?
"כשחברה טובה שלי זכתה במלגה ללימודי כדורעף בבית ספר גבוה בברצלונה, קינאתי בה והחלטתי לגשת למבחני הקבלה באותו בית ספר. אלא שהיום שנקבע למבחני הקבלה, נפל על הצגה שבה השתתפתי. לשמחתי, מבית הספר נענו לפניה של אבי והסכימו לדחות לי את מבחני הקבלה, שנערכו ימים אחדים אחר כך. עברתי אותם בהצלחה ועברתי ללמוד בבית הספר. אבי מאד שמח בשבילי ובטח בי".

הבחירה בכדורעף "העיפה" מהר מאד את חייה, והרננדז גיל התחילה לעוף על העולם. בתחילה נחתה בבית חברתה בארגנטינה, משם נסעה עם קבוצתה למשחק כדורעף בצ'ילה. בהמשך התגוררה במשך שנה בלוס אנג'לס, בעקבות מלגה ללימודי פסיכולוגיה, שבה זכתה בגיל 22.

מה הביא אותך לישראל?
"הגעתי לישראל כדי להשתתף בסדנת גאגא (שפת תנועה לרקדנים וללא רקדנים, שפיתח אוהד נהרין לחיזוק הגוף. ר"ק). על פי התכנית הראשונית הייתי אמורה לגור בביתו של בחור ישראלי שהכרתי. אבל דברים השתבשו ובעקבות כך נאלצתי למצוא פתרון למצב, ומצאתי. במשך שלושה חודשים חייתי כ-Couchsurfing, המתארחת על ספות בבתיהם של אנשים זרים. למרות שמעולם לא חייתי כך לפני, הבנתי שזאת דרך מעניינת להכיר את ישראל.

"אחת החוויות היפות שהיו לי, התרחשה בבית משפחה יפה מאד שאירחה אותי בביתה בגבעתיים, וביחד איתם נסעתי לראשונה בחיי לירושלים. בכלל, מהיום הראשון שלי בישראל, כמעט בכל מפגש עם אנשים, נחשפתי לאיכות אנושית מרתקת ומרגשת. אירוע רדף אירוע, עד שהרגשתי כאילו מישהו אומר לי מלמעלה להישאר כאן. באחד מאימוני הגאגא עם אוהד נהרין, הוא הזכיר את היות הגוף כבית. כך חייתי מיום ליום, עם התרמיל הקטן שלי והגוף שלי - שהוא הבית שלי.

חוץ מהמטרה הראשונית לשמה הגעתי לישראל - כלומר להשתתף בסדנת גאגא - התרגשתי מקבלת הפנים החמה והאמון לו זכיתי מצד אנשים שפגשתי, שאמר לי: ישראל זה המקום שלך להתיישב בו".

והייתה גם אהבה.
"כן. פגשתי את בן זוגי בחוף הים, כשהגעתי עם חברים לשחק כדורעף חופים והוא היה שם. בהמשך הצטרפנו לסדנת ריקוד בסוזן דלאל, ומשהו נפתח בנו לאהבה. מאז אנחנו ביחד".

גיל זה שם המשפחה של בן זוגך?
"לא. גיל זה שם משפחתה של אמי. זה מארץ הבאסקים. אמי חושבת שיש לנו שורשים יהודיים בזכות השם זה. בן זוגי הוא טל מנקס, יוצר וקומיקאי".

גם לתיאטרון הסמטה, הגיעה הרננדז גיל כמעט במקרה. "נלוויתי לחבר שהלך לראיון עם במאי, לקראת הקמת האנסמבל הצעיר "זגופ" (ZAGOFA). התאהבתי בחזון של הקבוצה, שעיקרו, אנמסבל רב-תחומי בהשתתפות שחקנים, רקדנים, מוזיקאים ואפילו להטוטנים מהקרקס. במשך תקופה ארוכה עבדנו בסדנאות, עד שהתבססנו והפכנו לאנסמבל. אני מרגישה אסירת תודה שאני חלק מהאנסמבל, המאפשר לי לחוות את החוויה הזאת מראשיתה, כולל הופעות בשפה העברית, למרות שאני לא דוברת את השפה", אומרת הרננדז גיל.

אנסמבל "זגופ" נוסד ביוני 2018 ביוזמת עירית פרנק, מנהלת תיאטרון הסמטה, ובניהולו האמנותי של עידן זילברשטיין. בימים אלה משתתפת הרננדז גיל ב"פרפרים בזריחה", מופע של האנסמבל העוסק בשאלת החופש במאה ה-21, המורכב משכבות טקסט, עבודה חזותית - פיזית ותנועתית - בשילוב מוזיקה וידיאו ועוד.

לצד הופעותיה הבימתיות, הרננדז גיל היא גם פסיכולוגית פעילה. את הכשרתה בתחום עשתה בארה"ב, והעמיקה בפסיכולוגיה בודהיסטית, וויפאסנה ומדיטציה. "לצד שיחות עם מטופלים, אני משלבת גם עבודת גוף כמו הליכה, ריקוד ותנועה במרחב. הגוף מאד חכם ומלמד אותנו הרבה דברים בלי צורך במלים. כמטפלת אני נוכחת באופן מלא בזמן הטיפול, מרוכזת וממוקדת במטופל שלי, בדומה להיותי על הבמה".

"פרפרים בזריחה". 15 בספטמבר, ראשון, 21:00, תאטרון הסמטה, יפו העתיקה