השחקן והבמאי רמי דנון, מעמודי התווך של התיאטרון הישראלי הלך לעולמו הלילה (חמישי) ,בבית החולים איכילוב בתל אביב. דנון, יליד 1943, נפטר לאחר מחלה כשהוא מוקף בבני משפחתו: אשתו לשעבר השחקנית תחיה דנון ובנותיו הגר, בת זוגו ואם בתו של עוז זהבי, וחן דנון זק.



דנון נולד במרוקו ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 6. במהלך שנות ה-60 למד דרמה ותיאטרון, ובשנת 1968 הפך לאחד ממייסדי תיאטרון "החאן" בירושלים. דנון שיחק בעשרות הצגות בתיאטרון חיפה, תיאטרון בית ליסין, תיאטרון באר שבע, הקאמרי והבימה וזכה בתפקיד השחקן המצטיין על תפקידו בסרט חיוך הגדי בשנת 1986.



השחקן זכור לקהל הרחב מסרטים מצליחים ומדוברים כמו "לחם" שזכה לשבחים רבים, "מאחורי הסורגים" שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, בשנת 1990 גילם פקד "בן שבת" בסרט "נשיקה במצ"ח", שהפך לקאלט, ובשנת 2004 שיחק בסרט  המצליח "משהו מתוק".



רמי דנון וארנון צדוק ב"מאחורי הסורגים". יחסי ציבור,מתוך הסרט
רמי דנון וארנון צדוק ב"מאחורי הסורגים". יחסי ציבור,מתוך הסרט



מאז 1986 פנה דנון לתחום המחזאות והבימוי, כתב וביים עשרות מחזות, הן של מחזאים ישראלים והן מחזות מתורגמים. בין עבודותיו הרבות, בולטות ההצגה "רעולים" מאת אילן חצור, שדנון היה שותף לכתיבתה וזכתה לשבחים רבים.



בנותיו, חן דנון-זקס והגר דנון-זאבי ואימן השחקנית תחיה דנון ביקשו למסור: "אבא היה איש מאושר ושלם. נושם אומנות ומסור למשפחתו. זכינו בו וזכינו ללוות אותו עד לרגע האחרון שבו נפרד מאיתנו היום לפנות בוקר. יהי זכרו ברוך". 



שרת התרבות והספורט מירי רגב ביקשה למסור: "הצטערתי להתבשר על מותו של רמי דנון ז"ל. רמי ז"ל היה ברוך כשרונות והצטיין בכל תחומי עשייתו כמחזאי, כבמאי וכשחקן. עולם התרבות הישראלי נפרד היום ממנו, אך יצירותיו וטביעות אצבעותיו בטלוויזיה, בקולנוע ובתאטרון תהיינה חקוקות לעד בספר דברי ימיה של התרבות הישראלית, על מגוון קולותיה. אותה "צמה של אבא" האייקונית תלך עמנו כל הדרך. יהי זכרו ברוך".



מנציגות תיאטרון "הבימה" נמסר: "התיאטרון הלאומי הבימה מרכין ראש בצער עמוק על פטירתו של רמי דנון, מענקי התיאטרון הישראלי, שגילם על הבמה דמויות רבות הצרובות בזיכרון התרבותי הישראלי וביים הצגות שהפכו לנכס צאן ברזל".



מועד הלוויתו יערך מחר (שישי) בשעה 12:45 בבית העלמין ירקון. טקס לזכרו יתקיים מחר (שישי) באולם 3 של תיאטרון הקאמרי בשעה 10:30.


שנת 1991 רמי דנון ויצחק מודעי. צילום:  נאור רהב
שנת 1991 רמי דנון ויצחק מודעי. צילום: נאור רהב