גם מי שמחרים אותו מן הסתם לא מפקפק בכשרונו הקומי של סי.קיי, והסט שלו, על אף שברובו הורכב מחומרים שמעריצים אדוקים כבר מכירים, קורע כצפוי. והוא קיצוני ומלוכלך אפילו יותר ממה שניתן היה לצפות. סי.קיי נכנס במשטרת הפוליטיקלי קורקט בכל הכוח, בצורה חכמה המצביעה על האבסורדיות של התופעה, עם בדיחות על כל נושא שגורם לאנשים לנוע בחוסר נוחות בכסא, מפדופיליה, גילוי עריות וסקס עם חיות, עד השואה, הג'יהאד ותינוקות מתים, פלוס בדיחות על מותה של אימו, שנפטרה לפני כמה חודשים, שהוא חשד כי הבחור שהסיע את גופתה לקרמטוריום ביצע בה את זממו. כפי שהבחורים שישבו מאחורינו סיכמו בסוף ההופעה: "הוא חולה נפש".
אחת הבדיחות בסט של סי.קיי הייתה שזה נהדר שכולם מקבלים הומואים בימינו, אך האם זה לא היה יותר מרגש כשזה היה אסור? הבדיחה הזאת הרגישה כמו מטאפורה להופעה של סי.קיי עצמו, שמעתה לצפות בה תמיד יהיה מלווה ברגשות אשם.