קרוב לשני עשורים שהעיתונאי ומגיש הטלוויזיה גיל ריבה, שהתפרסם בזכות ראיונותיו עם מיטב סלבריטאי ישראל, מלווה את פלנטת הבידור והתקשורת המקומית. בימים אלה החליט ריבה להעתיק את גזרת ראיונותיו מהטלוויזיה לתיאטרון, ומשיק את "גיל ריבה משחק עם חברים": סדרת ראיונות עם דמויות מוכרות על ילדותם והשפעתה עליהם.

"כשאני מראיין אנשים, הנושא שמאוד מעניין אותי הוא הילדות", מסביר ריבה. "מעבר לכך שהילדות היא אם כל ההשראות שיש, היא טומנת בחובה את כל התשובות לשאלות שאפשר לשאול בן אדם. אנשים גדולים הם בעצם ילדים עם רגליים ארוכות. כולנו ילדים בסופו של דבר, ואני סקרן לדעת כיצד החוויות שחווינו בילדות השפיעו עלינו כאנשים מבוגרים ומה היחסים שלנו עם הילד שהיינו".


איזה מין ילד היית?
"ילד סקרן, מאוד יצירתי, קצת עם דמיון מפותח. ההחמצה הכי גדולה שלי כילד, זה שלא הייתי ילד פלא".

הטריגר שגרם לריבה (43) לחקור לעומק את עולם הילדים קרה לפני כשלוש שנים, כשהתחיל לעבוד על "צעצועיזם", תערוכה שהוצגה באוגוסט בגלריית המשכן מאירוב בחולון ומבוססת על זרם חדש בתקשורת החזותית. "פתחתי בעצמי גלריה שכל כולה מקדש לילדות", הוא מספר. "כל מי שנכנס לשם הרגיש איך הוא נלכד במלכודת דבש, כשהנושא שריחף ממעל היה ילדות. זה מה שגרם לי להיכנס עמוק ובאופן אינטנסיבי לכל העולם הזה".

אומרים שאישיותו של האדם מתעצבת עד גיל חמש. עד כמה אתה מסכים עם הטענה הזו?
"אני חושב שאישיותו של האדם מתעצבת מגיל אפס עד גיל 20. מצד שני, אני מאמין גם שאנחנו עדיין ילדים. לפחות הייתי רוצה להאמין ככה".

במפגש הראשון, שייערך במוצאי שבת בתיאטרון גבעתיים, יארח ריבה את ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, את הסופר אתגר קרת, את אשת התקשורת והנטורופתית פאולה רוזנברג, את השחקנית והדוגמנית טהוניה רובל ואת איש הברזל, הלוחם המעוטר והיזם החברתי זיו שילון.

"כתבתי פורמט של תוכנית שמתעסקת בילדות של גיבורי התרבות שלנו", הוא מספר. "נפגשתי עם אוהד קנולר, מנהל תיאטרון גבעתיים, והוא נדלק. המפגש יהיה פאנל שבו המרואיינים ידברו על הילדות המעצימה שלהם. תוך כדי שיחה, ננסה להבין מהם האירועים המעצימים בילדות שלהם".

יש שוני בין ראיון מול מצלמה לראיון על במה?
"לגמרי! אני ממש בחרדה מראיון על במה. זה גם בלייב, כך שאי אפשר לערוך את זה; יש גם קהל, שזה מפר אינטימיות; וזה גם ראיון פאנל ולא אחד מול אחד. בפאנל אי אפשר לרדת לעומקים כמו בראיון של אחד מול אחד".

יש לך איזשהו קו מנחה כשאתה בא לראיין?
"זה כמו לתפור חליפה. אתה תופר חליפה לפי המרואיין שלך. אתה בונה תזה ומכניס לתוכה את כל השאלות שאתה רוצה לשאול את המרואיין. בדרך כלל הילדות תופסת פלח מאוד גדול בראיון, כי שם רוב התשובות. גם היחסים שלנו עם הדבר שנקרא ילדות, מאוד מורכבים".

חוץ מערב הראיונות החדש, מעביר ריבה בימים אלה סדנאות כתיבה וסדנה חדשה בנושא ילדות. "פיתחתי עשרה דיברות, שאם תלך לפיהם, תחזור להיות הילד שאתה, כי אני מאמין שאם נחזור לילדות שלנו, נהיה פחות שיפוטיים, פחות מורכבים, יותר נאיביים ויותר יצירתיים".

יש איזה מרואיין פוליטי נוסף שהיית רוצה לראיין?
"אני חושב שביבי נתניהו יבקש ממני מתישהו לראיין אותו".

מה היית שואל אותו?
"'למה?' זו שאלה רצינית ומהותית כשמדובר בביבי".

יש מבחינתך קו אדום בראיון?
"מה שחשוב זה לא השאלות, כמו האופן שבו שואלים אותן. אני נורא מכבד מרואיינים ולא הייתי רוצה לפגוע בהם, חשוב לי מאוד שהם ירגישו טוב וירצו שאראיין אותם שוב. חשובה לי הנעימות של המרואיינים". 

"גיל ריבה משחק עם חברים" – מופע השקה, 7 בדצמבר, מוצאי שבת, 20:30, תיאטרון גבעתיים