מעברה אי שם בארץ. ראשית שנות ה־50. בחירות. בדרכו להצבעה בקלפי, מחליף המנהיג המקומי קריצות עם נציגי המפלגות שסברו כי קנו את קולו בכסף ובהבטחות מרקיעות שחקים. הוא עט על פתקי ההצבעה, ממלא את המעטפה לעייפה ואת הנותרים תוחב לכיסי בגדו. “זה בשביל הילדים”, הוא מסביר. וכמובן הוא איננו מסוגל לשלשל את המעטפה לחריץ. “זה קטן, החור הזה”, הוא קובל.
כעת, 56 שנה אחרי, ערב הבחירות לכנסת ה־23, מעלה בנו של הסאטיריקן והבמאי הנודע, ד”ר רפי קישון (וטרינר במקצועו), בבכורה חגיגית בקפה תיאטרון הקאמרי, את המופע “פוליטיקה זה דבר מצחיק – ההומור שבפוליטיקה על פי קישון”. המופע מועלה יממה לפני הבחירות, לאחר טבילת אש מוצלחת בפסטיבל מספרי סיפורים בסוכות, ונחשפים בו היחסים הדו־ערכיים בין גאון הסאטירה לבין הפוליטיקה ואנשיה.
כשקישון הבן (63) נשאל מה הביא אותו, רופא החיות, להיות זה מכבר גם מופיען, משיב הדוקטור כיצד נסחף לכך: “לאחר מותו של אבי לפני 15 שנה, יצא שלאט לאט מצאתי את עצמי נכנס לנעליים שלו בעסק המשפחתי של ההומור, שמאוד מאוד מוצא חן בעיניי. התברר שאני אוהב לעמוד מול קהל ולהצחיק אותו, ויש האומרים שאני עושה את זה לא רע. נראה שלו היה יודע מה שאני עושה עם החומר שלו, הוא היה מתמוגג מנחת. למעשה, יוצא שאת ההומור ירשתי ממנו, אם כי פחות בכל הנוגע לכתיבה הומוריסטית, תחום שבו אף אחד לא מסוגל להתחרות בו”.
"בנוסף, עם כל התהילה של אבי בעולם, בארץ הוא נעדר כמעט לחלוטין ממערכת החינוך. זה גורם לנו, משפחת קישון, להרגיש פגועים. אנחנו לא מצליחים להבין איך לא השכילו לשלב בתוכנית הלימודים את יוצר התרבות החשוב ביותר שפעל כאן. למעשה, התעלמו מההישגים הספרותיים שלו וקינאו בו. ‘ארץ קנאן’, כך הוא קרא בהומור שלו לארצנו. ואם הוא ראה את עצמו כראוי לפרס ישראל בתחום הספרות, הוענק לו הפרס כשלוש שנים לפני מותו על תרומתו לחברה. אני ראיתי בכך מעין הכרה בו גם על הישגיו כבמאי קולנוע, כמחזאי וכעיתונאי”.
"ניתן לומר שיחסו כלפי הפוליטיקאים היה בבחינת כבדהו וחשדהו. פעם אמר לי ‘כשאתה רואה איזו פעולה של פוליטיקאי, אתה לא יכול להיות בטוח שבאותו רגע הוא לא חושב על טובת עם ישראל, אלא איך לשרוד על הכיסא שלו’. מביניהם, לפיד היה חבר שלו בלב ובנפש ולא רק בהיותם ב’מאפיה ההונגרית’ עם הקריקטוריסטים זאב ודוש. הם אכן דיברו ביניהם בכל הזדמנות בהונגרית והאהבה של שניהם למשחק השחמט חיזקה את החברות שלהם. מביניהם, טומי היה נמרץ יותר בנוגע לאוכל, אבל שניהם אהבו נקניקים הונגריים”.
כששאלתיו מדוע סירב, נימק: “אמרתי לגולדה שבחפץ לב הייתי נענה לה, מה גם שאז ראיתי את עצמי מתאים למשרד הזה, שכל כך חסר היום, אולי בידיעה שיש לי החריפות הדרושה לתפקיד, אבל אני לא מסוגל לעמוד בהתקפות העיתונות הישראלית".
רפי קישון מוסיף גילוי: “אבא סירב לא רק לתפקיד בהסברה אצל גולדה, אלא גם דחה הצעה די דומה מצד בגין לאחר המהפך. בהיותו קנאי לחופש היצירה שלו, הוא לא רצה להיות מוחתם בחתימה פוליטית כלשהי. לדבריו, בכתיבה שלו תרם יותר להסברה הישראלית”.
שיחתי עם קישון הבן מחזירה אותי למקום “הפשע”, אם כך אפשר לקרוא לחדר העבודה המבוצר של אביו, שבו ראיינתי אותו לא אחת. הזמן כמו עמד מלכת בחדר המאופיין על ידי ההומור משולח הרסן שלו. דומה שרק אפרים קישון היה מסוגל להציב מול מקום מושבו צילום של שלושת ילדיו למרגלות צילום של הרצל ובסמוך לכרזה של אש”ף וגם פתק הצבעה של פש – מפלגת היחיד, מנוחתה עדן, של שמואל פלאטו־שרון.
נראה שההומור האנרכיסטי הזה עבר בגנים אל רפי, שבמופע שולף פתק הצבעה של שנ”ץ, היינו שנת צהריים. מסתבר שלעומת אביו, הייתה לו התנסות פוליטית מסוימת, כשפעם־פעם היה מועמד לבחירות לכנסת מטעם מפלגת הירוקים חסרת הסיכוי, ובמשך חצי שנה ייצג אותה במועצת העיר תל אביב־יפו. “בנאום הראשון שלי שם סיפרתי שכל מה שאני יודע על העירייה זה מ’ארבינקא’ ומ’תעלת בלאומילך’, סרטיו של קישון”, הוא מעיד.
כאמור, רפי קישון לא ניסה להתחרות עם אביו המפורסם, בפרט בכל הנוגע לכתיבה הומוריסטית. חריג מכך התרחש ב־1998, כאשר מבלי להתכוון נקלע לדרבי משפחתי עם אביו. איכשהו, כשזה הוציא את ספרו האישי מאוד “שעיר לעזאזל”, שראשית כתיבתו במרתף שבו הסתתר בשלהי השואה בבודפשט הנצורה, פרסם בנו בספריית הפועלים את ספרו “אנשים על ארבע”. בספר הזה, הוא, הווטרינר, השווה דמויות, בעיקר מהפוליטיקה, לחיות, אלא מה.
אגב, כך הזדמן לו לתת ביטוי לדמיונו הפורה. דוגמאות? כמה שתרצו. אם את רבין השווה לפנתר, את פרס השווה לדב קרקס. יצחק שמיר הוצג אצלו כחמור עיקש, אריאל שרון כקרנף, אביגדור ליברמן כרוטוויילר, אריה דרעי כשועל ערמומי ואהוד ברק כזאב. ובאשר לנתניהו? רפי קישון השווה בספרו את ראש הממשלה דאז (ועדיין היום) לסוס. “הוא הדור מראה, ייצוגי, יודע לעבוד קשה ולנצח במרוץ”, נימק בשעתו. כיום, ערב הבחירות לכנסת ה־23, כשביקורתו על התנהלותו של נתניהו קשה, הוא לא היה חוזר על כך.
התרעות פיקוד העורף