"בסין האמת אינה ערך עליון", אומר צביקה חורש (52), מעצב ואמן בינלאומי רב־תחומי, שהציג בסין באינספור תערוכות, "אין להם בעיה לשקר בשביל לשמור על המולדת. מדיניות ההשתקה הסינית אולי אשמה בעיכוב דיווח ההתפרצות של הנגיף קורונה, ולכן גם בהתפשטות שלו, אבל דווקא בגלל החינוך הדיקטטורי־קפדני־קולקטיבי, אני מאמין שהסינים יפיקו את הלקחים הנכונים מההתפרצות, וידעו ליישם אותם בצורה המדויקת ביותר. במדינה שבה הקולקטיב הוא מעל כל אינטרס אישי, הפקת לקחים ופעולה לטובת הכלל, היא חובה מוסרית".

תערוכת פיסול חדשה של חורש בישראל מתעכבת כרגע בגלל מגיפת הקורונה. "רוב התערוכות שעשיתי היו בסין. כל שנה אני עושה גם תערוכה בארץ", הוא מספר. "הייתי גם אורח הכבוד של משרד החוץ כאמן יחיד. אני חי על הקו סין־ישראל. כרגע אני נערך בנס ציונה לתערוכה חדשה, אבל בגלל שכל הפסלים שלי תקועים כרגע בגואנז'ו ושנזאן בסין, התערוכה, שתוכננה למאי, תידחה. כרגע אנחנו מכוונים לאוגוסט. אני עושה פופ־ארט, סטריט־ארט, ובשנים האחרונות נכנסתי לתחום הפסלים הגבוהים - עד שלושה מטרים. משהו בסגנון של ג'ף קונס. הוא מספר אחד בעולם. אף אחד בארץ לא עשה פסלים בסדר גודל הזה. פסלים בניקל ובכרום, מודרניים וסופר־עכשוויים. היו לי כמה תערוכות בסין, גם בגואנז'ו וגם בשנזאן. אני טס לפרייבורג, גרמניה, להציג שם בכנס אמנות בינלאומי כנציג של העיר שלי, נס ציונה".

עבודתו של צביקה חורש (צילום: קריאטיב האוס)עבודתו של צביקה חורש (צילום: קריאטיב האוס)

לדעתו, כמי שמכיר את סין היטב, "השנים הקרובות יהיו שנים מאוד משמעותיות ביכולת של סין להשתנות, אבל אני מזהה את המוטיבציה שלהם לחולל שינוי", הוא אומר. "אני פועל בסין מספר שנים בתחומים של חינוך, עיצוב וארכיטקטורה. למדתי להכיר את הטמפרמנט, נקודת המבט, ותהליכים שקורים בסין, ואני מוצא שהסיפור של הקורונה - קשה ככל שהוא יהיה - הוא גם נקודה בזמן, בכל הנוגע ליכולת של סין להשתנות".

סין מסוגלת להשתנות?
"אני חושב שסין תבין שאין לה ברירה, כי בסוף, בעולם של רשתות חברתיות, בעולם של פלורליזם תקשורתי, גם כשיש מגבלות של צנזורה, עדיין אנשים מתקשרים עם העולם. וזה רק ילך ויתרחב. האוויר רוב הזמן פתוח, ודברים זולגים החוצה. סין מבינה שהיכולת שלה לשרוד בציר הזמן, ולהיות חלק ממשפחת העמים בצורה מיטבית, מחייבת אותה לחולל את השינוי. גם כשהשלטון שם מאוד דומיננטי ועסוק באיך לשמר את שלטונו, הוא עדיין מבין שכוח ההמונים יכול להתהפך עליו. זאת יכולה להיות חרב פיפיות מאוד קשה לסין. מהקולות והמגמות שאנחנו רואים, גם בהונג קונג וגם בערים המתפתחות בסין שם יש יותר חופש ונגישות למידע, סביר להניח שסין תשכיל להבין בסוף שאין לה ברירה, אלא לעשות שינוי. כי משבר כזה, שתוקע את הכלכלה הסינית בצורה כל כך קשה, מחייב אותה לעשות בדק בית מאוד רציני לקראת איך היא רוצה להיראות מול משפחת האומות".

עבודתו של צביקה חורש (צילום: קריאטיב האוס)עבודתו של צביקה חורש (צילום: קריאטיב האוס)

ידוע לי שאצל הסינים משמעות המילה משבר היא הזדמנות.
"אכן. המילה משבר בנויה משתי מילים - סיכון וסיכוי. הם יודעים להבין היטב את הסיכונים שנקרו כאן בדרכם. גם התרבות הזאת צריכה להשתנות, ומה שהתאים לנקודת זמן מסוימת, לא מתאים לנקודת זמן אחרת. כל התופעה הזאת של להרוג את השליח, לשלוט באנשים, לשלוט במידע, ולהנדס את האינדיבידואל, זה משהו שסין חייבת לעשות בו שינוי רדיקלי. כל הנושא של הקורונה הוא תוצר של חוויה ייחודית לאורך כל ההיסטוריה. יש מושג שנקרא ג'ינבו, בהתייחס למושגים של אוכל - בהקשר של ריפוי. יש תרבות מאוד רחבה בסין, מקדמת דנא, לטיפול בחרדות, באימפוטנציה, בראייה, בזוגיות, בפריון ועוד. המאכלים שהם אוכלים שהם תחת הקטגוריה של ג'ינבו, אמורים לתת מזור ולטפל בבעיות. סתם לצורך העניין, העטלף שכולם מדברים עליו עכשיו, בא לטפל במצוקה של ראייה. זה שייך לאמונות המיסטיות שלהם. בג'ינבו, ככל שאתה אוכל את המאכל קרוב למועד השחיטה שלו, הסגולות הרפואיות שלו גבוהות יותר. ולכן, כל מה שקרה כאן עם שפעת העופות, שפעת החזירים, ועכשיו העטלפים, וההקשר של וירוסים ובעלי חיים, מגיע מתוך התפיסה הזאת".