השחקנית מיכל ינאי התראיינה היום (חמישי) לגדעון אקו ב-103FM, והתייחסה למתווה החזרה ללימודים שהוצע על ידי משרד החינוך ועל הקשיים שהתעוררו כאם, בהיבט של חינוך הילדים, וגם הביעה את דעתה על מחאת האומנים. "שום הצגה לא יכולה לעלות עם שליש מהקהל, זה לא ריאלי. לא ברור מה המתווה, והוא יהיה מורכב", אמרה ינאי. 

על פניו בשורות טובות בכל הקשור לחזרה ללימודים.
"לגמרי, כשסיפרתי לבת שלי, העברתי לה בוואצפ את ההודעה שקיבלתי, היא קפצה כאילו זה לא בית ספר, אלא דיסנילנד. מצד שני, היא אמרה לי שנייה אחרי זה 'אמא זה יום חמישי, עד יום ראשון הם יכולים לשנות הכול'. היא לומדת בכיתה ה' והיא כבר חודשיים לא בבית הספר. היא פוחדת לשמוח, פוחדת לקפוץ ולשמוח מתוך החשש שתהיה הגבלה וישנו ויטריפו את כולם".

איך עברת את תקופת הקורונה?
"את כל התקופה הזו עברתי תחת מלא כובעים. מצד אחד הכובע של האמא, כמו כולם, המאותגרת. היו גם רגעים קסומים, שמחים וטובים. מצד שני היו רגעים לא פשוטים, אני פחות מסתכלת על עצמי ומסתכלת בעיקר על הילדים, התסכול והפחדים. בן ה-4 שלי בהתחלה היה מעיר אותי לפנות בוקר כדי שאשטוף לו ידיים, זה היה מאוד עצוב לראות את זה.

אני חושבת שהיה בזה המון עצב מבחינת הילדים גם מההיבט של הניתוק החברתי, הפחדים, תקופה לא קלה עבורם. הצורך שלנו כהורים להיות עסוקים בקריירה, בחיים, בבישולים וגם להיות הורים מגוננים, זה גם היה היבט מורכב. הייתי גם תחת כובע השחקנית המובטלת, זה היה פחות נעים ועדיין לא ברור מה יקרה בהמשך. גם המתווה שהוצע בתחום הוא מאוד מורכב ובעייתי, כי אם בתאטראות דורשים ריחוק חברתי, מושב אחד כן -ושניים לא, מי יממן? אם בכלל יגיע קהל".

המתווה בכלל ריאלי?
"לא, לא ריאלי. אלא אם כן תהיה תמיכה של המדינה בהפרשים. שום הצגה לא יכולה לעלות עם שליש קהל, שלדעתי גם לא יבוא. שוב, כמו הפילהרמונית, גם אצלנו בתאטרון, רוב הקהל מורכב מאנשים בסיכון גבוה, ואני גם לא רואה את ההורים שלי מחר ששים לבוא לראות הצגה בתאטרון. זה מבחינה כלכלית. עכשיו לא נראה לי שזה בסדר העדיפויות של אנשים לקנות כרטיס להצגה".

מחאת אנשי התרבות בכיכר הבימה (צילום: אבשלום ששוני)
מחאת אנשי התרבות בכיכר הבימה (צילום: אבשלום ששוני)

מה לגבי הצגות ילדים?
"יכול להיות שירצו בחופש הגדול לנצל את ההזדמנות שתיווצר, ומותר יהיה להתקהל, אולי שם תהיה התעוררות יותר מהירה. גם חלק מההופעות של ילדים מתקיימות בחוץ אז אני מקווה שכן". 

מחאת האמנים נמשכת תקופה ארוכה, מה מנסים להשיג מהמדינה בנושא? 
"זה מאוד מורכב, מדובר ב-150,000 משפחות, תאורנים, אנשי סאונד, מלבישות, תפאורנים. אלפי משפחות שלא רואות איך הן חוזרות לשגרה ולפרנסה סדירה בזמן הקרוב, וזה מאוד מורכב ומייאש. אף אחד לא רוצה לבקש נדבות, רק רוצים לשמור על הכבוד שלנו ולחזור לעבוד".

ראינו כמה שחקנים שהורידו מהאגו והלכו לעבוד בחנות.
"אני לא חושבת שזה עניין של כבוד, יש לי את האפליקציה שלי ועבדתי בה, לשמחתי, זו הייתה תקופת פריחה בתחום. כל אחד ומה שהוא יכול לעשות. צריך להביא כסף הביתה, צריך להתפרנס, יש אנשים שהם שחקנים וזה מה שהם עושים וזה הדבר היחיד שהם יודעים לעשות ואין להם אופציה לעשות דברים אחרים, ויש אנשים שכן יכולים. כל אחד ומה שהוא יכול".

בנית אפליקציה שעוזרת לעשות מדיטציה, להתמודד עם מתחים וחרדות, הקורונה הייתה תקופה טובה מהבחינה הזאת.
"לגמרי, המספרים של הנרשמים קפצו. נוספו 20 אלף איש בחודשיים האחרונים, שאלו מספרים מדהימים מצד אחד. מהצד השני, עצוב לראות שאנשים הגיעו בעיקר להפחית חרדה וכדי לישון טוב יותר בלילה

זה היה משמח עבורי שאני מצליחה לעזור בתקופה הזאת, ולהביא קצת שמחה לבתים, קצת להרגיע את הילדים, ההורים. לפחות הרגשתי את חלקי הקטן שהצלחתי לתת למלחמה הזו, כל החזרה הזאת לשגרה היא לא פשוטה, היא מאוד במירכאות, וגם היא תיקח זמן".