היה זה הטוב שבחודשי פברואר בכל הזמנים. כ־75 אלף מבקרים פקדו בפברואר 2020 את מוזיאון ישראל. נתון נאה שהצטרף למספרים המסכמים את שנת 2019 שרשמה את שיא השיאים: 921 אלף מבקרים במוזיאון הירושלמי. ואז נחתה הקורונה, וב־15 במרץ נסגרו כל המוזיאונים. “ממצב של שיא במבקרים ובהכנסות, צנחנו לכלום”, אומר מנכ”ל מוזיאון ישראל פרופ’ עידו ברונו.

מוזיאון ישראל מעסיק 400 עובדים ועובדות, ובפרוץ הקורונה 90% מהם יצאו לחל”ת. גם התקציב השנתי של המוזיאון, העומד על כ־120 מיליון שקלים בשנה, נפגע אנושות. שליש מהתקציב שמורכב ממכירת כרטיסים, גם לאירועים ולפסטיבלים, וההכנסות מחנות המוזיאון, המסעדה ותחנת הדלק שואף לאפס. כ־20% מתקציב המוזיאון נסמך על תמיכה ממשרד התרבות. התרומות למוזיאון, המהוות 50% מהתקציב, נפסקו. “עולם התורמים נמצא בטלטלה עצומה”, מעיד פרופ’ ברונו.

כשאלה הם המספרים, ובלי פיצוי מהממשלה, פרופ’ ברונו רוצה אבל אינו יודע מתי יוכל לשוב ולפתוח את שערי מוזיאון ישראל. “פתיחת המוזיאון תחייב החזרת עובדים, שעלות שכרם כ־4.5 מיליון שקלים בחודש", הוא אומר. "מחישוב שערכתי נגיע לגירעון של 27 מיליון שקלים ולקריסה טוטלית עד סוף השנה. גם פתיחה של חלק מאגפי המוזיאון אינה סבירה מאחר שנצטרך להחזיר את העובדים, ואת השמירה, הניקיון והאבטחה. יש לציין שעיקר המבקרים במוזיאון הוא מתיירות קבוצות מחו”ל והם לא ישובו כל כך מהר, כך גם המבקרים הישראלים שרבים מהם אנשים מבוגרים”. ובינתיים, שש תערוכות שהוצגו לרגע לפני פרוץ הקורונה ממתינות לשוב ולהיות מוצגות כשהמוזיאון ייפתח. הקהל לא הספיק ליהנות מהן.

באיזה תנאים ייפתח המוזיאון?
“מוזיאון ישראל דורש פיצוי על חודשי הסגירה, על ההפסד הכספי שנגרם, זאת בנוסף לתמיכה התקציבית השנתית הרגילה. והכי חשוב: הבטחה של הממשלה לתמיכה כספית מסיבית לאורך שנה וחצי עד שנתיים וחצי כדי שנחזור למסלול סביר”.

כיצד אתם נערכים?
“רבות מהתוכניות ישתנו ויידחו. בראש ובראשונה תוכנית התערוכות לשנים 2021־2022, כולל אוספים ותערוכות של מוזיאון ישראל הנודדים בעולם, כמו האוסף האימפרסיוניסטי שנתקע בדרום קוריאה ועוד. לא אתפתה למהלך נקודתי שיביא את המוזיאון לעברי פי פחת. אני מקווה ששר התרבות הנכנס חילי טרופר מבין שאנחנו נמצאים בשעה גורלית”.

מוזיאון ישראל (צילום: גידי אבינרי, פלאש 90)מוזיאון ישראל (צילום: גידי אבינרי, פלאש 90)

פתיחת דלתות

מוזיאון ישראל אינו היחיד שמתקשה לחזור לפעילות. מוזיאונים נודעים בעולם, כמו המטרופוליטן וה־MoMA בניו יורק, לא בטוחים אם יחדשו את פעילותם לפני אוגוסט. המוזיאונים ברובע היהודי באמסטרדם ספגו הפסדים עצומים, ובבית אנה פרנק שייפתח השבוע ייאלצו להפחית ב־80% את מספר המבקרים בבית. בדיקה שערך ארגון המוזיאונים הבינלאומי, שכולל אלפי מוזיאונים בעולם, מתוכם כ־200 בישראל, קובעת כי בעקבות משבר הקורונה, אחד מכל שמונה מוזיאונים בעולם צפוי להיסגר.

לעומת זאת, היום צפוי מוזיאון תל אביב לאמנות לפתוח מחדש את שעריו, כששני אירועים חגיגיים מציינים את הפתיחה. ב־18:00 יתקיים אירוע הצדעה לצוותים הרפואיים בישראל, וב־20:00 ייערכו אירועי מחווה לאמנות ישראלית שיועברו בשידור ישיר מרחבת המוזיאון ומטיימס סקוור בניו יורק. כזכור, המוזיאון נעל דלתותיו ימים אחדים לאחר פתיחת התערוכה המדוברת של האמן האמריקאי ג’ף קונס, שנאלץ לבטל את הגעתו לישראל. עם הפתיחה המחודשת תושק התערוכה שנית ואיתה ייפתחו התערוכות של האמנים הבינלאומיים ויליאם קנטרידג', רייצ’ל מקלין וריימונד פטיבון לצד תערוכות של האמנים הישראלים קרן רוסו ודניאל צאל.

למרות חגיגיות המעמד, מוזיאון תל אביב לאמנות, שתקציבו השנתי נאמד ב־85 מיליון שקלים, חוזר לפעילות מצומצמת ויהיה פתוח במשך חמישה ימים לשעות מוגבלות ובכפוף להנחיות “התו הסגול” – קניית כרטיסים אונליין, שמירת מרחק של שבעה מטרים בין המבקרים, שמירה על היגיינה. גם חזרת העובדים אינה מלאה. מתוך 230 העובדים, 170 עובדים הוצאו לחל”ת ורק 40% מהם יוחזרו בינתיים לעבודה, בתקווה להשיב את כולם עד ה־1 ביולי, כך אומרים במוזיאון. זאת, אם תביעת המוזיאון לפיצוי בסך שמונה מיליון שקלים מהאוצר תיענה.

מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, אחד משלושת המוזיאונים הגדולים בארץ, ייפתח מחדש אף הוא היום, אבל יגביל את פעילותו לימי שלישי, חמישי ושבת. משבר הקורונה וסגירת המוזיאון תפסו את אנשי המוזיאון בעיצומן של ההכנות לקראת הפתיחה של הביאנלה הראשונה לאמנות ולעיצוב “גוף ראשון. טבע שני”, שיועדה ל־26 במרץ. “יש לנו יתרון ענק בהיותנו מוזיאון פארק ששטחו כ־200 דונם, שיכול להכיל מבקרים ללא הגבלה כמעט”, מעיד עמי כץ, מנכ”ל מוז”א.

ההחלטה שלא לפתוח את כל אגפי המוזיאון הרב־תחומי לתרבות ישראלית מהעבר וההווה, נוגעת במצוקה הכספית עם הפסד של כחמישה מיליון שקלים בתקופת הקורונה. לרשות המוזיאון, שבבעלות עיריית תל אביב־יפו, תקציב שנתי בסך 40 מיליון שקלים. 85% מתוך 130 העובדים – לא כולל סדרנים ועובדי ניקיון שמועסקים על ידי חברות כוח אדם – הוצאו לחל”ת, ורק 50% מהם ישובו השבוע לעבודתם. קושי נוסף שעמו מתמודדים במוז”א הוא הביטול הגורף של פעילות בשני אולמות התיאטרון והמופעים, בחללי הסדנאות וההרצאות והפלנטריום – שטרם שבו לפעול. כך גם חנות המוזיאון, בית הקפה והמסעדה שעודם סגורים. “ראינו שהקהל לא הסתער על הקניונים. אני משער שזה מה שיקרה אצלנו”", אומר כץ.

מדאיג.
כץ: “יותר מהקורונה אני מודאג מהמגיפה הכלכלית שעוד לא הגיעה לשיאה. המדינה חייבת לתת לנו רשת ביטחון כפי שסייעה לקסטרו ולפוקס, אחרת לא נוכל לצלוח את המשבר”.

יותם יקיר, המנכ”ל החדש של ששת מוזיאוני חיפה – מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, המוזיאון הימי הלאומי, מוזיאון העיר, מאנה־כץ ובית הרמן שטרוק – רק נכנס לתפקידו, וכבר ניצב מול מוזיאונים סגורים. “במקום לחלום חלומות נדרשתי לכבות שריפות ולהתמודד עם משבר חסר תקדים”, מספר יקיר.

בסוף השבוע הוחל בפתיחה מדורגת של מוזיאוני חיפה, שיפעלו בימים שישי, שבת וראשון. ראשונים חזרו מוזיאון חיפה לאמנות עם התערוכה “עושות היסטוריה”, ומוזיאון טיקוטין, שהקורונה דחתה את חגיגות ה־60 להיווסדו, שישיק תערוכת אמנות מעבודותיהם של 60 אמנים יפנים. התקציב הכולל של מוזיאוני חיפה הוא 20 מיליון שקלים בשנה, ובפרוץ המשבר הוצאו לחל"ת 115 מתוך 130 העובדים והעובדות.

“אנחנו מתמודדים עם קשיים כלכליים בשל אובדן הכנסות בסך שלושה מיליון שקלים, עם אי־ודאות בדבר החזרת הפעילות החינוכית של תלמידי בתי הספר וחוסר הוודאות באשר להתחדשות הפעילויות באולמות המופעים וההרצאות שלנו”, אומר יקיר. “לכן, לא יהיה זה הגיוני לקפוץ ראש לבריכה ריקה. אני נאחז בציפורניים כדי למצוא איזון בין הכמיהה לחדש את הפעילות לבין הצורך להיות זהירים ומחושבים”.

ומה לגבי מוזיאוני המדע? חלקם ככל הנראה ייפתחו במהלך יוני, אבל יוסי אני, מנכ”ל המדעטק, המוזיאון למדע וטכנולוגיה בחיפה, לא בטוח שיוכל לפתוח. מדי שנה פוקדים את המדעטק 300 אלף מבקרים, מתוכם 100 אלף תלמידים. “הקורונה עשתה לי קבלת פנים, חודשיים לאחר שנכנסתי לתפקיד”, הוא אומר בחיוך מר. תקציב המוזיאון הוא 32 מיליון שקלים בשנה. 90 עובדי המוזיאון הוצאו לחל”ת, ואין לדעת אם וכמה מהם יחזרו לעבודתם. “למרות החשיבות הלאומית של המוזיאון בחינוך למדע וטכנולוגיה, הכל מוקפא. ואנחנו זקוקים לעזרה ממשלתית כדי לחזור לפעילות”, אומר אני.

מוזיאון תל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)מוזיאון תל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

על הערגה

בין המוזיאונים הגדולים והקטנים ניכרים הבדלים, ובהם גודל התקציב, אוספים, מיקום ועוד. המשכן לאמנות בעין חרוד בניהולו של ד”ר יניב שפירא, נחשב למוזיאון בינוני הנבדל מאחרים גם בשל היותו מוזיאון בבעלות קיבוצית. והקיבוצים אף הם לא במצב טוב. מרגע שנחת משבר הקורונה, מיהר ד”ר שפירא לפרק את התערוכה “נפש עירומה”, מיצירותיו של חיים סוטין, מחשובי הציירים היהודים במאה ה־20, כשבמשך ארבעה חודשים ביקרו בתערוכה כ־20 אלף אנשים. “שווי העבודות בתערוכה מגיע ל־30 מיליון דולר”, הוא אומר. “ידעתי שאני חייב להחזיר את העבודות לבעליהן כי לא נוכל להתמודד עם עלות הביטוח והאבטחה של היצירות. זו החלטה כואבת להוריד תערוכה שעבדתי עליה שנתיים וזכתה להצלחה פנומנלית”.

כל 20 עובדי המשכן יצאו לחל”ת וההכנסות ממבקרים והדרכות נחתכו באחת. עתה, כשהוא נערך “בזהירות ובאחריות”, כדבריו, לחזור לשגרה ולפתוח את שערי המשכן ב־15 ביוני, הוא מצפה לפיצוי מהמדינה, ומתכנן במקביל לצמצם את ימי הפתיחה, לקצץ במצבת העובדים ולשקלל מחדש את תוכנית התערוכות העתידיות. “אנחנו מייצרים תרבות, לא כסף”, הוא אומר. “כשאני רואה את הכמיהה של צרכני התרבות והאמנות אני מבין שהמוזיאון הוא מכונת ההנשמה שלהם”.

מוזיאון פתח תקווה לאמנות עכשווית שבקריית המוזיאונים בפתח תקווה, בניהולה של נילי חי, סגור למבקרים ולא נקבע תאריך לפתיחתו. לכשייפתח, צפויות להציג בו שתי תערוכות חדשות שנדחו בגלל הקורונה. האחת “חי”, מאוסף המוזיאון, ותערוכת וידיאו־ארט של האמנית קרן גלר העוסקת בצילומי עטלפים מדרום אמריקה. “אנחנו מחכים להנחיות מראש העירייה”, אומרת חי. “מאחר שהמוזיאון מתבסס על הדרכות תלמידים מכל הארץ, בשלב זה נראה כי בתי הספר לא ערוכים לצאת לביקורים במוזיאונים. עצוב לגלות שבתקופה המאתגרת הזאת אנחנו לא נחשבים עובדים חיוניים”.