כאשר אני שואל את השחקן מוטי גלעדי לשלומו הוא לא מהסס לענות 'חארה בלבן' והוא מסביר: "אני עכשיו יושב בבית. הייתה לי קומדיה חדשה בשם 'לא משלנו' בתיאטרון באר שבע יחד עם גבי עמרני ונאלצו לסגור אחרי שבוע. הקהל עף על ההצגה אבל אמרו לנו לסגור. הפיצוי שקיבלתי מהמדינה הסתכם ב-500 שקל בלבד עבור כל ארבעת החודשים".

בתשובה לשאלה מה כיצד פעל למנוע את הסגירה הוא הוסיף: "פניתי לשר הבריאות יולי אדלשטיין ובאמצעותו לנתניהו וכתבתי: 'לו היה מגיע נציג הבריאות כדי לראות איך מתנהלת הצגה בבאר שבע הוא היה מתרשם מאוד. מודל כזה מחייב שלא לסגור את התיאטרון ולגרום עוול לשחקנים ולקהל. לא קיבלתי תשובה עד היום".

על מצב הפרנסה הוא מוסיף: "יש לי הרגשה של עוגמת נפש איומה. המצב קשה מאוד. מקבלי ההחלטות לא יודעים בדיוק מה קורה בשטח ולא מחוברים אליו. אני כמו כולם מחכה לבשורות טובות. בינתיים אני עובד בגינה ומנסה לכתוב מחזה חדש".

מוטי גלעדי  (צילום: מירי צחי)מוטי גלעדי (צילום: מירי צחי)

"הבנקים לא בדיוק נחמדים אלינו, הבירוקרטיה במיטבה והשיטה האמריקאית לא עובדת.  גם אני אישית בבעיה. יש לי קצת רכוש אבל בעיתוי הנוכחי קשה למכור. אתה תקוע בוויכוחים עם הבנק וצריך להתחנן נפשך. מקבלי השכר בשירות הציבורי ובבנקים לא מבינים בכלל מה קורה בשטח".

מה אתה אומר על ההתבטאות של צחי הנגבי?
"אישית אני מאוד אוהב את צחי הנגבי אבל לשמוע ממנו שהעוני זה 'חרטא' ממש לא נעים. כשהתיאטראות והאולמות סגורים יש כאלה שממשיכים בקושי. לחלק גדול מהאומנים והיוצרים אין פנסיה וחסכונות. זה לא בדיחה וזאת המציאות".

ביבי הוא ידיד קרוב שלך. איך לדעתך הוא מנהל את המשבר?
"בהתחלה הוא ניהל אותו בסדר גמור וקיבל מחמאות אבל באחרונה אין מודעות מלאה למה שקורה בשטח כמו בבאר שבע ובהיכל מוצקין. אז דיר באלק. תשלחו שליח ממשרד הבריאות ותנו לנו להמשיך לעבוד".

"אי אפשר בלי התרבות. אני לא רוצה להיות 'אומן נזקק' שמקבל 30 שקלים לחודש. יש ניכור מסוים של מקבלי ההחלטות ואי קריאת המציאות. הפקידים שמופיעים בטלוויזיה בטוח שרוצים לעשות טוב, אבל המציאות שונה. זאת טרגדיה קשה. אנחנו מדינה עשירה מאוד עם אזרחים עניים. צריך לתת לאזרחים חבל הצלה שיאפשר קיום לפחות לתקופה של חצי שנה. אני לא זכיתי לשום פעימה חוץ מהחסרת פעימה בלב".

בנימין נתניהו (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)בנימין נתניהו (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)

"אני לא בדיבור בעניין הזה עם ראש הממשלה. אני אזרח כמו כל אזרח. אם אני צריך אכתוב לו כאזרח ולא כידיד או חבר. העברתי לו את המסר. ביקשתי משר הבריאות וגם מראש המטה שלו לפעול. כמה זה יעזור? אני לא יודע. בכל מקרה היום אני לא בקשר יום יומי אתו ובטח לא בחודשים האחרונים. בפעם האחרונה נפגשנו לפני הבחירות".

על מצבו האישי הוא מוסיף: "אני בן 73 אבל נמרץ כמו גיל 30. אני מתנהל ואני לא יחיד בצורה מאוד מדוקדקות. לצערי אני לא יכול לראות את הילדים ואת הנכדים. עד לאחרונה נפגשנו ממרחק. חסר לי החיבוק והנישוק".

הראיון המלא מחר בטור שוטף פלוס במעריב סופהשבוע