ואף-על-פי-כן נוע ינוע. מסתבר שהשמועות על ביטול פסטיבל ישראל השנה היו נמהרות מדי. הוא קצת מאחר מחמת פגעי הקורונה, אבל מנכ"לו מאז 2014, איל שר, שמח לבשר על פתיחתו ב-3 בספטמבר, כשבתשעת ימיו ייעשה מאמץ להפיח רוח חיים בענף הכמעט גוסס. "העשייה התרבותית זאת המחאה שלנו", מכריז שר, "אנחנו לא מוותרים".

לדבריו, מתישהו במרץ הוא ואנשיו הבינו שהפסטיבל לא יוכל להיערך ביוני, כמתוכנן. "לא ידענו אם דוחים או מבטלים ויצאנו לחל"ת", מעיד שר. "כשעברנו את הפתיחה הזמנית במאי, החלטנו לא להמשיך במשחקים של פותחים-סוגרים ולקיים את הפסטיבל בכל מקרה, גם במחיר ויתור על האידיאולוגיה של פסטיבל חי ותוסס שבמרכזו מפגשים של קהל - והליכה על מופעים מקוונים, שבהתחלה התנגדתי להם".

איך זה יעבוד?
"הכל יצולם בחי בלי קהל ויועבר בשידור חי. אם יבוטלו המגבלות, נכניס קהל. אנחנו פתוחים לשינויים ושמחים לספק עבודה לעובדים מהענף שמושבתים מזה חודשים".

מדובר הפעם בפסטיבל על טהרת כחול-לבן. כלומר, מה שלא עשו מלחמות ישראל וגזרות כלכליות, עושה הקורונה. לא רק שאין מופעי-חו"ל, אלא גם אין שפע בשמות זוהרים מכאן. לדוגמה: אם  היה אמור להיערך בבריכת הסולטן מופע ראווה של בני ה-70 הטריים גידי גוב ויהודה פוליקר, אז שיסלח הסולטן, ה"בריכה" סגורה כמו אתרי הופעות אחרים.

כנראה, לא מומלץ להאשים את הקורונה בכל. "מי שעקב בשנים האחרונות אחרי הפסטיבל בניהול שלי ושל איציק ג'ולי שהבאתי כמנהל אמנותי, יכול היה להבחין שהדגשים בו קצת יצאו מהשמות הגדולים והלכו לכיוון של עשייה עצמאית עם איזושהי אמירה של מפגשים בין-תחומיים בין האמנויות השונות, לאו דווקא עם נצנצים. זאת, כשבסך הכל התקבל משהו חדשני ופורץ גבולות, שלא בהכרח מוצג במקומות אחרים, תוך הרחבת השיח האמנותי שמתקיים בארץ".

אייל שר (צילום: דפנה ארנון)אייל שר (צילום: דפנה ארנון)

בן 63, שר, ירושלמי ובעל מאזן עשיר ומגוון של עשייה תרבותית ושל הישגים ספורטיביים, כשעם כמעט שני המטרים שלו היה סנטר נבחרת הנוער בכדורסל. כבנו של השגריר יואל שר, גדל לא מעט בחו"ל, כולל שנים בטוגו שבאפריקה ("חוויית חיים קשוחה"). הוא למד קולנוע  באוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס; הפיק את "צה"ל", סרטו התיעודי של קלוד לנצמן, במאי "שואה" ("היה מרתק וקשה"); כתב תסריטים ("עץ הדומים תפוס" בבימוי אלי כהן, על-פי ספרה של גילה אלמגור); הפיק פסטיבלי קולנוע ישראלי בארה"ב וניהל את סינמטק ירושלים. לפני הפסטיבל ניהל את המחלקה לתרבות ולאומנות של הקרן לירושלים.

נראה שיש לך הכישורים לעשיית סרט על הטירוף של ניהול פסטיבל בתנאי קורונה.
"סרט-אימה...".

מה מכל האמור לעיל הביא אותך לניהול פסטיבל ישראל?
"לאחר ניהול הקרן, שהיה תפקיד-מטה, היו לי געגועים לעשייה של ממש ואת זה מצאתי בפסטיבל שהיה במשבר שדרש בנייה מחדש ושינויים. זה כולל פסטיבל ג'ז, שייערך במקביל לשלושה מימי פסטיבל ישראל ואנחנו מקדימים אותו מהחורף במתחם מוזיאון ישראל. מנהליו האמנותיים הם  אבישי כהן (החצוצרן) ותמיר מוסקט".

מבט אל שלל מופעי ואירועי הפסטיבל מגלה, בין השאר, את פרויקט "אייכמן-טרמינל 1", בבימוי היוצרת והבמאית לילך דקל-אבנרי, על המשפט ההיסטורי, כנראה בלי דמותו של גיבורו הנתעב; מופע מחול של הכוריאוגרף שרון פרידמן, שישלב רקדנים מלהקת "ורטיגו" עם בעלי מוגבלויות; "משפחות" - דודו טסה עם אחיותיו, פרץ ומארק אליהו אב ובנו, נטע ברזילי עם אחיה, רונה קינן עם מקהלת "מזמור" ועוד; "החולמים" - מיצג של אמן התאורה נדב ברנע; "כחולות" - מופע מחול של הכוריאוגרפית גלית ליס עם רקדניות בגיל השלישי; קונצרט מחווה לרב אמן המוזיקה המנוח נעם שריף; "שגרה מוסדית" - פרויקט, המחבר בין אמנים למוסדות ציבור כמו ...השוק הסיטונאי, הביטוח הלאומי ועוד; מופע מחול של הכוריאוגרפית יסמין גודר; "זלצבורג בעין-כרם", קונצרטים לזכרו של הפסנתרן אלכסנדר תמיר, שהלך השנה לעולמו ועוד. מחיר הקישור לצפייה בכל המופעים והאירועים אחיד - 25 ש"ח.

בשורה התחתונה לא מומלץ לקנא בשר ובצוותו. כמה שלא ישקיעו מאמצי-על בפסטיבל, הם יודעים שגורלם נתון בחסדי הקורונה. גזירת סגר, או אפילו בידוד והלך להם הפסטיבל, כשגם בית דין לא יעזור.