אם הפעם יוגשו פנינים מיצירות מוצרט, אלוהי המוזיקה מזלצבורג, הספתח בשבוע שעבר היה על טהרת כחול-לבן, או כעדות צמח - "פנינו ישר לבטן הרכה, הנוסטלגית והאהובה תמיד, עם שירים שמביאים איזשהו משב-רוח של אופטימיות ושל תקווה". השירים שנוגנו הם "ללכת שבי אחרייך", "הכל זהב", "לו יהי", "שיעור מולדת" ו"החיטה צומחת שוב". על העיבודים חתומים הנגנים עצמם.
אז איך זה עובד? - לצורך העניין מחולקים הנגנים לחוליות של ארבעה, חמישה, או שישה נגנים, המתחלפים מדי שיר או פרק והם מצולמים תוך הקפדה על ריחוק חברתי על במתו של היכל התרבות העירוני, מול המושבים האדומים, הריקים מקהל, עד כמה שזה מבאס. המנויים מקבלים תזכורת לקראת ולינק לצפייה בשידור הבכורה. לאחר-מכן התוכנית נשארת פתוחה לכל ביוטיוב ובפייסבוק.
יצוין במיוחד חלקו במיזם של גל גוטמן, נגן הקרן של התזמורת, שלו ידע מקצועי לא רק במוזיקה. גוטמן צילם, הקליט וערך הכל וגם הצליח להשתחל אל בין חבריו הנגנים ולהשתתף בנגינה.
כמה מילים על צמח, בן קיבוץ פלמחים, המתגורר זה מכבר במודיעין. הוא בן 48 והסיפור שלו עם החצוצרה הוא סיפור של אהבה ממבט ראשון. "זה תפס אותי בגיל שלוש", הוא מעיד. "במשפחה שלי מספרים שכאשר הביאו אותי לחדר המוזיקה במשק, מבין כל הכלים שהיו שם המבט שלי ננעץ דווקא בחצוצרה שהייתה מונחת על הארון ולא ויתרתי עד שהורידו לי אותה".
המסלול של צמח, שרעייתו טלי היא חלילנית לשעבר, כלל תזמורת כלי-נשיפה של בני קיבוצים, תזמורת צה"ל ולימודי מוזיקה גבוהים בבלומינגטון, אינדיאנה, בארצות הברית. מ-2002 הוא בסימפונית של ראשון-לציון, ביתו המוזיקלי.
כעת, הוא גאה במיזם לימי קורונה. "יש דברים שחייבים לבוא מלמטה", הוא אומר.
התרעות פיקוד העורף