"האמת? - לא ציפיתי להפתעה כזאת", אומר ברוך מנהמת לבו. "עד כדי כך שנאלצתי לכבות באחרונה את מנועי השחקן ואני כל הזמן בכוננות ספיגה". מסביר על תקופת הקורונה, ומוסיף להשוות: "אם להמשיך את אווירת יום כיפור - זה כאילו שאני משרת ב-73' באחד ממעוזי התעלה, וכל הזמן נוחתים עלינו פגזים". ברוך מדגיש: "פתאום מגיעה ידיעה כזאת, שנשמעת הזויה על רקע מה שאנחנו עוברים כאן - לפתע קהל בארץ רחוקה יודע להעריך אותנו ואף להצדיע לנו. איזה כבוד לא רק לאסתי ולי, אלא גם לקאמרי, לחנוך לוין ולכל התיאטרון הישראלי!"
אם לשנות אווירה, ברוך לא הופתע לגמרי מזכייתו. "כבר הופעתי קודם לכן עם 'אשכבה' בסין, אז זה היה בבייג'ינג", הוא מספר: "ראיתי איך הסינים מעריצים את ישראל ואת היהודים, גם את התיאטרון הישראלי ובמיוחד את חנוך לוין", עוד הוסיף ברוך לשחזר: "אנשים הגיעו בטיסה כדי לראות הצגה שלו - בסוף ההצגה המתינו לנו עשרות צעירים, ולא רק שביקשו להצטלם איתנו, מה שלא יוצא דופן בעידן הסלפי, אלא גם ביקשו שנחתום להם על התוכניות שבידיהם, דבר שבארץ יצא מזמן מהאופנה". בדרך אגב מספר ברוך: "לאחר שהכרטיסים אזלו, ניסו ספסרים את מזלם. אחד מהם הציע גם לי. 'אני מסודר', אמרתי לו".