עולם התרבות סגור כבר תקופה ארוכה ולא נראה כי ההופעות יחזרו בקרוב. רגע לפני חג החנוכה, המוכר גם בזכות המופעים הנערכים בו כל שנה, שוחח היום (חמישי) יובל שם טוב, המוכר גם כ"יובל המבולבל", עם אלון גל וליאת רון ב-103FM. "לתעשיה שלמה אין עבודה, כבר שנה יושבים בבית", הסביר שם טוב.

ליאת רון: אנחנו רוצים לפנות לענייני תרבות, כוכבי הילדים ובכלל מופעי החנוכה. מגפת הקורונה השתיקה הכל, אין שום מופע ואין יכולת לקיים מופעים. ליבי על האומנים האלה, שאיכשהו נשארו בסוף, אף אחד לא מתייחס אליהם.
"אף אחד לא מתייחס אליי, אני רוצה חיבוק".

יובל המבולבל (צילום: ניר קידר)יובל המבולבל (צילום: ניר קידר)

רון: תחכה אחרי הקורונה. התבלבלת? אנחנו מבולבלים פה באופן תדיר עם הקורונה ועם כל מה שאנחנו עוברים. איך מתמודדים עם המכה הזאת?
"אנחנו האחרונים בתור, לא נותנים לנו ולא דואגים לנו, אבל זה לא עוזר להתלונן. מה שצריך לעשות זה להסתכל על כל המקרה הזה כאתגר מאוד גדול, בו בעצם אני נמדד, עד כמה אני בתור אומן גם ממשיך להתפרנס וגם ממשיך לעשות את מה שאני אוהב".

רון: איך ממשיכים להתפרנס ולעשות את מה שאתה אוהב כשאין במות בעצם? יש אנשים שרוצים להביא כסף הביתה.
"זה לא רק עניין של כסף. יש אומנים כמוני, שחיים גם על תמלוגים כי משדרים את התוכניות שלנו ב-VOD. זה נחמד, זה לא פרנסה אבל זה נחמד. לא לכולם יש את זה. אבל מעבר לזה, בן אדם שיושב בבית ולא עושה כלום, זה מכניס אותו לדיכאון ומרה שחורה. אנשים רוצים לעבוד".

אלון גל: תגיד לנו במשפט, מה זה חנוכה בעבור אומני ילדים?
"חנוכה זה כמו הדובדבן שבקצפת, זה תכלית הבריאה של כל אומן. בחנוכה, מה שקורה בדרך כלל, זה שיש הרבה הצגות, הרבה אנשים צופים בך בזמן מאוד קצר, ותוך משהו כמו חודש אתה נחשף למאות אלפי אנשים. אתה עושה הרבה הצגות ביום, אבל אתה נהנה, אתה לא סובל, זה הכי כיף".

גל: אמרת בעצמך, יובל, שאומן כמוך יכול לחזור למקורות וללכת להופיע בבתים. אבל מה זה אומר על תעשייה שלמה?
"התמזל מזלי, ואין לי בעיה של אגו, אז אני עכשיו חוזר לעשות ימי הולדת בבתים. בחנוכה אני הולך לעבור מבית לבית בעבור מי שיכול להרשות לעצמו, להיות בחצרות עם גיטרה. מה לעשות? עושים מה שאפשר".

רון: אבל אתה מוכר. לא כולם כמוך.
"נכון, יש כאן תעשייה שלמה של אנשי סאונד והגברה, תפאורנים, אנשי במה, נהגים והסעות ואבטחה, ואולמות תיאטרון, וזו תעשייה שלמה שאין לה עבודה. חברים קרובים שלי כבר כמעט שנה בבית, ולא עובדים".

רון: מה עם הפיצוי? כמה מקבלים?
"אם אני הייתי צריך לחיות מהפיצויים שהמדינה נותנת לא הייתי מצליח לשרוד שנה שלמה, לכן אני עושה עוד דברים מעבר".

גל: אחד הדברים שהכי כואבים לי, זה שעברנו עכשיו 7 חודשים של קיץ. יש לנו דבר שאין כמעט לאף אומה, קיץ נצחי – אפשר להיות בחוץ, בקפסולות. יש לנו אצטדיוני כדורגל שלא עבדו חודשים. מה הייתה הבעיה לעשות מופעים בחוץ ולמנוע הדבקה?

רון: גם דרייב אין זה טוב, לא חייבים בחוץ אם מפחדים.

גל: יש לנו עשרות אצטדיונים שעמדו ריקים עם 10-18 כניסות בכל אצטדיון.


רון: היה אפשר לעשות שורה לכל צופה.
"אני מסכים אתכם לגמרי, פתרונות תמיד אפשר למצוא, אבל הבעיה היא שלא לכולם יש את האינטרס לעזור לכולם. במתווה של החזרה לשגרה, אנחנו האומנים נמצאים שם בסוף, איפשהו".

רון: אולי השר שממונה עליכם, שר התרבות חילי טרופר, לא עושה את העבודה שהוא צריך לעשות?
"אני לא מבין כל כך בפוליטיקה, אבל יש מישהו שם שלא עושה את עבודתו נאמנה לי. כמה אני כבר יכול לעשות ומה אני כבר יכול לעשות? יצאתי, הפגנתי, דיברתי, זה לא עזר. אני פרקטי, אני הולך לעבוד, אין מה לעשות. ראיתי בעל חנות בגדים שכתב למעלה 'בית כנסת', ואמר, בואו תתפללו ותקנו. אין מה לעשות".