זהו סיפור שהחל בדרמה קורעת לב. תל-אביב של 1952. ביציאה  מקולנוע "תמר" ילדון בן 11, שזה עתה צפה עם אמו בהופעת הענק של אורסון וולס בסרט "האדם השלישי", היה אפוף בחלום משלו. להפתעת אמו, הוא שלף בהתרגשות מודעה שגזר מעיתון בדבר מבחן-בד לסרט קצר, שעמד להיערך בקרבת מקום. "בוא, נלך הביתה!", כך הגיבה האם, שלא הבינה מניין נפל עליה הקטע. הילדון השתטח על המדרכה ועשה סצנה, שהמיסה כליל את סרבנות האם.

עברו מאז כמעט 70 שנה. הסרט הקצר, "השחר הבוקע" היה שמו, נשכח כלא היה, כמו יוצרו, הבמאי העולה מצ'כוסלובקיה אריה לאהולה, שכעבור זמן קצר ביים כאן את סרטו העלילתי "אבן על כל מיל", שצלל עד מהרה אל תהום הנשייה. והילדון? - היום כולם מכירים אותו כצדי צרפתי, במאי הבידור של המדינה, שבשבת יחגוג את יום הולדתו ה-80. רצינו לציין את המאורע במסע בין תחנות חייו והקריירה של הבמאי האהוב, אבל בהיותן רבות מספור, נביאן בתמציתיות.

צדי צרפתי, חוה אלברשטיין, בכורת סיפור הפרברים 2016 (צילום: יח''צ)צדי צרפתי, חוה אלברשטיין, בכורת סיפור הפרברים 2016 (צילום: יח''צ)

* סדי - כך הוא, בן למשפחה ממוצא יווני-בולגרי, נקרא במקור, בבית שינו לצדי ובבית הספר, בצפון הישן של תל-אביב, שינו לצדוק. צדי ניצח. בהיותו בגיל רך התגרש אביו הסנדלר מאמו וצדי גדל עם אם חורגת, שהעניקה לו אהבה לרוב ולה קרא "אמא".

* הפנטזיה - בעקבות הסרט, מצא מפלט מהמצב העגום בבית על הבמה. צדי שיחק את פינוקיו בהצגת החוג הדרמטי של בית-ספרו, "הקליר", עבר לשחק ב"חסמבה", בתיאטרון "במתנו" ומשם הגיע להצגת "כטוב בעיניכם" בתיאטרון הקאמרי, שבה מצא את עצמו  מול כוכבת ההצגה, חנה מרון, לא פחות ולא יותר ולדבריו, חש  ב"עולם קסום שנראה היה לי כסוג של פנטזיה".

הפנטזיה כמעט התמוססה לנער בן ה-14, כשאחרי 30 הצגות, התחלף קולו. "עולמי חרב עלי והרגשתי שזה הסוף". היה זה במאי ההצגה הנערץ, יוסף מילוא, שהציל את המצב, כשהשכיל ללהק אותו לתפקיד של נער בהצגת "הנפש הטובה מסצ'ואן", הפעם לצד אורנה פורת, אלילת ילדות נוספת שלו. 

הוא המשיך לשחק עד הצבא ולדבריו, "התיאטרון היה אז כל חיי ויישר לי את עמוד השידרה". זה הביא אותו לעזוב את גימנסיה "הרצליה" באמצע השביעית וכמי שלא למד בשום אקדמיה לתיאטרון, הוא הגיע לגדולות בלי תעודות! לבד מאשר בקאמרי שיחק גם בתיאטרון "זירה" האוונגרדי ובהבימה. שם פגש בחזרות להצגת "שש כנפיים לאחד" את גילה אלמגור ובמהלכן "נוצרה לי חברות לכל החיים איתה ובהמשך עם בעלה, יענק'לה אגמון".

* "קול צפרדע"  - למגינת לבו, צדי גויס לשריון ולא ללהקה צבאית. כשקיבל חופשה, קפץ אכול ייאוש לבכורה של הצגה בעיר. פגישת אקראי שם עם עודד קוטלר סידרה לו העברה תוך שבוע ללהקת פיקוד המרכז שביים. "עם קול הצפרדע שלי שמו אותי מאחור וזה שבאתי לשם כשחקן דרמטי, היה בכלל אבסורד", העיד.

* חוה אלברשטיין - כשהשתחרר, חזר  לקאמרי ושיחק שם בשורה ארוכה של הצגות מבלי להתבלט. "אף פעם לא הייתי ילד-פלא", הוא נוהג לומר על צדי השחקן ומודה ש"אפילו הייתה הצגה שבה עברתי את הבמה שלוש פעמים עם מגש". על בימוי לא חלם וגם "הבנתי שלא מצפה לי עתיד גדול בתיאטרון ולא אהיה כוכב". עם הבנה זו קפץ להחליף את דודו טופז בערב שירי רחל, שם הופיע - "לא כזמר!" - עם חוה אלברשטיין, "מה ששינה לי את החיים".

הייתה זאת הידידות בין השניים שפילסה לו את הדרך לתהילה. רגע לפני שעלה על המקפצה אליה החליט צדי לאחר התלבטויות לחדול מקריירת המשחק. אז עבד כברמן במועדון ו"הרגשתי אושר בלי הלחצים בתיאטרון". היה זה אהוד מנור, בעלה של עפרה פוקס - מי ששירתה עם צדי בלהקת פיקוד המרכז -  שהציע לו להופיע במחזמר "שיער", שאותו תרגם.

רגע לפני שפרש סופית מהבמה, חזרה אליו אלברשטיין. כשעמדה בפני תוכנית היחיד הראשונה שלה, היא באה להסתייע בעצותיו הנבונות של הידיד מערב שירי רחל עד שיימצא במאי. עד מהרה היה ברור לזמרת שמצאה במאי. אך בכך לא היה די. כאן נכנס לתמונה שותף נוסף בהזנקת הקריירה של צדי. היה זה יעקב אגמון, בעלי תיאטרון "בימות", שבהברקת הפקה נועזת החליט להפקיד בידי השחקן המתוסכל בן ה-30, חסר הניסיון בבימוי, את המפתחות. וכל השאר היסטוריה.

נ.ב - בעקבות אלברשטיין ביים צדי שורה של מופעי-יחיד מגילה אלמגור, רבקה מיכאלי ויהורם גאון עד מרינה מקסימיליאן ומשה פרץ.

* "הטוב הרע והנערה" - "כשאתה קופץ למים, אתה כבר שוחה", אמר לי פעם צדי ומזה 50 שנה ידו נטויה בבריכת השחייה של הבידור הישראלי. מהר מאוד נודע בעיר על כישרון הבימוי החדש. ראשון הגיע אליו בני אמדורסקי, בעל החוש המסחרי והציע לו לביים בעקבות חוה תוכנית יחיד לג'וזי כץ. איכשהו זה לא צלח, אבל כשאמדורסקי ציוות אליה את עצמו ואת ישראל גוריון, חברו מהדודאים, נוצר מופע להיט, שכתב אהוד מנור בהתבסס על הקולנוע של פעם וצרפתי גאה בו עד היום

צדי צרפתי, אירוע צדי צרפתי (צילום: רן בי)צדי צרפתי, אירוע צדי צרפתי (צילום: רן בי)

* "חבורת בימות" - בד בבד הציב אגמון אתגר נוסף בפני צדי, כשהציע לו לביים ערב משירי נעמי שמר. צדי איננו מסתיר את מבוכתו הראשונית לנוכח ההצעה. "לא היה לי מושג איך מביימים מופע רב משתתפים", הוא מודה. עד מהרה יצאה לו פנינה בימתית והוא מעלה על נס את שיתוף הפעולה  המחויך של שמר.

* "לילי גם" - במקביל קרץ התיאטרון לצדי, שביים בכל התיאטראות הרפרטואריים פרט לגשר. הספתח שלו היה בתיאטרון חיפה, שם ביים את המחזמר "לילי גם", שמנור כתב עם מתי כספי בעקבות המחזה "גם הוא באצילים" מאת מולייר. מרוץ המחזמר הזה נקטע באופן טרגי, כשכוכבו הצעיר, הזמר רומן שרון, נספה בתאונת דרכים בסיני במלחמת יום כיפור. מהמחזמר הזה שרד השיר "חלומות שמורים", ששר יזהר כהן.

* "ההנאות הקטנות שבחיים" - מופע קברטי משירי ברטולט ברכט, בהשתתפות בני אמדורסקי, מירי אלוני ויוסי פולק, שבו הפגין צדי את מיומנותו בהפקות קברטיות.

* "הכל עובר חביבי" - צדי ידוע בחולשתו לזמרות. אחת מהאהובות עליו ביותר היא שלומית אהרן, שהמפיק אמנון ברנזון ציוות אותה עם יובל דור, עמי מנדלמן וקיקי רוטשטיין, חברי שלישיית "אף אוזן גרון". היה זה הצביון האמריקאי המבריק שצדי שיווה להרכב שהקנה לו את הצלחתו הגדולה. "דור האספרסו" נקראה תוכנית הלהיט שלהם, שהוקדשה לשירי שנות ה-50.

אגב, צדי ביים את חביבי גם להופעתה באירוויזיון בדבלין בשיר "הלילה". מאז היה פעיל לא מעט בזירה זו, כולל השיר "זה רק ספורט", ששרה דפנה דקל.

* "שוקולד מנטה מסטיק" - זמרת נוספת שקרובה במיוחד ללבו של צדי היא ירדנה ארזי. הוא הגיע אל השלישייה שבכיכובה לאחר שזו עברה כברת דרך. ההצלחה שלו עם ההרכב הנשי המשובח לא הייתה מיידית, אבל כשמצא את הנוסחה הנכונה, נוצר להיט בימתי מלהיב. כשנמס השוקולד, עבר צדי להרכב נשי נוסף, להקת "סקסטה" והוכיח את יכולתו לנווט הרכב בעל צביון ישראלי מובהק. כעבור עשור הוא היה חתום גם על הצלחת "מנגו", הרכב נשי נוסף, שלו התווה את צביונו.

שוקולד מנטה מסטיק (צילום: נאור רהב)שוקולד מנטה מסטיק (צילום: נאור רהב)

* "ברנשים וחלומות" - מופע-ראווה נוצץ, שהביא משירי מחזות הזמר הגדולים, שבו כיכבו אילי גורליצקי, שולה חן, ששי קשת, ירדנה ארזי וחנה לסלאו, שכמותו  ביים צדי מופעים נוספים באותה רוח.

* "ילדי הכרך" - צדי הוכיח שוב את גיוונו, כשכעבור שנה יצר בבית ליסין עם דן אלמגור את המופע הזה לציון 100 שנה לעליית יהודי תימן, שהיה בעל נימה מחאתית מסוימת ומשתתפיו, בראשות עדנה גורן, באו ממשפחות יוצאות תימן.

* "בוסתן ספרדי" - באווירה שונה לחלוטין, על טהרת הנוסטלגיה, נוצר המחזמר הזה, שבהקשרו יש לצדי שני גילויים. ראשית, הוא מודה שכמי שגדל על תרבות הלדינו, ניסה לברוח ממנה בנעוריו. אבל כשאגמון מסר לו את מפתחות הבוסתן, לא רק שלא סירב, אלא שהתאהב מחדש בחומר, כפי שכתב אותו יצחק נבון. צדי מספר בנימת געגוע כיצד לקראת העלאת המחזמר, הזמין אותו הנשיא החמישי לסיור בשכונות ירושלים שבהן גדל ובהן ממוקמת העלילה. המחזמר הזה שבר את כל השיאים והועלה למעלה מ-2,200 פעם ב-22 שנותיו, לדברי צדי יש כוונה לחדש אותו עם צוות חדש.        

מתוך 'זמר במסכה' (באדיבות קשת 12)

* "נאסר א-דין" - בהגינותו המובהקת צדי איננו מתכחש לכשלונותיו. אחת המביכות שבהם הייתה ההפקה המוזיקלית שניסתה לשווא לרכוב על הצלחת ה"בוסתן" תוך שיתוף משתתפיו.

* "פעמוני היובל" - צדי, שלעתים דומה היה שידו בכל, ביים גם את המופע המרכזי בחגיגות היובל למדינה. ממנו הוא זוכר במיוחד את שערוריית להקת "בת שבע", את הביצוע המלהיב של יהודית רביץ לשיר "הלוואי" ובעיקר את הופעתה המרגשת של עפרה חזה, שהייתה הפומבית האחרונה בחייה.

* במאי מחזות הזמר - הוא חתום על בימוי הפקות רבות נוספות, למבוגרים ולילדים. בשורה של מחזות-זמר שביים בקאמרי בעשור החולף, כולל "קזבלן", "סיפור הפרברים", "מצחיקונת" ו"שורת המקהלה", הוא הוכיח שלאחר כל השנים נותר במיטבו כבמאי, תוך כדי בחירה מדויקת של כוכבי הפקות אלה, דוגמת עמוס תמם ומיה דגן. התלהבותו בדבריו על משי קלינשטיין, מכוכבי "סיפור הפרברים", מוכיחה שאחרי כל השנים לא נלאה מלגלות כוכבים חדשים. 

צדי צרפתי, שחר חסון (צילום: צילום מסך: קשת 12)צדי צרפתי, שחר חסון (צילום: צילום מסך: קשת 12)

* "כוכב נולד" - זה הוכח בתשע עונות כוכב נולד, שבהן נתן ביטוי לניסיון העשיר שצבר במשך הזמן. "לא רק שהופעה בטלוויזיה לא הייתה חלום-חיי, אלא כל השנים פחדתי מזה ואפילו ברחתי מהמצלמות", אומר מי שלימד דור של אומנים להתמודד עמן. לטענתו, תחילה לא שש לשפוט, אבל "מכיוון שהייתי זקוק לפרנסה, אמרתי לעצמי 'טוב, מה כבר יכול להיות' - ושרדתי".

* "זמר במסכה" - צעקות "מי זה?!" שלו שם הוכיחו שנשאר צעיר גם בגיל 80.

ברכות מקרב לב.