השחקן, הבמאי וגם הזמר לעת מצוא, אלון אופיר, לא ציפה שזה יקרה לו. אופיר, הבלתי נלאה, הוא שחקן היודע להתמודד על הבמה עם אתגרים פיזיים קשים, עד שלפני שבע שנים הכתרתי אותו כקדוש המעונה של התיאטרון הישראלי, כשהתעללו בו לא מעט בהצגת "הגיבן מנוטרדאם", בתיאטרון באר-שבע ובמקביל בהצגת "הסוחר מוונציה", בהבימה.
"שכחת מה שעשו לי בהצגת 'המורדים', בקאמרי, שם אפילו הרגו אותי וגררו אותי על הבמה", כך אופיר, הרגיל לקפץ מתיאטרון לתיאטרון, הגיב על התואר שהענקתי לו והפטיר: "מדי פעם אלוהים דואג להביא לי מנה של עינויים".