"הצגת 'מכתב הקסם' נוצרה בעקבות ספר שכתבתי בהשראת צילום שצילמתי", מספרת הצלמת ואומנית הווידאו אלינור מילצ'ן, שהצגתה היא אחת מחמש הצגות המקור שהופקו לפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות-ילדים ה-31, שיתקיים בחול המועד, בין ה-29 ל-31 במרץ.

מילצ'ן רואה הכל דרך עינית המצלמה. "יום אחד ראיתי מאחור את הבן שלי עילאי יושב ליד שולחן קטן עם עט ונייר לבן - וכותב משהו מול חלון", היא מעידה. "צילמתי אותו מהגב, כשהוא לבוש בתחפושת של סופרמן עם סקרנות לדעת מה הוא כתב".

"ניתאי, הילד שבמרכז הסיפור, מביע את עצמו באמצעות מכתבים", אלינור ממשיכה. "כשהוא רואה את אמו עצובה ואין הוא יודע למה, הוא חושב במה יוכל לשמח אותה. אז בא לו הרעיון לכתוב לה את המכתב שעובר גלגולים עד שהוא מגיע אליה. אני עיבדתי את הספר למחזה עם במאית ההצגה, רונית מושקטבליט ועם הכוריאוגרף והשחקן עופר עמרם, שגם משחק בה עם שרון בורשטיין-ביצ'צ'י. בהצגה יש שילוב בין משחק על הבמה לבין עבודת וידאו שאני מביימת".

מכתב הקסם (צילום: יוסי צבקר)מכתב הקסם (צילום: יוסי צבקר)

זאת הצגה על מכתב ואילו הילדים של היום לא מכירים מכתבים שהיו חלק מחיינו. 

"נכון. העולם השתנה. יש אימיילים, יש ווטסאפ וכאלה, וכשבהצגה הילדים רואים מכתב שאפשר להחזיק ביד, זה מקבל אצלם משמעות אחרת".

את, יש לציין, היית ילדה ונערה של מכתבים, הלא כן?

"אכן, אצלי זה התחיל לפני ששלחתי מכתבים בדואר. כשהיו דברים שהיה לי קשה להגיד אותם, הייתי כותבת אותם על חתיכת נייר ומשאירה מתחת לדלת החדר של אמא שלי. לאבא שלי, שנמצא ביבשת אחרת, הייתי כותבת גם בפקס. הרי לא גדלתי במציאות נורמלית של ילדה, שקמה בבוקר ורואה את אבא שלה בבית".

הילדה של אז כבר בת 48 ואם מי מכם לא ניחש, אז אלינור היא בתו של המיליארדר ומפיק העל הישראלי-הוליוודי ארנון מילצ'ן מנישואיו הראשונים לדוגמנית צרפתייה שהתגיירה. "היו שבועות, לפעמים חודשים, שלא הייתי רואה אותו, כשגדלתי בצרפת והוא היה בארצות הברית ובעוד מקומות", היא מספרת. "זה לא היה פשוט, מה גם שהוא אדם מאוד עסוק, כשגם הבדלי השעות לא הקלו על הקשר. למרות כל הקשיים, יש בינינו אהבה גדולה והוא לי לא רק האבא שלי, אלא גם חבר מאוד קרוב. בעצם, יש כאן חברות יותר מאשר אבהות עם איש בלתי שגרתי, יצירתי וחכם". 

מדבריה עולה שכבתו של מילצ'ן, היא גילתה נוכחות באתרי הצילום של רבים מהסרטים שהפיק. כך הזדמנה למקצת מצילומי הסרט "היו זמנים באמריקה", שהתקיימו בבימויו של סרג' לאונה ב-ונציה. "עניין אותי שם איך בונים רגש בסרט דרך מילים, דרך אור", היא נזכרת ומבלי משים היא חושפת איך שכילדה בת עשר, או פחות, נתנה ביטוי לאומנית שבה. "מה שראיתי שם, לקחתי אחר כך לאומנות שלי".

רק היית אורחת בהסרטות?

"לא. אפילו כילדה השתדלתי לעזור ככל שיכולתי. אפילו להגיש קפה או להלביש בובות. אני כזאת. גם עכשיו, בחזרות להצגה שלנו בפסטיבל, הייתי מעורבת והרגשנו כמו במשפחה שעושה משהו ביחד". 

מתוך ההצגה מכתב הקסם (צילום: יוסי צבקר)מתוך ההצגה מכתב הקסם (צילום: יוסי צבקר)

מתי קיבלת את המצלמה הראשונה שלך?

"בגיל 12. זו הייתה 'קוניקה' שאמא קנתה לי. ישר לקחתי אותה לטיול באנגליה, שם כאילו צילמתי במשך יומיים עד שהתברר לי שלא היה פילם במצלמה. אז הבנתי שאפשר ללמוד מטעויות. לא ידעתי שאפשר לעשות מזה קריירה. כשהייתי בת 23 הבאתי לאבא צילומים כמתנת יום הולדת והוא היה מופתע לגלות שאני צילמתי אותם. הוא שאל מדוע  לפרסום. אם יש לך כישרון לאומנות, לכי על זה! ', אמר. הוא מאוד גאה בי".

"טכניקת הצילום שלי היא לא שגרתית", היא מעירה. "לא פעם כשרואים את העבודות שלי, אנשים לא יודעים שזה צילום ויש איזשהו טשטוש בינו לבין ציור. מדוע? - אולי מתוך רצון לגעת במימד של הזמן. לרוב אני מצלמת בפילם - כן, גם עכשיו! - אם כי אני מצלמת גם בדיגיטלי".

מילצ'ן הינה אמנית בינלאומית שהקריירה שלה התנהלה ברובה בארצות הברית, עם תקופות בניו-יורק ובלוס-אנג'לס. היא אשת העולם הגדול, מה שאיננו גורע מהחביבות הטבעית שלה. סיפורה האישי מהדהד מדבריה, כשהעברית שלה שזורה במילים באנגלית עם מבטא צרפתי שניתן לעתים להבחין בדיבור שלה

היא מתגוררת בתל אביב. "מכל הגלגולים בעולם אני כאן", היא מציינת בסיפוק. "אמרתי פעם, שארצה שלפחות אחד מהילדים שלי ייוולד בארץ, כיאה למי שהיא דור 11 כאן. לא חשבתי לקטוע את השרשרת. אכן, שניים מילדיי הם צברים ואחד נולד בלונדון".

בסופו של דבר, עם איזה מסר היית רוצה שיצאו מההצגה?

"שיהיו מודעים לכוחן של המילים ולמשמעות שלהן. הצילומים לא מדברים, אבל מה שחשוב הוא שזה ייגע בלב".

הצגות פסטיבל חיפה להצגות-ילדים נבחרו על-ידי ועדה בראשותו של המנהל האומנותי  של הפסטיבל, רועי שגב, כשאיתו יפעת זנדני-צפריר, עדינה חיימיס ואורי אוריין. את הפסטיבל תפתח הצגת "הכל זהב", מאת הדס קלדרון ועודד אהרליך. זו הצגה מוזיקלית, בבימויו של משה נאור, המנהל האומנותי של תיאטרון חיפה ובה משירי "התרנגולים" בהלחנת סשה ארגוב.

הצגות התחרות לבד מ"מכתב הקסם", הן: "אחותי הגדולה מכולם", בהפקת תיאטרון הקרון, מאת ובבימוי דניאל כהן-לוי; "בנעליו", בהפקת תיאטרון אורנה פורת, מאת ובבימוי חן גרטי ותום חודורוב; "האריה הרעמתן והג'ירפה גם", בהפקת תיאטרון הקיבוץ, מאת אורן יעקבי על-פי ספרו של דב אלבוים ובבימוי אורי אומנותי; "זה בראש שלך", בהפקת תיאטרון השעה הישראלית, מאת גור קורן ובבימוי גמא פריד.

הפסטיבל יפעל בהתאם להוראות התו הירוק.