ארבעתם, תושבי פרדס-חנה-כרכור-חדרה, הם פצועי מערכות ישראל. איל בן-צבי, ינאי גליקמן ואיב ענן נפצעו בלבנון. גדעון סער נפצע בסיני. שלושה מהם הלומי קרב שהאמנות היא מבחינתם אמצעי להתמודד עם פגיעותיהם.
"למעשה, אני אמן פופ-ארט", בן-צבי מבקש לדייק. "האמנות הצילה אותי משברון הלב של הפציעה, כי ככל שאני משקיע בה, אני לא חושב כמה אני מסכן. דרך האמנות יש לי אפשרות להשמיע גם דעות פוליטיות".
"מהתחלה הייתי מוגדר כבלתי ניתן לשיקום ובכל זאת הגעתי לאן שהגעתי. אני בהחלט ממליץ להפנות הלומי קרב לעיסוק באמנות ועוד יותר אני ממליץ, שבעקבות מה שקורה עכשיו ידעו לטפל במצוקה שלהם בצורה יותר מוצלחת מאשר עד כה".
היצירה של גליקמן מרתקת. "הרישומים שלי הם מחלומות", הוא מספר. "אני יכול להתעורר באמצע הלילה מחלום - ולרשום ולצייר. ואילו את הפיסול שלי אני עושה תוך כדי גיבוס אנשים. חלק מהפסלים הם מיציקת גבס על כמה אנשים. תהליך העבודה שלי לא שכלי, אלא משהו מדטיטיבי, כשאני לא יודע מה יצא בסוף".
"הבעיה של הלומי הקרב ידועה יותר מ-40 שנה וקשיות העורף מטעם משרד הביטחון איננה בגדר סוד", גליקמן מגיב על הסערה בימים אלה סביב הנושא ורומז לקשיים שהיו מנת חלקו. "הם מתישים אנשים כל השנים ומה שמפרסמים על שינוי הגישה היא זריית חול בעיניים".
סער, 69, לחם במלחמת יום כיפור בסיני, כחייל סדיר בסיירת שקד. "הייתי בכוח הפורץ עם אריק שרון, שצלח על דעת עצמו את התעלה אל הגדה המערבית כדי לחסום את האספקה של המצרים לכוחותיהם בסיני. נסענו בחולות על ציר עכביש וכשהגענו לאגם המר, נקלענו למארב מטורף של המצרים. 11 לוחמים שלנו נפלו שם, כולל המ"פ. גופנית, כביכול יצאתי שלם מהקרבות שם, אבל משהו קורה ללוחם בתוכו תוך כדי תופת הקרבות, כשחבריו נופלים לידו וסביבו.
"33 שנה לא ידעתי להגדיר מה שקרה לי עד שפגשתי חבר מהמלחמה. כשהוא סיפר את מה שעבר עליו מאז וקרא לזה הלם קרב, מצאתי את עצמי בתוך התמונה".
סער למד כלכלה אחרי המלחמה ההיא והצטרף לעסק משפחתי בענף ההנעלה. והציור? - "כבר בגיל 12 עשיתי תערוכה בבית והזמנתי את השכנים לראות אותה. בשנים ההן המשכתי לצייר עד שהעניין שלי בכך דעך לגמרי".
לימים הוא נפגש עם חבריו בפעילות של ארגון נכי צה"ל, במסגרת סדנת טיפול בהלם קרב באמצעות אמנות. מאז הם השתתפו בתערוכות וציוריהם אף הוצגו בחו"ל. התערוכה הנוכחית, הוא אומר, היא בהשפעה ישירה של תקופת הקורונה, ש"בה העיסוק באמנות נתן לנו כוחות".
אם ענן זכור לכם מניין שהוא, כנראה צפיתם בו בעונה החמישית של "מאסטר שף". בסטודיו שלו בכרכור ענן מעביר גם סדנאות בישול. הוא בן 63 ומבטאו הצרפתי מסגיר את מוצאו. בגיל 20 עלה ארצה מתוך ציונות, שאליה הגיע מתוך התנכלויות אנטישמיות בילדותו.
ב-82', שנה לאחר סיום לימודיו בבצלאל, נפצע במלחמת לבנון, "שם אחזתי ויריתי לראשונה ברובה בבופור". את הלם הקרב חטף שני קילומטרים אחרי שער פאטמה. כשהוא מספר שהגיע לקרבות איב אחד ויצא משם איב אחר, נשנק קולו.
"עכשיו התערוכה היא הזדמנות לצאת קצת החוצה לאחר שהקורונה ביטלה לנו תערוכות", מציין ענן, שחמישה מפסליו מוצגים בכפר האולימפי בבייג'ין, "לשם מזמינים אותי כל שנתיים כאורח-כבוד".
התרעות פיקוד העורף