"אנשים מציקים לי כל הזמן. הם שואלים אותי: 'חנה, למה את לא יוצאת לדייטים?'. 'אני לא יוצאת לדייטים?', אני עונה להם, 'כל ערב אני בדייט עם הקהל שלי. הקהל בחושך, האור עליי ורק אני מדברת. זה נשמע לי נעים יותר מדייט עם גבר'".

אז רגע, מתי היה הדייט האחרון שלך?
"לפני הרבה הרבה שנים. התרגלתי לחיות לבד, וזה נורא נעים. העבודה האינטנסיבית ממלאת אותי. יש לי חברים וחברות וזה משמח אותי, אבל עכשיו אשמח לזוגיות חלקית. בקורונה הרגשתי את הצורך הזה יותר מדי חזק".

למה הכוונה בזוגיות חלקית?
"אשמח לחבר שאפשר יהיה לצאת איתו לסרט, למסעדה, לאכול ולצחוק. אבל כדי שזה יקרה צריך לעבוד בזה, אני צריכה לעבוד בזה. צריכה להיכנס קצת לטינדר".

חנה, נראה לי שהאפליקציה או־קיי קיופיד תתאים יותר למה שאת מחפשת מאשר טינדר.
"אוקיי, מה? אבקש שיורידו לי".

עם כל הכבוד לטינדר ולאו־קיי קיופיד, חנה לסלאו שולטת באפליקציות שחשובות באמת: אינסטגרם, טיקטוק ושאר אפליקציות שמעניינות בעיקר צעירים. לסלאו בת ה־68, קולית כתמיד, חולשת על כל אלה ביד רמה. "יש לי באינסטגרם כמעט 65 אלף עוקבים", היא אומרת.

"לפני שפתחתי את האפליקציה אמרתי לילדים שלי, 'מה אני צריכה לדווח על כל מה שקורה איתי?', אבל הבנתי שאם אתה לא שם - משמע אתה לא קיים. היום להיות סלב, ידוען, מפורסם זה מקצוע, גם אם אתה לא שחקן. יש חשיבות גדולה לנוכחות ברשתות החברתיות, גם לקידום מופעים והצגות. הזמנים משתנים, ואני צריכה להתאים את עצמי אליהם, אחרת לא אשרוד. לפעמים נמאס לי מזה, אבל מפצירים בי להבין את המשמעות של השיתוף. אני משתדלת להעלות תמונה לסטורי פעם ביום, אבל לא מדווחת על כל נאד שאני תוקעת. אני רואה את החבר'ה הצעירים מעלים סטוריז בצורה אינטנסיבית הרבה יותר ממני. אני לא שם".

חנה לסלאו (צילום: שלומי יוסף)חנה לסלאו (צילום: שלומי יוסף)


על טכנופוביה בגיל השלישי, חיי האהבה שלה, בני משפחתה ושאר הנושאים המהווים את היומיום שלה היא מספרת במופע החדש שכתבה במהלך הקורונה "מי מפחד מחנה לסלאו?", שמוצג בימים אלה ברחבי הארץ. "יצא שבכל שבע שנים אני עושה תוכנית", היא מספרת. "זה לא מתוכנן, כנראה בכל שבע שנים אני בשלב בחיים שאני רוצה לדבר עליו. אני אדם מאוד פרקטי, וכשפרצה הקורונה החלטתי לא לשבת באי־ודאות בבית. כתבתי את החומרים למופע החדש ועבדתי עליו יחד עם הבמאית דפנה זילברג, שהיא הנכדה של הבמאי יואל זילברג, שאיתו עבדתי מיד אחרי הצבא, כך שתאר לך כמה שנים אני נמצאת פה".

בואי נחשב: התחלת בשנת 1971 בלהקת פיקוד הדרום, אז 50 שנה בדיוק.
"נכון, והקטע הוא שבכל פעם דור אחר מגלה אותי. צעירים ניגשים אליי ברחוב בגלל סדרת הנוער 'PPS', שבה שיחקתי לצד יהונתן מרגי ואניה בוקשטיין, ובגלל סדרת הילדים 'שקשוקה'. בשתיהן שיחקתי השנה, ודור חדש גילה אותי. ילדים ונוער מסתערים עליי ברחוב ומבקשים סלפי, אבל אני מהעידן שהיו מבקשים חתימות, עד כדי כך אני עתיקה".

איך תחגגי את יום ההולדת ה־68 שלך בשבוע הבא?
"אני אדם מאוד נהנתן שאוהב לחיות. אני אוהבת את ההנאות הקטנות של החיים, אז בשבוע הבא אטוס למיקונוס לחגיגות יום הולדתי".

חנה לסלאו (צילום: עזרא ינוב)חנה לסלאו (צילום: עזרא ינוב)


את מרגישה את הגיל שלך?
"An Age Is A Matter Of Mind, If You Don’t Mind - It Doesn’t Matter. בדרך לכאן מישהו ניגש אליי ברחוב. הוא הכיר אותי בזכות 'שטיסל'. כששאל לגילי, אמרתי לו: ‘I’m 68 Years Old' והוא השיב: 'No, You Are 68 Years Young'. אימצתי את זה".

יש בך פחד מלהתבגר?
"לא, אין לי ממה לפחד, כי זה יגיע בכל מקרה. גם המוות יגיע. אמא שלי תמיד אמרה לי לא לפחד כלל, לחיות כאן ועכשיו. אני אדם שחי ונהנה מהדברים הקטנים ומהדברים הגדולים".

מדביקה את הקצב

למופע החדש קראה "מי מפחד מחנה לסלאו?", גם כפרפרזה לשם המחזה "מי מפחד מווירג'יניה וולף?", שבו היא חולמת לשחק. "רוב החלומות שלי מתגשמים", היא אומרת. "אני מאמינה שאם אתה באמת מאמין ורוצה חלום כלשהו ושולח תדר ואנרגיה ליקום - זה קורה בסוף. זאת קארמה".

עד שזה יקרה, היא מתמקדת במופע, שאליו היא מגיעה עם שלל תלבושות ותפאורה. "אני לא סטנדאפיסטית שבאה עם מיקרופון וכוס מים בלבד", היא אומרת. "אני מראה תלבושות ששמרתי לכל אורך הקריירה, כולל הדמות של קלרה המנקה וסבתא זפטה וגם אביזרים מהסרטים שבהם השתתפתי. אני שומרת הכל. אחר כך אני עוברת לסטנד־אפ קצבי ועכשווי. נותנת טעימה קלה של הדמויות שלי, שרה קצת, למשל טעימה מ'מריומה', שהקלטתי עם ג'קי מקייטן בשנות ה–80, ובעיקר שומרת על טמפו קצבי וצעיר כדי להתאים עצמי לרוח הקהל של היום, ומשלבת בין סטוריטלינג לבין סטנד־אפ".

עדיין יש בך את אותה התרגשות לפני מופע חדש כמו בעבר?
"העליתי שישה מופעים, ואני אומרת לך, אלוקים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על ילדי בית הספר, אבל על חנה לסלאו הוא לא מרחם בכלל. למרות שיש לי קרדיט עצום ולמרות שההצגות נמכרו עוד לפני שהמופע היה מוכן, אני מרגישה מחויבת להיות מצוינת ולקיים את ההבטחה והציפיות, אז כן, יש בי התרגשות. כל מופע ותוכנית הם כמו ילד עבורי. אני זוכרת את החיים שלי לפי אירועים: חתונות, גירושים, ילדים והצגות. היום לקהל אין סבלנות כמו בעבר, ולכן אתה חייב להיות רלוונטי ואקטואלי, וזו התרגשות, כי אני משתדלת להדביק את הקצב של היום".

בשלב זה של השיחה היא פוצחת בספונטניות בחיקוי של "סבתא זפטה", הדמות המיתולוגית שכבשה את המדינה בשנות ה־80. היא נעה בין דמויות, משתטה, אך כשאנחנו מתחילים לשוחח על החזרה לבמה אחרי תקופת הקורונה, קולה של לסלאו עובר לטון רציני יותר: "בשבילנו, השחקנים, ההופעה על הבמה היא המשמעות שלנו, היא האהבה שלנו. ללא אהבת הקהל אנחנו לא קיימים. געגועים כאלה לא הרגשתי מאז שנפרדתי מהבעלים שלי, במיוחד מהבעל האחרון".

חנה לסלאו ומימין שרה ביידיש (צילום: יוסי אלוני)חנה לסלאו ומימין שרה ביידיש (צילום: יוסי אלוני)


הבעל האחרון היה בני בלוך, איש עסקים שממנו נפרדה כבר לפני 17 שנה. לפני כן הייתה נשואה למפיק אביב גלעדי, שאיתו הביאה לעולם שני בנים. בן, הבכור, הוא מפיק ובמאי קולנוע וטלוויזיה המתגורר בלונדון עם אשתו השחקנית רומי אבולעפיה ובנם המשותף. הוא פועל בארצות הברית, בריטניה וישראל ובין היתר הפיק את סרטו החדש של ניקולס קייג', "Pigs". איתמר, בנה השני, עוסק גם הוא בתחום הקולנוע, ומתגורר בארצות הברית. "כל כך נהניתי מזה ששני הבנים שלי הגיעו לביקור בארץ אחרי שנה וחצי שלא ראיתי אותם, זה היה מרגש", היא מספרת בהתלהבות. "הם כבר חזרו לחו"ל, אבל רומי מצלמת סדרה בארץ בימים אלה, אז היא עדיין כאן ואני זוכה ליהנות ממנה".

לא מפריע לך שהם מתגוררים בחו"ל?
"אני תומכת בהם ב־100%. אמא טובה צריכה לתת שורשים וכנפיים. לשחרר. אני שחררתי. זה הסיבוב שלהם ומגיע להם לעשות מה שמאפשר להם לפרוח. אני מאמינה שבסופו של דבר הם יחזרו לארץ".

את לא מרגישה לבד לפעמים?
"התרגלתי לחיות לבד והרבה אנשים מתפלאים על זה. אתה יודע על מה הם עוד מתפלאים? על השינוי הדרסטי שחוללתי במשקל. בשנתיים האחרונות השלתי 22 קילוגרמים ממשקל גופי. לא הבנתי שמשקל ונראות כל כך חשובים לקהל. אנשים מעריכים את זה כל כך".

איך עשית את זה?
"התהליך לא היה קשור רק לנראות אלא גם לבריאות. הרגשתי שיש לי בטן כמו של בודהה ושאני חייבת להוריד אותה. זה הפריע לי מאוד ולא רציתי להתבגר שמנה. אבל לא מיהרתי לפזר הצהרות בלפור. הכרתי בחיי את כל סוגי הדיאטות ולכן החלטתי לעשות זאת לאט־לאט, בהדרגתיות. נמנעתי מפחמימות וסוכרים. היום חזרתי קצת לאכול פחמימות אבל במידה, כי בכל זאת, פולנייה כמוני לא יכולה בלי קצת לחם. אני גם עושה שלוש פעמים בשנה ניקוי רעלים, ואני גם מתאמנת, אבל לא בהיסטריה. חלפו כבר שנתיים ועכשיו רואים חזק את השינוי".

את השינוי עשית בזמן הקורונה. איך שרדת את התקופה, היא שינתה לך קצת את הפרספקטיבה על החיים, כמו שקרה לרבים?
"אני אדם אופטימי מטבעי, וזה גורם לכך שכל הגישה שלי לחיים שונה משל אחרים. אני תמיד חושבת טוב. שמעתי הרבה אנשים ממהרים לצעוק געוואלד בזמן הקורונה, אבל כבת לניצולי שואה אמרתי להם שבמחנות ההם היה קשה הרבה יותר".

מאיפה האופטימיות? מהבית?
"ברור. היינו בית שמח למרות שמאורעות השואה ריחפו מעלינו כמו עננה. הוריי גידלו ארבעה ילדים ותמיד לימדו אותנו לקחת הכל בפרופורציות. יש לנו בית, יש לנו מדינה, יש לנו אוכל - אז הכל בסדר. תקופת הקורונה אומנם הייתה התמודדות עם אויב סמוי, אבל צריך לשמור על חיוביות ולא להיכנס לחרדה. והנה, בזכותו של ביבי, אם אפשר לזקוף לזכותו משהו - הגיעו החיסונים. חזרתי להופיע וההצגות מתקבלות יוצא מן הכלל".

אגב נתניהו, מה את חושבת על השינויים המתחוללים כיום בצמרת המדינה?
"אני מאוד אופטימית. לא האמינו ותראה מה קורה - הולך להיות שינוי, וכל שינוי יהיה טוב. באמת, די, די, די, די - הגיע הזמן. השינוי לא יהיה בהוקוס פוקוס ולא הכל מיד יהיה נפלא, אבל זה תהליך, ויש לו התחלה טובה".

חנה לסלאו (צילום: ראובן קסטרו)חנה לסלאו (צילום: ראובן קסטרו)

לשמוח ולשמח

הוריה, שעלו לארץ מפולין והשתקעו ביפו, לא אהבו את הרעיון שדבק בה מגיל צעיר - להיות שחקנית. "כבר כילדה רציתי להופיע", היא משחזרת. "בארוחות שישי הייתי נעמדת על כיסא ולא נותנת למשפחה לאכול עד שאסיים לשיר שירים כמו 'אדוני השופט' של בצל ירוק או 'הפלאפל' של להקת איילון. כבר אז דבק בי חיידק הבמה. בבית לא טיפחו ולא עודדו את הרצון שלי. טוב, זו הייתה תקופה אחרת. אבא שלי תמיד היה אומר לי: 'שחקנית? ממה תחיי?'. רק בקורונה הבנתי שאבא שלי צדק".

אז איך התגלגלת לעיסוק בתחום למרות זאת?
"ידעתי בתוך תוכי שיש לי את הרצון ואת הכישרון. בחופש הגדול של התיכון, כשרציתי להרוויח קצת דמי כיס, יצאתי לעבוד במלון 'דן' ומישהי שנסעתי איתה באוטובוס אמרה לי שהיא הולכת לבחינות ללהקה צבאית. החלטתי ללכת לשם, אלתרתי קטע על המקום והתקבלתי, בלי להתכונן. מהלהקה הצבאית כבר הכל התגלגל. רק כשהגעתי ללהקה למדתי מה זה תיאטרון, כי עד אז לא באמת ידעתי על מה מדובר".
לסלאו שירתה בלהקת פיקוד הדרום בשתי תוכניותיה המצליחות "מדרום תיפתח הטובה" (1972) שכללה להיטים כמו "אלעד ירד אל הירדן" ו"ארץ ישראל יפה", ו"חול בקפה" (1973), שמתוכה בלט השיר "וייסעו ויחנו".

עם שחרורה מהלהקה פצחה בהתמדה ובעמל רב בקריירת משחק מצליחה, שהפכה אותה לאורך השנים לאחת מהשחקניות העסוקות והאהודות בישראל. עם מגוון תפקידים בטלוויזיה ("השיר שלנו", "המדרשה", "בנות הזהב", "שטיסל"), בקולנוע ("גבעת חלפון אינה עונה", "הצילו את המציל", "קונילמל בקהיר", "שבעה" ו"אזור חופשי", שעליו זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע בקאן 2005) ובתיאטרון ("ברנשים וחלומות", "מבקר המדינה 2005", "עלובי החיים", "פליישר"). בשנת 2019 אף זכתה בפרס מפעל חיים על תרומתה לתרבות ולאומנות.

בין הקולנוע, לטלוויזיה ולתיאטרון - איזה מהמדיומים את הכי אוהבת?
"יוסי בנאי אמר לי פעם 'את תמיד תחזרי לנמל האם - התיאטרון', והוא צדק. שם הבסיס. יש בתיאטרון את הפריבילגיה לשבת חודש וחצי בעבודת שולחן ולבנות דמות באופן המדויק, מה שאין כיום בסדרות או בקולנוע. תיאטרון הוא הבית והמקום הכי טבעי שלי, למרות שאני גם אוהבת סדרות וקולנוע. אני מקווה שהבסיס של התיאטרון לא ייעלם מהעולם".
לשמחתה המחזמר "לא רק בלונדינית" שבו השתתפה לפני הקורונה עם ששי קשת, אניה בוקשטיין ועוז זהבי חזר לבמות. "זה מחזמר מרהיב", היא מעידה.

את צופה בסרטים ובסדרות בהשתתפותך?
"אני מאוד אוהבת לראות סרטים וסדרות שהשתתפתי בהם. אני צופה ב'נבסו', נהנית וצוחקת".

בסדרה הזו היא משחקת לצד גדי יגיל, הפרטנר שלה מתחילת הקריירה בעולם הבידור. היא השתתפה איתו אז בהצגה "החיים הם לא ירח דבש". "גדי נחשב אז לבדרן של המדינה", היא נזכרת. "עשינו תוכנית שהציגה 300 פעמים והייתה הצלחה ענקית. ב'נבסו' אני מגלמת את דמותה של אשתו ניצה, מעין ארצ'י בנקרית נוראית".

חנה לסלאו 1982 (צילום: אורי קובה)חנה לסלאו 1982 (צילום: אורי קובה)


איזה מהתפקידים שעשית לאורך הקריירה הכי קרובים לחנה לסלאו האמיתית?
"הקשב, האמת שבכל תפקיד אני מכניסה קצת מחנה. לדוגמה ב'פליישר', ההצגה הדרמטית שבה שיחקתי בהבימה, לקחתי לדמות חוויות מהדמות של אמא שלי. גם ב'נבסו' יש משהו ממני, אם כי מהאקסטרים. כשבמאי מחפש ללהק, אז לפעמים אתה למד את הדמות, ואני תמיד מכניסה לכל דמות את האנרגיה שלי. מבחינת תפקיד, נעמי שחר מ'השיר שלנו' דומה לי, אבל בגרסה מטורפת שלי. גם בסרט 'אזור חופשי' הדמות יותר קרובה אליי. אבל תוכניות היחיד הן הכי אני. זה הכי חשוף עבורי".

מה את חושבת על דור הקומיקאים החדש?
"אני מאוד אוהבת. צפיתי בסטנדאפיסטים הגדולים בארץ עוד כשהסטנד־אפ היה בחיתוליו, והדור הצעיר מאוד מוכשר ומצחיק. כשהתחלתי את הקריירה, הייתה לצדי רק רבקה מיכאלי, וכיום יש המון צעירים נפלאים וזה מרגש. אני מאמצת את האינסטנט שיש בתחום, את המהירות".

מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?
"אני כל כך אוהבת לבשל, אפילו הזמינו אותי להשתתף בפרק VIP של 'מאסטר שף'. אני נהנית מבילוי עם חברים, אוהבת לנסוע ולטייל, לצחוק ולראות סרטים חדשים בקולנוע".

לסיום, השלימי את המשפט: חנה לסלאו היא...
"אדם שבא לעולם בכדי לשמוח ולשמח". 

תאריכים קרובים של המופע "מי מפחד מחנה לסלאו?": 11.6, 22:00, תיאטרון חולון; 12.6, 21:30, היכל התרבות פתח תקווה; 18.6, 22:00, הבימה; 25.6, 22:00, היכל התרבות מודיעין.