זהו סיפור שראשיתו נשמעת כאגדה, אבל כל פרטיו אמת לאמיתה. ההתחלה הייתה בשנות ה-90. צעיר הוזמן על-ידי ידידתו לצפות בהצגת "המלט", בביצוע אנסמבל עתים שליד התיאטרון הקאמרי. אז אירע הקסם. כשהאור באולם כבה והבמה הוארה, הבחור הבחין בשחקנית ששיחקה את המלכה גרטרוד ולא יכול היה להסיר את מבטו ממנה. "אני אתחתן איתה!", הפתיע את הידידה שלצידו והצביע על השחקנית שניצבה על הבמה כמלכה אמיתית.

זה היכה בו כברק. הוא, עד אז איש שיווק נטול יומרות אמנותיות, מיהר להתפטר מעבודתו ונרשם ללימודי משחק בבית צבי. "זה בוער לי בעצמות", הסביר. אבל הוא הספיק ללמוד שם שנתיים מתוך שלוש עד שקיבל שיחת טלפון בלתי צפויה. אכן, מהאנסמבל שבהצגת "המלט" שלו נשבה בקסם התיאטרון.

הסתבר, שהמנהלת שלו, רנה ירושלמי, לימים כלת פרס ישראל, חיפשה בנרות רומאו להצגת "רומאו ויוליה", שעמדה להעלות. הוא הרגיש כמי שנפלה עליו פצצה והייתה לו רק שאלה אחת - "מי תהיה יוליה?" כששמע את שם השחקנית ששיחקה, צעק לטלפון - "אני בא!"

לו היה אז מאן דהוא מנסה לנבא להם, שלא רק שמסיפור האהבה הבלתי שגרתי שלהם יצמח תיאטרון, ששמו, "התיאטרון העברי", משקף את מהותו והוא קורא תיגר על התיאטראות הוותיקים, אלא גם ששחקנים מהגדולים במדינה יתייצבו למסיבת העיתונאים  של הצגת הרפרטואר המפואר שלהם - הם ישר היו שולחים אותו להסתכלות באברבנאל...

אבל זה קרה אתמול בבית ציוני אמריקה, שיהיה ביתו התל-אביבי של התיאטרון העברי, לצד משכנו העיקרי בתיאטרון הצפון, בקרית חיים, שאותו רכש צדקה לפני כתשעה חודשים במהלך מפתיע. בין השחקנים שהגיעו לשם ניתן היה לפגוש את גילה אלמגור, אורי גבריאל, נתן דטנר, יעקב כהן וגיל פרנק. לראות אותם בכפיפה אחת  - ולא להאמין. כשוך ההתרגשות, נועדתי לשיחה עם גדי, המנכ"ל והמנהל האמנותי ועם פנינה, רעייתו, הנושאת את התואר הצנוע של מדריכת השחקנים, או "מובילת רוח התיאטרון", כפי שהיא מבהירה.

גדי צדקה (צילום: יוסי צבקר)גדי צדקה (צילום: יוסי צבקר)

צריך עוד תיאטרון בישראל?
- אני פותח בשאלה מתגרה משהו.

"צריך עוד הרבה תיאטרונים", משיב גדי. "כשהאלימות גואה, זה נובע, בין השאר, מכך שהתרבות לא מתרחשת בהיקף שהיא אמורה להיות".

"הרבה, אבל ברוח העברית. שיכולה להתקבל גם ממחזות מתורגמים", מבהירה פנינה, זוגתו, שאמורה לככב ב"גברתי ראש הממשלה", ההצגה הפותחת של העונה, מאת ובבימויו של גדי. "אני משחקת את פנינה זילברשטיין, שהקימה מפלגה והציבה בראשו איש-צבא יפה תואר ועוצמתי. אותו יגלם גיל פרנק, שהצטרף לתיאטרון העברי (מהבימה - י. ב-א)".

"זאת הצגה, שבהחלט קוראת לשילוב נשים בהנהגה", גדי ממשיך את דבריה. "הרי הורגלנו בכך שההנהגה היא זכרית ואנחנו יוצאים נגד השוביניזם, ששולט בחברה וקוראים להיפתח לאפשרויות חדשות, שמהן ניתן יהיה להמריא".

פנינה: "התגבשה אצלי תובנה, שהגיע הזמן לנהל את הבית לא כשדה-קרב, אלא כבית, כמו שאשה מנהלת אותו ואת המשפחה".

זכית בחתיכת פרטנר....

"אנחנו כבר בחזרות ואני מוצאת מולי אדם חם, פרטנר שתענוג לעבוד איתו".

ההצגה הבאה של התיאטרון העברי תהיה בכיכובה של גילה ובתיאום עם תיאטרונה, הבימה. מדובר במחזה קומי מאת אילן חצור, העוסק בקהילה הישראלית, המתרקמת בברלין. וההפתעה? - גיל פרנק אמור לביים את ההצגה, שבה תשחק אלמגור סבתא ישראלית ניצולת שואה, הנזעקת לברלין, כשהיא שומעת שבתה עומדת לקבל אזרחות גרמנית עם הנכד שלה. יגאל עדיקא יהיה בין שחקני ההצגה.

ההפקה הבאה, מחזמר על "האופנובנק", מעוררת כבר עכשיו סקרנות, מה גם שרוני לייבוביץ', מי שהסעיר בשעתו את המדינה עם מעשי השוד שלו, נותן את ידו להפקה. "על המקום נוצרה בינינו שפה משותפת, אולי מתוך אחוות...שודדים", אומר גדי. את לייבוביץ' יגלם גיל פרנק, שמצפה לו עונה עמוסה. אורי גבריאל הנפלא, מי שלא מרצונו שיחק תפקידי עבריינים רבים, יחליף כאן צד וישחק את חוקר המשטרה. ואילו הזמרת קרן הדר תפגין את יפי קולה בתפקיד מזומר.

שתי הפקות כבר רצות. "אור" על שושנה דמארי, הצגה מוזיקלית, המחזירה לאחר זמן רב למרכז הבמה את נאוה מדינה (אחותו של אביהו), המגלמת את מלכת הזמר העברי, כשלעומתה טל גורדון נכנסה לדמותה של יפה ירקוני.  קרן הדר מופיעה כנאוה בושמי, בתה של דמארי ובתפקיד אחותה - יונית טובי. "זאת דרמה משפחתית מרגשת", מציין גדי.  

לדבריו, רצה בהצלחה גם הקומדיה "אהבה", המפגישה את טוביה צפיר ואת גילת אנקורי 42 שנה לאחר שהופיעו בסרטו של יואל זילברג, "נישואין נוסח תל-אביב". לדברי גדי, הוא כתב את המחזה תוך כדי הקורונה ו"את החזרות עשינו עם מסכות". והנושא? - "הזכות לאהוב בכל גיל".

ועוד הפתעה - "ברוך ג'מילי", קומדיה על הפלמ"חניק שהתפרסם בגין הגרפיטי של שמו, המרוח בזפת, שבמלחמת העצמאות הוא הותיר אחריו על מבנה תחנת השאיבה בשער הגיא. שלמה ארצי הצעיר החזיר אותו לתודעה עם השיר שהוא שר אודותיו בפסטיבל הזמר והפזמון. יעקב כהן, שנפרד מהבימה, יגלם אותו.

וזה לא הכל. בקנה גם "אינתה עומרי", מחזמר שיוקדש למלכת הזמר של מזרח, אום כולתום. גדי משאיר אותנו במתח לגבי זהות מי שתנסה להיכנס לנעליה של כוכבת הענק.

ואם בכוכבות ענק אנחנו עוסקים, נתן דטנר חוזר לככב במחזמר "כנר על הגג", הפעם בבימויו. "תהיה הפקה מושקעת", מבטיח גדי. "זה לא יהיה שחזור ההפקה, שבה נתן קנה את עולמו, אלא גרסה קצת שונה, בעקבות ההצגה שראינו יחד בלונדון".  

עוד ברפרטואר התיאטרון העברי חידוש הצגת "איש חסיד היה", לזכר יעקב אגמון, המפיק האגדי של הגרסה המקורית של ההצגה המוזיקלית, שהלך השנה לעולמו.  פנינה וגדי מבטיחים לחזור ולפזז על הבמה כמו לפני 20 שנה, הפעם מוקפים בצוות חדש.

אנחנו לוקחים נשימה משפע ומעבירים את המיקרופון לפנינה, האומרת: "התיאטרון הוא בעיניי כלי, שדרכו ניתן ליצור קשר אנושי חם, פתוח, מרגש, מצחיק ומעמיק עם בני-אדם. החלום שלנו הוא שהטוב הזה יתפשט בכל החברה וכך נהיה חברה טובה יותר".