געוואלד, ממש סקנדל, שערורייה של סצנת נשיקה בין שתי זמרות באופרה הישראלית! אולי יהיו שיצקצקו נוכח מה שהולך לקרות שם החל מה-12 באוגוסט באופרה "רומיאו ויוליה", מאת וינצ'נזו בליני, שבשונה מהפקות אחרות על זוג הנאהבים מוורונה, כאן העלילה מובאת בגרסה נשית, דווקא, של אהבה אסורה בין שתי נשים צעירות, תחת שרביטו של דן אטינגר, המנהל המוזיקלי של האופרה הישראלית.

"לא, אנחנו בכלל לא מתנשקות, גם לא בצילום, הנראה כמו", מרגיעה הסופרנו אלה וסילביצקי, היא יוליה של ההפקה החדשה, לבושת שמלת הכלה, את המודאגים לגבי הסצנה בינה לבין הסופרנו טל ברגמן, שתלבש את מכנסיו של רומיאו - ופורצת בצחוק.

וסילביצקי, שהופיעה באופרות רבות  מזה עשור, מוצאת חידוש בעבודה על האופרה הנוכחית עם חנן שניר, מבמאי התיאטרון הגדולים בארץ, שבראשית דרכה של האופרה הישראלית, בשנות ה-80, ביים בה שתי אופרות וחזר עתה לביים בה. "העבודה עם במאי, שבא מהתיאטרון, היא אחרת", מספרת הזמרת. "חנן עובד על התמונה הכוללת ועם הניסיון שלו הוא מדגיש נקודות מסוימות ומסביר מה שחשוב להסביר. זה שונה ממה שהתרגלנו באופרה, שבה החזרות על-פי-רוב נמשכות פחות זמן מאשר בתיאטרון".

ועוד חידוש. "כבר היו לי באופרות מיתות שונות ומשונות, אבל כאן זה מסתיים ביריות אקדח, דבר שעוד לא התנסיתי  בו ועם כמויות של צבע בתור דם", היא מעידה.

מתוך ''רומיאו ויוליה'' (צילום: יוסי צבקר)מתוך ''רומיאו ויוליה'' (צילום: יוסי צבקר)

נראה, שכאן אתם, זמרי האופרה, מרוויחים מהמגפה העולמית של הקורונה.
"אנחנו? איך?"

הרי בדרך כלל מביאים מחו"ל זמרים לתפקידים הראשיים על הראש שלכם ואילו הפעם הבמה כולה שלכם.
"זה נכון מה שאתה אומר, אבל זה טוב וגם לא טוב. כשהכל עלינו, העבודה יותר אינטנסיבית וזה לא קל".

אלה (פעמיים קמץ) וסילביצקי, 37, עלתה לפני 13 שנה מקמצ'טקה, חצי אי בקצה המזרחי המאוד מרוחק של רוסיה, על חוף האוקיינוס השקט. בהיותה בת שש, כשהוריה רכשו למענה פסנתר, כבר אז היא הביעה רצון להיות זמרת אופרה. "כשלמדתי פיתוח קול, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים", נזכרת הזמרת שבגיל 18 עברה למוסקבה, לצורך לימודים באקדמיה למוזיקה, שם שרה במקהלה בניצוחם של מנצחים ידועי שם כמו ולדימיר ספיבקוב ויורי בשמט.

היא הגיעה ארצה כדי לבקר חברה בת עירה. זו חזרה לאמא רוסיה ואילו וסילביצקי השתקעה בארץ. צעדיה הראשונים כאן היו בערד, שם לימדה אותה עברית תושבת העיר דאז, נילי עוז. כשאשת הסופר הנודע התרשמה משירתה במקהלת נשים מקומיתק, היא הפנתה אותה אל סדנת האופרה, בתל-אביב. למעשה, מסגרת האופרה סטודיו היוותה לגבי מקפצה אל הבמה הראשית של האופרה הישראלית, שם הופיעה בשלל תפקידים.

לדבריה, הקורונה תפסה אותה על סף הבכורה של האופרה "יבגני אונייגין" מאת צ'ייקובסקי. "אחרי כל מה שהשקענו בחזרות, לא הספקנו להגיע אל הקהל עם האופרה הזאת", היא משחזרת "כולנו בכינו כשהגיעה ההודעה על הורדת האופרה, לאחר שהייתה לנו תקווה שנוכל להופיע לפחות כמה פעמים איתה. שבוע שלם לא הפסקתי לבכות. הרגשתי מאוד ריקה, אם כי רוב הזמן המשכנו  באימונים כדי להיות בכושר ווקלי, לקראת חידוש הפעילות מתישהו".

אלה וסילביצקי (צילום: מריה רוזנבלט)אלה וסילביצקי (צילום: מריה רוזנבלט)

נראה, שלאחר פגרת הקורונה, שבה נולדה לבנה סמיון אחות תינוקת ששמה פולינה, וסילביצקי חוזרת בתנופה ולאחר "רומיאו ויוליה", היא פויה הארבע מתוך דמונה האופרו שברפרטואר האופרה הישראלית לעונה הבאה. זה כולל את פמינה ב"חליל הקסם" של מוצרט, את טטיאנה ב"יבגני אונייגין" (האופרה הדחויה של צ'ייקובסקי); את נאדה ב"פליאצ'י" (הליצנים) של לאונקוואלו וגם את הרוזנת אלמוויווה ב"נישואי פיגרו" של מוצרט.

כשהזמרת, תושבת רמת-גן, נשאלת לסיום איך היא שומרת על הסופרנו המלוטש שלה, היא משיבה בחן: "בנוגע לקול שלי אני משוגעת כמו רוב זמרי האופרה. אני משתדלת ללכת עם צעיף כדי שחלילה לא אצטנן ובתיק שלי יש תמיד תרופות לכל מקרה. לפני שאני שרה, אני נזהרת לא לאכול גלידה. מה לעשות, מי שרוצה להיות זמר אופרה, צריך לפעמים לדעת לוותר".