אם אתם מבקשים להתרענן קצת מהחום הקיצי המתיש ויחד עם זה גם ליהנות מעונג מוזיקלי צרוף, שריינו לעצמכם את הופעת ההשקה של אלבומה החדש של אלה רונן במוצ"ש הבא בתיאטרון "ענבל", במרכז סוזן דלל. עד אז תוכלו להתענג על שירתה הזכה בקליפ המצורף לכתבה ובו היא מבצעת בנוף אלפיני מושלג את השיר ששמו, אם נתרגם לעברית, "אני לא מכאן", אומר הכל לגביה.

"מאדר-לנד", היינו ארץ-אם, כך נקרא האלבום, שתשיק רונן, כשעמה המפיק המוזיקלי שלו, יהוא ירון ואורחותיה באירוע - הזמרת רות דולורס-וייס והמשוררת נעם פרתום.

"האלבום הזה הוא לגביי מעין תמצית של התובנות ושל כל הרגשות מהמעברים שעשיתי בין בתים ובין ארצות, כשכל מעבר מהול בכאב של פרידה", היא אומרת. "זהו אלבום, המדבר על זרות ועל בדידות, כשכולנו, בעצם, קצת זרים וקצת בודדים".

זרות רק שם, בשווייץ, ארץ גלותך המאולצת, או גם פה, בארץ האם שלך?

"בעומק של זה - גם פה. אולי זה אפילו משהו שנולדתי איתו, כשל אדם שתמיד מסתכל קצת מבחוץ ובמידה מסוימת הוא מרגיש אאוטסיידר".

זה לא נשמע פשוט וקל.

"זה באמת לא קל, אבל אולי יש כאן קורלציה עם האמנות, כשאמנים מסתכלים על האנושות ומביעים את הרשמים שלהם בתור יצירות".

ועוד בנושא: "נראה לי שלישראלים יש בחוץ חיבור רגשי לארץ האם שלהם יותר מאשר אחרים. היחסים שלי עם  ישראל הם כמו של בת, המחוברת עם אמה במובן העמוק ביותר. אולי זה מוגזם אצלי ויש בי רצון להיות חופשייה ולא להרגיש כבולה, אבל לא חשוב היכן שאהיה, תמיד יישאר בארץ חלק ממני שאף פעם לא עוזב". 

רונן, כמעט בת 35, היא מנוה-מונוסון, בתם של ד"ר דיתי רונן, משוררת ואשת חינוך ושל ניסן רונן, איש-עסקים. היא בוגרת תלמה ילין במגמת קולנוע, דווקא ויוצאת מקהלת "בת קול". לאחר שירות קצונה בחיל המודיעין, היא למדה ברימון ובהמשך - באוניברסיטת תל-אביב לתואר שני בספרות אנגלית.

אם תקראו על אודותיה ב-ויקיפדיה, תיתקלו במשפט לקוני וחידתי: "בשנת 2011 עברה לשווייץ". "עברתי לשם בעקבות האהבה", רונן מפענחת את התעלומה. "בביקור אצל חברים בשווייץ פגשתי בחור מקומי והייתה התאהבות, שגרמה לו לבקר אותי בארץ. כך זה התחיל".

הבנת שחייך עומדים להשתנות לחלוטין?

"בפירוש לא. אמנם הייתי עדיין ילדונת, אבל הרגשתי כאשת העולם הגדול. אמרתי לעצמי שאהיה קצת עם הבחור בשווייץ, מה כבר יכול להיות, כשבגלל הבדלי תרבותיות על בטוח שהניסיון הזה ייכשל והחיים שלי בארץ ישובו למסלולם תוך חודש-חודשיים גג - וזה נמשך כבר עשור".

אגב כך, התברר לה, אנדריאס מור שמו, שבינתיים נהיה פרופסור, העוסק בחקר הסרטן, לא נקלע באקראי לסיפור האהבה שלהם, שהביא אותו לשהות בארץ איתה למשך תקופות ולהשתלט על השפה העברית. "יש כאן סיפור של סגירת מעגל", היא מספרת. "ההורים של אנדריאס היו בצעירותם מתנדבים בקיבוץ והוא גדל על הסיפורים שלהם על הארץ. מצידו הוא בא מוכן לקשר בינינו".

עטיפת אלבום אלה רונן (צילום: מאיה גלפמן)עטיפת אלבום אלה רונן (צילום: מאיה גלפמן)

בעשור שחלף עוררה רונן הדים כשהשתתפה ב"דה וויס" בשווייץ, כשהוד מעלתם ארבעת השופטים הסתובבו אליה והוציאה מאז אלבום באנגלית, אלבום בעברית וכעת - עוד אלבום באנגלית. לאלבום הראשון היא הקליטה גרסה קסומה משלה "לשני שושנים", שיר העל של יעקב אורלנד ושל מרדכי זעירא, שאליו היא מרגישה מחוברת בעבותות של אהבה ואותו היא איננה מפסיקה לבצע בהופעותיה בניכר.

רונן: "כמו כמעט כל ישראלי, הכרתי את השיר ואת הסיפור הקשור בו, אבל הוא נהיה חלק מהרפרטואר שלי בהופעות בשווייץ. זאת, לא רק מתוך געגוע והתרפקות על הארץ, אלא גם בניסיון לאתגר את הקהל בחוץ במשהו זר לו מבחינה מוזיקלית. תוך כדי זה התאהבתי בעצמי בשיר, שלא מפסיק לרגש אותי".

רונן גרה עם אנדריאס ועם ילדיהם יונתן בן החמש ואילה בת השנתיים בציריך, הגדולה בערי שווייץ. היא פעילה בקולקטיב של זמרות שהקימה שם ויש לה להקה קבועה להופעות. חבריה הם שי סיון, נגן תופים וסינתיסייזר, שכמוה מחלק את זמנו בין שם וכאן; אניסה, חצי שווייצרית וחצי...אינדונזית, גיטריסטית והבסיסט, רודריגו, שלמרות שמו הוא אוסטרלי במקור. 

האלבום הוקלט כבר לפני שנתיים והתעכב, איך לא, מחמת הקורונה, שעליה היא אומרת: "זה מאוד מלחיץ. ההופעות הן חלק חשוב מהחיים שלי ובהיעדרן נפער חלל גדול. מצד שני זה אולי עוזר להוריד בבת אחת את כל המובן מאליו ולהבין מחדש את סדר העדיפויות".

בעודה משיקה את אלבומה השלישי, רונן כבר עם כנפיים לעבר אלבומה הבא. "הכל תלוי בקורונה, אבל אני אמורה לטוס לניו-יורק כדי להקליט שם את האלבום הרביעי שלי", היא מספרת. "חיפשתי למטרה הזאת מקום אחר, לא ישראל  ולא בשווייץ. סאם כהן, שבין הזמרים שאיתם עבד הייתה נורה ג'ונס, יהיה המפיק המוזיקלי, בתקווה שהאלבום יהיה שונה מקודמיו. חשוב לי לא לדרוך במקום אחד".