"על רקע העובדה שמחזות תנ"כיים אף פעם לא נחשבו כהצלחות קופתיות, להבדיל מהמחזמר התנ"כי 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', רק שני מחזותיו התנ"כיים של יעקב שבתאי, 'כתר בראש' ו'אוכלים', זכו לשלוש גרסאות כל אחד", מציין הבמאי וחוקר התיאטרון רועי הורוביץ בספרו המאלף "עולם ללא אשמים", על יעקב שבתאי בעקבות "ספר הספרים", שהופיע בימים אלה בהוצאת "כרמל". "מלבדו, רק 'אכזר מכל המלך', מחזהו של נסים אלוני, הוצג יותר מפעם אחת".
בספר, המבוסס על עבודת הדוקטורט של הורוביץ, הוא מתחקה אחר סוד הקסם של מחזותיו המקראיים של שבתאי, שבראשית החודש מלאו 40 שנה למותו בטרם עת וחושף שלושה מחזות מקראיים קצרים "אבודים" של שבתאי, שנודע גם כסופר מהמעלה הראשונה, כפזמונאי וכמתרגם.
"שבתאי הצליח יותר ממחזאים אחרים להנגיש את התנ"ך לצופה התיאטרון המודרני", סבור הורוביץ. "זאת, בלי להמציא דברים שאינם כתובים בתנ"ך, מה שהיה מעצבן את הדתיים, הרואים בכתוב בו טקסט מקודש. מצד שני, הוא בחר נושאים, הקורצים לקהל חילוני, עם נגיעה אקטואלית, בשילוב הומור שנון וביקורתי".
"לעומת הפרוזה הלוקלית של שבתאי, ששני הרומנים שלו מעוגנים בנוף התל-אביבי, המחזאות המקראית שלו היא בעלת משמעות אוניברסלית", קובע הורוביץ.
כמו אלוני ולוין, גם כמו יהושע סובול ייבדל לחיים ארוכים, אך לא כהלל מיטלפונקט, שבתאי חולל את קסמיו הבימתיים בלי ללמוד תיאטרון. הורוביץ: "כששאלו את שבתאי מה ההשכלה שלו בתיאטרון, הוא השיב - 'שיחקתי כדורגל במגרש שעליו הוקם הבניין של הקאמרי'. היה לו ממי ללמוד. חברו, עודד קוטלר, עשה איתו כברת דרך ארוכה כבמאי".
לפני "אוכלים" - "כתר בראש", מפסגות התיאטרון הישראלי, ששבתאי כינה אותו 'מחזה היתולים עם משמעות'. המחזה על דוד המלך באחרית ימיו, שהועלה ב-69' בקאמרי, בבימוי שמואל בונים ובכיכוב אבנר חזקיהו, שגם כיכב כעבור 20 שנה בגרסה הטלוויזיונית בבימוי רם לוי - וב-2004 בהבימה, בבימוי אילן רונן בכיכוב יוסי בנאי. הורוביץ סבור שהמחזה עם מאבקי הירושה שבו לא נכתב על-ידי שבתאי יש מאין. "זה היה בסוף שלטונו של בן-גוריון וגם אז היו מאבקי-ירושה", הוא נותן חומר למחשבה.
המחזה "אוכלים" מביא לבמה את הפרשה המקוממת שבה חמד המלך אחאב את כרמו של נבות היזרעאלי, שלבסוף שילם גם בחייו. הוא הועלה ב-79', בתיאטרון החאן בבימויו של אילן רונן בגרסה שקוממה את שבתאי. עד כמה המחזה נשאר אקטואלי תעיד העובדה, שגרסה שנייה של ההצגה, שהועלתה גם כן על במת החאן, ב-2011, מוצגת עד היום. בין לבין הציג תיאטרון גשר ב-99' גרסה שונה לגמרי בבימויו של יבגני אריה.
לדברי הורוביץ, הוא גילה את המחזות ה"אבודים" "עסקים", "מלכות" ו"אהבה" בין אלפי בדפים והפתקים, השמורים בארכיונו של המחזאי, במרכז קיפ לחקר הספרות העברית שבאוניברסיטת תל-אביב. האם מחזות אלה אבדו בטעות, או שמא שבתאי חפץ באובדנם?
הורוביץ: "ההשערה שלי היא ששבתאי עצמו נבהל מחריפות החומר - על שחיתות השלטון ועל רצח אזרחים בידי שליטים - שהוא כתב ב-74', מיד לאחר מלחמת יום כיפור. זה לא התאים לו, מי שכולם אהבו אותו וקראו לו יענק'לה. כנראה, לא בער לו להיקרא 'הילד הרע'".
"כשעשיתי החודש בהבימה קריאה מבוימת של שלושת המחזות, הקפדתי להיות צמוד להוראות ההפעלה המדויקות של שבתאי", מעיד הורוביץ. "הוא דרש במה ריקה ותרועה של חצוצרות בין מחזה למחזה. מבחינתו, הטקסט כאן הוא שם המשחק".
רועי הורוביץ, 51, ד"ר לתיאטרון מאוניברסיטת בר אילן, יליד חיפה ובוגר סטודיו ניסן נתיב, מוכר כדמות רבת פעלים בתיאטרון. בימים אלה עלתה בהבימה בבימויו הצגת "זאקופנה שלי", שהבמאית אורי אגוז כתבה בהשראת סיפורי שלום עליכם. עם כוכבת ההצגה, ליא קניג, יש לו מערכת יחסים מיוחדת. "זאת ההצגה השמינית שביימתי את ליא מאז 2011!", נפעם מי שנחשב כיום לאחד האנשים המקורבים ביותר למלכת התיאטרון.
התרעות פיקוד העורף