לפני ארבע שנים הוזעק שמואלוב לתפקיד כדי "להציל את הפסטיבל" לאחר הסקנדל שהתחולל עם פסילת המחזה "אסירי הכיבוש" מאת עינת וייצמן שהביא להתפטרות שרשרת ובראשה המנהל האמנותי דאז, אבי גיבסון בראל ובעקבותיו נשרו בזה אחר זה כל משתתפי הצגות הפסטיבל. בשנה שעברה היכתה הקורונה, ושמואלוב נאלץ להתאים את הפסטיבל למציאות המתעתעת שגרמו המגיפה והסגרים, כשלבסוף צולמו כל הצגות, למעט אחת, והפסטיבל התקיים במדיום הדיגיטלי.
"לבטל? האפשרות הזאת לא עלתה בדעתי. הפסטיבל הוא דבר קדוש", הוא מדגיש. "פעלנו במהירות, כמעט בהיסטריה, אבל העבודה היתה מרתקת ואם יורשה לי להתהדר, גם פורצת דרך". גם ההכנות לקראת פסטיבל עכו ה-42, לא עברו ברוגע בלשון המעטה. קורונה, ושוב קורונה. "קיבלתי עכשיו הודעה מאחת השחקניות שבתה חיובית לקורונה. אני עדיין לא יודע האם היא תסיים את תקופת הבידוד בזמן להצגה, אבל הפסטיבל מתקיים".
פסטיבל עכו שיתקיים בחול המועד סוכות (21-24 בספטמבר) חוזר לעכו. אל אולמות האבירים ולמרחב הציבורי של העיר העתיקה בהשתתפות מאות שחקנים ופרפורמרים שיעלו עשרות מופעי תיאטרון, הצגות רחוב ומופעים חדשים ובהן גם שמונה הצגות המשתתפות בתחרות הפסטיבל, ועוד ארבע הצגות במה קצרות ומגוון מופעי חצות.
זו אולי האופטימיות של המנהל האמנותי, אך סביר יותר להניח שהיתה זו הקורונה שסגרה את היוצרים בבתיהם, ובזמן הפנוי הם שפכו את הפנטזיות שלהם על הנייר והמסך, ולקראת הפסטיבל הנוכחי התקבלו במשרדו של שמואלוב 238 הצעות להצגות בפסטיבל, מספר שיא בהשוואה לשלוש השנים הקודמות עם 150, 170 ו-185. כשחלק נכבד מהן עוסקות בקורונה ובהשלכותיה.
אחת ההצגות "אני יושב בחדר" שיצר דניאל לנדאו בשיתוף עם אלון אפשטיין ומיכל אופנהיים. מעין ניסוי פרופורמטיבי העוסק ביחסים בין האדם לטכנולוגיה והמחיר הנדרש כשבכל מופע מתקיים בנוכחות 16 צופים בלבד שיהיו חלק מהמופע. הצגה אחרת נוגעת בסוגיה חברתית בוערת "רצח בהסכמה" פואמה מאת איריס אליה כהן, שנכתבה בעקבות הרצח של אסתי אהרונוביץ' ז"ל בבימויה של חנה ואזנה גרינוולד. "הקורונה הציפה את נושא האלימות במשפחה ורצח נשים בפרט. וביצירה משולבים מונולוגים דוקומנטרים, עדויות נשים שנכתבו במרכז למניעת אלימות במשפחה", אמר שמואלוב.
השנה יעלו בפסטיבל שתי הצגות בערבית. במסגרת התחרות תוצג ההצגה "קלאבשת – אזיקים" של תיאטרון אלמבש מרהט (מאת טארק אלסייד איסי ממנוב. במאי: מוחמד עיד). במרכז ההצגה ארבעה סיפורי רצח שונים של ארבעה נידונים למוות, כשהקהל מתפקד כאורחיהם של הנידונים למוות. "מוחמד עיד הוא כישרון מטורף. נדבקתי לכסא כשצפיתי בו", מתפעל שמואלוב. המופע השני "הכובשים פינת אלנבי" של היוצרת נור גרבלי בוגרת סמינר הקיבוצים, העוסק במורכבות הזהות שלה כערביה החיה ביפו. את שתי ההצגות ילוו כתוביות בעברית. "אני מבטיח לך שביום בו הקהל יורכב מ-30% צופים ערבים, כל ההצגות בעברית ילוו כתוביות בערבית", הוא אומר.
שלום שמואלוב, 62, שירת בתיאטרון צה"ל ובוגר "ניסן נתיב". לאורך הקריירה שלו הוא שיחק על הבמות במרבית תיאטראות ישראל, שיחק בקולנוע ובטלוויזיה בסדרות "הבורגנים", "עספור", "חצי המנשה", "כפולים" ועוד. ב-1995 הוא ייסד וניהל את הפסטיבל לתיאטרון קצר ב"צוותא", ממנו פרש ב-2011, ושיחק במחזמר "סאלח שבתי". שמואלוב מסיים עתה את תפקידו כמנהל האמנותי של פסטיבל עכו. קדנציה במהלכה אולץ להתמודד עם תחלופת שלושה מנכ"לים של הפסטיבל כשהנוכחית, ליזו אוחיון, נכנסה לתפקיד לפני ארבעה חודשים. "נהייתי מומחה לניהול משברים", הוא צוחק.
"פסטיבל עכו הוא אחד המוסדות האחרונים שמקפידים על קדנציה קצובה לארבע שנים. ניהול הפסטיבל היה חלום שהתגשם לי. עדיין אין לי מחליף אבל אני סבור שחייבים להתחלף. הדוגמא של ראש ממשלה האוחז בתפקיד במשך 13 שנים ויותר, היא דוגמא נהדרת, שלא כך זה צריך לנהוג בשירות ציבורי", הוא קובע.
לאחר החגים כשתיאלם תרועת הפסטיבל הוא יירד לנפוש בסיני ל"שטוף מעלי את הפסטיבל". בשובו יכנס קבוצת חברים מתחום התרבות להוסיף לנבור בשאלות בנושא תרבות, תקצוב גופי תרבות והשפעת הקורונה על עולם התרבות. "אני טיפוס יוזם לא מחכה שיגידו לי או יציעו לי. אני רואה בעשיה התרבותית שליחות חברתית. חונכתי שכל יוזמה שאתה עושה בארץ ישראל, בניה, יצירה, העסקת אנשים, תיאטרון, היא ציונות, כך שאני ציוני".
התרעות פיקוד העורף