המשא ומתן על תיק החקלאות, שעשוי להיראות שולי לעומת תיק הביטחון או האוצר, היה מהסוגיות שכמעט פוצצו את כל העסק שנקרא ממשלת השינוי. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, יו"ר כחול לבן בני גנץ ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער רבו מי יקבל את התיק, ולבסוף עודד פורר, מקום שני ברשימת ישראל ביתנו (אחרי ליברמן), זכה בו.

כבן למשפחה חקלאית, ממקימת המושבה רחובות, לפורר, כיום שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, היה חשוב להילחם על התיק הזה. "אומנם אני לא חקלאי, אבל אני מחובר מאוד לנושא הזה מבחינה רגשית וערכית", הוא אומר כעת. "בעיניי, תיק החקלאות הוא אחד התיקים החשובים. לא בכדי דרשתי אותו במהלך המשא ומתן. גם החיבור עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל חשוב בעיניי. התיקים מתממשקים אחד עם השני, יש פה שיתופי פעולה וסינרגיה. העובדה שאנחנו רואים את הנגב והגליל דרך שני משרדי ממשלה, בתמיכת משרד האוצר, זה משהו שהפריפריה רק תרוויח ממנו".

העובדה שתיק האוצר נמצא בידיו של יו"ר המפלגה שאתה חבר בה היא בוודאי יתרון.
"זה יתרון ענק למשרד החקלאות בהבאת תקציבים, בשחרור חסמים. גם הקשר עם ועדת הכספים (יו"ר ועדת הכספים הוא ח"כ אלכס קושניר מישראל ביתנו – ט"ל) הוא חשוב. החקלאים והאזרחים רק ירוויחו מזה. יש לנו בישראל ביתנו תפיסת עולם ברורה מאוד, שלא השתנתה והייתה קיימת גם לפני הבחירות.

"אנו דוגלים בשוק פתוח, בשוק חופשי ובתחרותיות, אבל גם בערכיות ובחשיבות החקלאות. זו אחת הסיבות שלראשונה בתקציב המדינה מצליחים לגייס סכומי עתק לטובת החקלאות הישראלית. לאורך כל שנותיי כחבר כנסת התנגדתי לרפורמות שמשמעותן הייתה רק עוד ייבוא, אלא אם כן יהיו לצד זה הרבה מאוד הטבות והשקעות שיאפשרו לחקלאים להתמודד".

אולם חקלאי ישראל אולי יראו את הדברים אחרת. זמן קצר לאחר היכנסו לתפקיד הכריזו פורר ושר האוצר ליברמן על רפורמה להגדלת התחרות ותמיכה בענף החקלאות, שבמרכזה ביטול מכסי המגן שנועדו לפגוע בייבוא תוצרת חקלאית ומעבר לתמיכות ישירות בחקלאים.

בעקבות מחאת ענק של חקלאים ברחבי הארץ נגד הרפורמה, הוחלט להסיר ממנה לחמש השנים הקרובות את ביטול מכסי הביצים, אך תחום הפירות והירקות נותר בעינו. הוחלט גם כי הפיצוי לחקלאים ייעשה באופן דיפרנציאלי פר דונם. עם זאת, החקלאים מתריעים כי הרפורמה תפגע בחקלאות הישראלית באופן אנוש וגם בביטחון התזונתי של המדינה בעת משבר.

מחאת החקלאים (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
מחאת החקלאים (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)


אתה מבין את ההתנגדות של החקלאים לרפורמה?
"אם לא הייתי עושה שינוי, או אם השינוי היה רק קוסמטי ולא אמיתי, לא הייתה התנגדות. אף אחד לא אוהב שינויים ויציאה מאזור הנוחות, ואין ספק שהרפורמה הזאת דורשת גם מהחקלאים לצאת מאזור הנוחות. אין לי מילה רעה לומר על החקלאים הוותיקים. פגשתי בימים האחרונים בבקעה חקלאים בני 70, ואף למעלה מכך, ואני אפר ואבק לידם מבחינת מה שהם עשו ומה שהם עדיין עושים. אבל כדי להשתמש בטכנולוגיה החדשנית ביותר ולייצר אנרגיה חדשה בענף, חייבים דור צעיר. ודור צעיר צריך חזון וערכים.

"הם צריכים לראות נקודה של אור ועתיד להגשמה כלכלית לצד זו הערכית. בעיניי החקלאות היא הקטר הבא של הכלכלה הישראלית, בדיוק כמו הייטק. העולם כולו משקיע סכומי עתק במחקר ופיתוח לפתרון בעיית המזון. אגב, אנחנו מעניינים מאוד את העולם כולו. מציון תצא תורה בעניין הזה, ולשם אני מכוון, אי אפשר לעשות את זה עם אותן שיטות ואותה דרך. התחרות היא קריטית, ובלי תחרות אנחנו הולכים אחורה".

למרות הביקורת שספג בשלושת החודשים האחרונים, פורר מגדיר עצמו כ"ידיד החקלאות" וכמי ש"מאז ומעולם התחבר לתוצרת הישראלית, ורואה חשיבות עצומה בעיבוד האדמה עד המטר האחרון". "אני חושב שזה חלק מהחזון של מדינת ישראל, וכשאני מסתכל על מצב החקלאות הישראלית היום, אני חושב שאין מנוס אלא לעשות רפורמה שכל המטרה שלה היא להזניק את החקלאות הישראלית קדימה", הוא אומר. "מובן שמי שעוד צריך ליהנות מזה, מבחינת מחיר, הוא גם הצרכן הישראלי".

מה נקודת התורפה במה שקורה עכשיו בענף?
"מספיק להיכנס לסופר ולראות כמה עולה קילו ענבים וקילו אפרסקים. כבר התחילו להציג את המחירים ב־100 גרם. משפחות שלמות מפחיתות בצריכת הפירות והירקות, ולכן אני חייב לטפל גם בנושא המחירים, בין היתר באמצעות פתיחת השוק לייבוא. מצד שני, את האתגר של משבר האקלים עדיין לא מפנימים, לא כל החקלאים מבינים את זה.

"חובתי היא לטפל בכאן ועכשיו, אבל גם במה שצפוי שנים קדימה. אז אני מסתכל על המחיר וגם מקפיד על השמירה על החקלאי הקיים. אנחנו לא נשליך אנשים שעסקו שנים בנושא מסוים, אני לא אגיד להם: 'עשיתם את שלכם ועכשיו לא'. אני שם, אני שומר עליהם. אבל אני גם מסתכל עשר, 20 ו־30 שנה קדימה: איך אני מייצר מזון לאוכלוסייה הולכת וגדלה על פיסת קרקע שלא מתרחבת, במשבר אקלים מטורף? את כל זה לא נצליח לעשות בלי להביא הרבה כסף למחקר ולפיתוח ולחדשנות. ואת זה אנחנו עושים ברפורמה".

החקלאים טוענים שייבוא לא ייצור תחרות אמיתית ושרשתות השיווק עושות כסף על גבם. אין חשש שאנשים יבחרו דווקא בתוצרת זולה ולאו דווקא בתוצרת הישראלית, שתיפגע?
"האחריות שלי כמשרד בממשלה היא לדאוג שבתוך הרפורמה יהיו כללי משחק ברורים מאוד. בתוך חוק ההסדרים שהממשלה צריכה לסיים עד נובמבר, יהיו גם כללי המשחק הללו. אין לי שום כוונה שבסוף יהיה איזה טייקון שיחליט אם יהיה לי מזון או לא יהיה לי מזון, לא נאפשר את זה".

ומה עם כוחן של רשתות השיווק?
"אלו המקומות שניכנס אליהם, וגם הן בתוך העניין. אבל הפתיחה של השוק לייבוא לא מחייבת שיהיה ייבוא כל הזמן, לא הכל קל כל כך לייבא, ולא מכל מקום או בכל עונה. אבל המשמעות היא שיהיה פה היצע גדול יותר, שיענה על הביקוש. אגב, בחלק מהמקרים הקרקע פה לא יודעת להוציא את כל מה שאנחנו צריכים.

"אנחנו מטפלים בגזרה אחת של התחרותיות בנושא התוצרת ויוצרים יותר היצע. אך נטפל גם ברגולציה עם רשתות השיווק, שגם שם אף אחד הוא לא טלית שכולה תכלת. שלא יחשבו שהן לא ימצאו את עצמן בתוך הרפורמה הזאת כי הן יהיו שם".

חקלאים טוענים שייבוא הירקות מטורקיה פוגע בהם בצורה אנושה.
"התפקיד שלי הוא לדאוג שהחקלאים ידעו לייצר יותר תוצרת ובעלות נמוכה יותר, וזו החדשנות. מובן שחשוב לי לקדם עידוד של צריכת תוצרת ישראלית, מה שלא עשו עד היום, או סימון מוצרים ישראליים. יכול להיות שיש צרכן שילך רק לפי המחיר ויכול להיות שיהיה צרכן שיש לו עוד שיקולים כמו מוצרים ישראליים עם חומרי הדברה מפוקחים או ידידותיים לסביבה. אני אעודד אותם לצרוך את זה, אבל מי שצריך להחליט הוא הצרכן, שידע בדיוק מהיכן הגיעה העגבנייה שהוא קונה".

האיזונים והבלמים
פורר (44), נשוי ואב לשלוש, נולד וגדל ברחובות. בשלהי שנת 2008, לקראת הבחירות לכנסת ה־18, התמודד על משבצת מחוז השפלה ברשימת הליכוד, אולם הפסיד ליריב לוין. בשנת 2011 עבר לתנועת ישראל ביתנו והיה מיוזמיו של הקמת גוף צעירים למפלגה – צעירי ביתנו. בשנת 2013 מונה למנכ"ל משרד הקליטה תחת השרה סופה לנדבר ממפלגת ישראל ביתנו. בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה־20, הוצב במקום ה־8 ברשימת ישראל ביתנו והחל לכהן כחבר כנסת בספטמבר 2015, בעקבות החלטתו של המועמד אילן שוחט לפרוש ולאחר פרישתו מן הכנסת של שרון גל. עם פתיחת פעילות הכנסת ה־23, נבחר ליו"ר ועדת הכספים הזמנית.

ביוני 2020 עלה פורר לכותרות כאשר מונה ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. הרשת געשה, ארגוני הנשים כעסו, ואף אחד לא הבין איך לא ממנים אישה לתפקיד כזה. אבל את פורר הביקורת לא הטרידה. "היה פה מסר חשוב מאוד מבחינתי, שקידום מעמד האישה הוא לא ביזנס של נשים בלבד, אלא של החברה הישראלית כולה, שצריכה לעסוק בנושא הזה". הוא אומר.

כיום, בדיעבד, אפשר אולי לומר שמבקריו אוכלים את הכובע. בין הישגיו כיו"ר הוועדה היו העברת חוק שלילת האפוטרופסות מהורה שנאשם או שהורשע בעבירות אלימות במשפחה וסיוע בתקציב לפתיחת חדרים אקוטיים לנפגעות תקיפה מינית בבתי חולים בפריפריה. "בכל אחד מהתפקידים שעשיתי אני חושב שהמפתח הוא מצד אחד היכולת לעבוד בנחישות עם כלל הגורמים ומצד שני לדעת לשתף פעולה", הוא אומר.
עם או בלי קשר, לאחר מינויו לתפקיד שר החקלאות ביוני 2021 מינה פורר את נעמה קאופמן־פס למנכ"לית משרד החקלאות. "מיניתי אותה לא כי היא אישה, אלא כי היא הטובה ביותר עבור התפקיד", הוא אומר.

כמה שעות לפני שערכנו את הראיון בלשכת השר בתל אביב, הורשע אביעד משה בניסיון הרצח של שירה איסקוב, שהפרשה שלה הובילה להעברת החוק שיזם פורר. "האירוע של שירה איסקוב הוא אמוציונלי מאוד עבורי", הוא מודה. "הגעתי לבית החולים ודיברתי עם אמה של שירה, שאמרה לי שכדי לתת לילד טיפול רפואי או פסיכולוגי, היא זקוקה לאישור מהאיש שניסה לרצוח את בתה. נחשפתי לראשונה לנושא האפוטרופסות, זה היה בלתי נתפס בעיניי. לקחתי על עצמי מחויבות לא פשוטה והבטחתי לשנות את זה".

זה לא עבר חלק.
"בזכות נחישות ואמונה הצלחנו לעשות שינוי משמעותי, וזה קרה בעיקר בזכות שירה, שהייתה מוכנה להיחשף לטובת העניין הזה. אני חושב שבלי ההד הציבורי שהיא נתנה לסיפור שלה, לא היינו מצליחים לקדם את החקיקה בכנסת הלא נורמלית שהייתה, עם ממשלה שלא הצליחה להעביר חוקים ועם ניסיון לקחת את הצעת החוק מהוועדה שלנו. היו מלחמות קשות מאוד, אבל לשמחתי החוק עבר".

עד כמה עבודת החקיקה יכולה לייאש?
"צריך להכיר את האיזונים והבלמים, ובעיקר את האיזונים. לטרפד הכל ולתקוע זה לא הפתרון. עכשיו, למשל, אנחנו מתנהלים עם אופוזיציה שאומרת לכל דבר 'לא'. ואתה צריך להגדיר לעצמך מה אתה רוצה להשיג, על מה אתה נלחם, ואם אתה צודק - אתה תנצח. זה קשה, יקללו אותך, ישגעו אותך, אבל בסוף אתה תנצח. זה אולי ייקח חודש או שנה, ולפעמים מאבקים כאלה לוקחים כמה קדנציות".

מאז המחאה החברתית ב־2011 יוקר המחיה רק עולה. יש בכלל תקווה לשינוי?
"התקווה הראשונה היא ממשלה יציבה ותקציב מדינה. העובדה היא שבשלוש השנים האחרונות לא היו תקציב מדינה וודאות רגולטורית לעסקים, ואני לא מדבר על אירוע הקורונה שלבדו יצר כאוס לא נורמלי, אבל גם יש לו השפעה ישירה על יוקר המחיה. הממשלה מנסה לטפל בחלק נכבד מהבעיות של הצמיחה והפריון, וליצור מצב שכל אחד מאיתנו יוכל להרוויח יותר על כל שעה שהוא יעבוד בה ולקנות יותר דברים שיהיו בני קיימא ולהתמודד עם בעיות תחבורה ופקקים ודיור. הנתון הראשון שראיתי כשנכנסתי למשרד היה המדד ב־20 השנים האחרונות: מחירי הפירות עלו ביותר מ־100%, מחירי הירקות ביותר מ־80%, זה מראה שיש פה נקודה שצריך לטפל בה".

כאמור מאבקים לא מרתיעים את פורר. לדבריו, בכל תפקיד שמילא עד היום לא פחד לגעת במה שאנשים אחרים חששו להתקרב אליו. "יכולתי להיות שר חקלאות שמצטלם נהדר", הוא אומר, "הייתי יוצא לשטח ומצטלם עם החקלאים ואומר להם את מה שהם רוצים לשמוע, כולם היו מוחאים לי כפיים, אף אחד לא היה תוקף אותי. אבל שום דבר לא היה משתנה אחרי הקדנציה הזאת", הוא אומר. "אני מרגיש שיש לי אחריות לאזרחים, ומתוך זה אני רוצה לעשות את השינוי, ואני מאמין שבסופו של דבר, למרות ההתנגדות, לא רק האזרחים אלא גם החקלאים והחקלאיות יגידו שטוב שעשינו את השינוי".

עד כמה אתה קשוב לשטח?
"קשוב מאוד. השיח שאני מנהל ישירות עם השטח הוא משמעותי להצלחה. אני נפגש עם ההנהגה החקלאית והארגונים החקלאיים כמובן, אבל הכי חשוב לי זה לשמוע גם את החקלאים בשטח ולהבין מה כואב להם ומה אפשר לעשות כדי לשנות אצלם את המצב. אני מאמין שנצליח לעשות פה משהו מיוחד".

מאין החיבור שלך לישראל ביתנו? הוא הרי לא הגיע מהבית.
"אני איש הימין הליברלי מהבית. אבי (שוקי פורר, לשעבר ראש עיריית רחובות - ט"ל) היה איש המפלגה הליברלית שהתחברה לליכוד. הייתי חבר מרכז ליכוד, ולפני קצת יותר מעשור, כשראיתי את הליכוד נוטש את דרכו הליברלית והימנית, הבנתי שהמפלגה, שיש בה משנה סדורה ואג'נדה ברורה שמחוברת מאוד לזו של ז'בוטינסקי, היא ישראל ביתנו. התחלתי בה כפעיל, הפכתי ליו"ר צעירי המפלגה ועשיתי את כל המסלול עם חיבור אידיאולוגי עמוק מאוד לאג'נדה. הליכוד הייתה פעם התנועה הלאומית הליברלית, היום זו לחלוטין ישראל ביתנו".

אביגדור ליברמן (צילום: רמי זרגנר)
אביגדור ליברמן (צילום: רמי זרגנר)


איך היחסים שלך עם ליברמן?
"יש לנו חיבור מצוין. יש לי זכות גדולה לעבוד איתו, איש מיוחד. גם מנהל נהדר וגם עם כתפיים רחבות שמאפשרות קבלת החלטות והליכה לתהליכים ארוכי טווח. העובדה שאני והוא יכולים לסכם על כיוון מסוים בתחום הפוליטי והכלכלי, ורעשי הרקע לא מפריעים, היא יתרון. אנחנו מאוד מכווני מטרה. זו זכות גדולה, ואני נהנה מכל רגע".

קשה לנטרל היום רעשי רקע.
"זאת המשימה החשובה ביותר של כל פוליטיקאי. משרד ממשלתי מוביל שינוי ואג'נדה, ואני מקבל את זה שיש רעשים. אני לא כועס, כל עוד זה בתחומי הטעם הטוב ואין לי בעיה עם מתנגדים, אני שומע שאלות קשות ודברים קשים, אבל בסוף רעשי הרקע האלה לא צריכים להזיז אותנו מהמטרה".
 
61 אצבעות

בעבר התבטאת נגד הניהול של משבר הקורונה. שנה אחרי, אתה מרגיש שלמדנו משהו?
"תמיד יש את הקולות המבקרים, אבל אני חושב שמה שהממשלה עושה עכשיו, בניגוד לזו הקודמת, זה לנהל. והיא מנהלת לפי הנתונים, ולא לפי לחץ כזה או אחר. יש פה ניהול אחראי שנועד להשאיר את המשק פתוח לאורך זמן, עם ניסיון לייצר ודאות. זה לא פשוט. הרוב, מהבחינה הבריאותית לפחות, לא תלוי בנו. אבל יש מקום אמיתי לגורמי המקצוע להביע את עמדתם, יש מקום לדיון אמיתי בממשלה ובקבינט הקורונה.

"אגב, 'לנהל את האירוע' זה לא אומר שאנחנו מסכימים כל הזמן. להפך, זה אומר שמתווכחים, שמנהלים דיון אמיתי, ענייני ומקבלים החלטות וכולם עומדים מאחוריהן. אני לא חבר קבינט הקורונה, אבל אני מחויב להחלטותיו כחבר הממשלה. ביום שבו ארגיש שאני לא מסכים ולא מחויב, לא אשב בממשלה. זה שינוי: שממשלה היא גוף שאחראי מול הכנסת. אני אחראי על מה שעושים שרים אחרים, ואני חייב לשתף איתם פעולה כדי שכל אחד יצליח בתחומי אחריותו".

מה אתה אומר על הביקורת הציבורית שנשמעה על אלי אבידר ממפלגתך בעקבות מינויו לשר ללא תיק?
"אני שמח שהוא חלק מהקואליציה ושיש לנו 61 אצבעות להעביר תקציב. זה מה שחשוב".

אלי אבידר (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)
אלי אבידר (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)


יש תפיסה שלפיה אנשים טובים לא שורדים הרבה זמן במערכת הפוליטית המסואבת.
"זאת מערכת בסיכון גבוה, וקודם כל אני פוליטיקאי, אני גאה בזה ולא מזלזל בזה, אני עושה את זה עם תחושת שליחות גדולה ומשתדל להיות הכי מקצועי שאני יכול. כשארגיש שאין לי השפעה, אפסיק. כל זמן שאני מרגיש שאני משפיע ומשנה - אהיה שם. לפעמים נכנסים לתפקיד ולרוטינה ושוכחים מה חשוב ועל מה נלחמים, ואני משתדל להזכיר לעצמי בכל בוקר על מה אני נלחם.

"אני חושב שהוכחנו את עצמנו גם בקדנציה הקודמת כאנשים שבאים לעבוד ונשארים מחוברים לאנשים בשטח. לא תמיד אני יכול לספק 100% הצלחה. לא כל מה שאני רוצה אני משיג, ואין לי 61 מנדטים. וגם אם היו לי 30 מנדטים, אין דבר כזה 100% הצלחה, אבל אנחנו מחויבים ל־100% מאמץ, ויש לנו אחוזי הצלחה גבוהים".

זה תמיד היה המנוע שלך?

"המנוע שלי הוא עשייה ציבורית, תמיד היה. אחרי שהשתחררתי מקבע (פורר היה מפקד דבור, מפקד סיירת ומדריך בקורס חובלים - ט"ל), הלכתי מיד ללמוד משפטים וממשל במרכז הבינתחומי ובמקביל עבדתי כיועץ של לימור לבנת, שהייתה בזמנו שרת החינוך. זה מה שרציתי. להיות בעשייה הציבורית, שתהיה לי היכולת להשפיע על אנשים".

איך מתבטאים התסכולים שלך בתוך המערכת?
"התסכול הגדול היה בתוך מערכות הבחירות האחרונות. פעם אחר פעם אתה נתקל בקיר של אנשים שפעלו רק מתוך אינטרס אישי ושלחו את מדינת ישראל שוב ושוב לבחירות. היה קשה לראות את זה. אתה לא הולך לפוליטיקה כדי לבלות במערכות בחירות, אתה סופג ריקושטים מהציבור, שגם הוא סובל מהבחירות האלה, ואתה לא מגיע לקצה היכולת לממש את מה שאתה מאמין בו".

אתה מצליח לנהל חיים מחוץ לפוליטיקה?
"תשאלי את אשתי. זה לא פשוט. יש לנו שלוש בנות - הקטנה בת 5, הגדולה בת 14 - ואני משתדל להיות הכי נוכח שאני יכול. אני מוותר הרבה פעמים על דברים אחרים כדי להיות בבית ומנסה לקבוע את הגבולות, אבל זה לא פשוט".

עם כל החלומות והשאיפות, יש פחד שזה ייגמר מהר מדי?
"כמי שחווה כמה מערכות בחירות ברצף, אני בהחלט יודע שזה יכול לקרות. אנחנו מקווים מאוד להעביר את התקציב וגם את התקציב הבא. היעד שלנו הוא להשלים כהונה של הממשלה הזאת. אני חושב שהממשלה, על הייחוד שבה, צריכה להשלים קדנציה, לממש את 80% ההסכמה שלה ואחר כך לחזור לריב על ה־20% הנותרים. לציבור הישראלי מגיעה ממשלה שמכהנת ארבע שנים, שלא מייצרת רעש לשם רעש או דרמות לשם דרמות. אתם, בתקשורת, מחפשים את המריבות. מי אמר למי ומי כעס על מי. מתווכחים, וזה בסדר. גם בתוך ישראל ביתנו יש ויכוחים, לפעמים מתנהלים דיונים סוערים, אבל בסוף כולם מקבלים החלטה ויוצאים לדרך".

לא קל לשקם את האמון בפוליטיקה הישראלית.
"לזמן גם יש תפקיד. לכן חשובה לנו קדנציה מלאה, ויותר מכל אני רוצה לראות את פירות ההשקעה שלנו".