עבודה ייחודית בברזל: "הכל התחיל בחיפוש ותהיה אחר חומרי יצירה שיקרבו אותי לאבא שלי", סיפרה בתחילת הראיון תמי ענבר שטרית. "אבא היה שותף לחלומות הארטיסטים שלי. אם כשהשקיע במוסיקה שלי, או כשפתחתי מפעל לעיצוב נעלים בבולגריה".

בשל הפרידה החטופה מהאב שנפטר לפני תשע שנים עקב רשלנות רפואית, החלה הבת לפקוד את המפעל בדרום תל אביב, והיתה חוזרת ממנו לסטודיו שלה, כשהיא נושאת עמה חתיכות ברזל ומשטחי מתכת שהיוו פלטפורמה ליצירתה. "בניגוד לכתיבת השירים והמוסיקה, שהם כמו תפילה עבורי, בעבודת האמנות רציתי להיות קרובה לאבא שלי. לכן בחרתי בברזל החומר איתו הוא עבד. במהלך העבודה נזכרתי בריח הברזל שאפף אותו, בשיחות שהיו לנו על הברזל, על  השינויים שנוצרים בחומר בשל מגע האצבעות בו ועוד".

מיצג מתוך התערוכה של תמי ענבר שטרית (צילום: תמי ענבר שטרית)מיצג מתוך התערוכה של תמי ענבר שטרית (צילום: תמי ענבר שטרית)

ואף שמדובר בחומר כבד ולא נשי עם הזמן פיתחה האמנית טכניקה לעבודה ייחודית בברזל, ועל משטחי ברזל גדולים (1X2 מ') ששימשו לה מעין קנבס, עליהם הטביעה הדפסים ידניים של צילומים. "בתחילה הצילומים היו מחוברות 'ליף' ישנות, שבעלי מיכה הביא, בהמשך ביימתי וצילמתי דמויות ברובן נשיות, כמו נשים רוחצות בנהר, בנות בהתעמלות קרקע, וגם את הבת שלי עמרי", היא מגלה.

עם הזמן כשהתפתחה בעבודת בברזל ענבר שטרית הוסיפה ואתגרה את עצמה והחלה לעבוד עם מכשירים כבדים לכיפוף ברזל כמו דיסק חשמלי, מחוררים ומרתכים ליצור סדרת מסיכות גדולות עם הדפסים המזכירות מסיכות אינדיאניות, שגם הן יוצגו בתערוכה שלה ב"צבע טרי". 

את עבודת היצירה היא עושה בסטודיו שנמצא בחצר הבית בצפון תל אביב. זהו בית ילדותה, אליו עברה המשפחה מביתם ברשפון לפני שלוש שנים. במעבר הזה, שיחזרה ענבר שטרית את סיפורה של סבתא ואמא שלה. "כשסבא שלי נפטר בפתאומיות, סבתא הזמינה את אמא  שלי והמשפחה (כלומר, אותנו) לגור בבית. לאחר שאבא שלי נפטר, אמא שלי (עפרה ענבר לוריא) שהיא פרופ' לשפות, הזמינה אותי עם משפחתי לחלוק איתה את הבית. עכשיו יש לנו קיר משותף בבית עם אמא שהוא בבית ילדותה וגם בית ילדותי" מספרת תמי ענבר בהתרגשות.

מיצג מתוך התערוכה של תמי ענבר שטרית (צילום: תמי ענבר שטרית)מיצג מתוך התערוכה של תמי ענבר שטרית (צילום: תמי ענבר שטרית)

שקוף וברור שתמי ענבר שטרית מתרגשת מאד לקראת השקת התערוכה הראשונה שלה. "אני ממש בהלם. לא למדתי בבתי ספר לאמנות, אני אוטודידקטית. ורק כשחברו הטוב של מיכה, המעצב יוסי אוחיון  (בעבר ראש המחלקה לעיצוב חזותי ב'בצלאל'. ר.ק) שידוע כמבקר ישיר מאד, חד וחכם,  אמר לי 'זה טוב. את עלית על משהו'. מבחינתי זה היה בבחינת תו תקן.  כמו לקבל אישור על המוסיקה שלי ממיכה. הוא (יוסי אוחיו) ליווה אותי תוך כדי תנועה ביצירה" היא אומרת.

כשתמי ענבר שטרית הרגישה מוכנה לצאת לעולם עם האמנות שלה, היא שלחה צילומי עבודות לגלריות בארץ ובעולם, וקיבלה תשובות מרגשות. וכשכבר נדמה היה שהנה זה קורה, קרתה הקורונה ומכל הגלריות כתבו לה שהם סגורים עד הודעה חדשה. "זה היה כל כך מתסכל. לאחר שנים של לימוד, התנסות ויצירה כשעמדתי להגשים את החלומות, שוב הרגשתי חסרת ביטחון" היא משתפת. "אבל כשהודיעו לי שהתקבלתי ליריד 'צבע טרי' שמחתי. זה ציון דרך אמנותי בדיוק עכשיו כשהילדים קצת גדלו הרגשתי שיש מקום לדחף שלי ליצור. אמנם  האמהות אצלי היא במקום הראשון, ואני אפסיק תהליך יצירה אם אחד הילדים יזדקק לי. אני יוצרת בהבזקים ולא תלויה ברצף, כך כשאפשר לחזור ליצירה מהמקום שבו הפסקתי".

עבודה ראשונה שלה שהוכנה כפרומו ולחשיפה תקשורתית לקראת היריד נמכרה: לוח מתכת עליו הדפיסה צילום של טבח צעיר מבית מלון בתל אביב. "פתאום עבר לידי בחור יפה ממוצא רוסי עם סינר טבחים ועל הלחיים שלו ראיתי כתובת מקועקעת speed attack. לא יכולתי להתעלם ממנו וביקשתי רשות לצלם". היא משחזרת.

מיצג מתוך התערוכה של תמי ענבר שטרית (צילום: תמי ענבר שטרית)מיצג מתוך התערוכה של תמי ענבר שטרית (צילום: תמי ענבר שטרית)

את דרכה בעולם היצירה החלה תמי ענבר שטרית בתחום המוסיקה והשירה, ועד כה הוציאה שני אלבומים. הראשון "שלך" יצא ב-2009 (התו השמיני) והשני "אין מקום" יצא ב-2014 (נענע דיסק) והוקדש לכאב הפרידה מאביה. עוד כתבה מוסיקה למילים של נתן זך לסדרה "איכילוב", שירים לצמד גיא ויהל, הופיעה בעבר באופרה "אהוב את רונה" ועוד. "לאלבומים שלי יש קהל, אבל זה לא פרץ בגדול כפי שחלמתי. אפשר להגיד שאני מצולקת מהמוסיקה", העידה.

מיכה, ששמו מוזכר לאורך הריאיון הוא בעלה, מיכה שטרית המוסיקאי ("החברים של נטשה"). הם הפכו לזוג בראשית המילניום, אך הכירו קצת קודם בגלל המוסיקה. אבל כשמיכה שטרית חיפש דירה בתל אביב התגייסה תמי ענבר לחבר אותו עם סוכן השחקנים עובד מחפוד, שבדיוק פינה את דירתו. "בסוף מיכה לא שכר את הדירה. אלא עבר לגור בדירה שלי", היא נזכרה בחיוך. הם נשואים 16 שנים, הורים לשלושה ילדים עמנואל, 15, עמרי, 13.5 ואלישע בן ה-6.5.

בינתיים אין שיתוף פעולה מוסיקלי הדוק בין בני הזוג, למעט השתתפותו של מיכה שטרית באחד משירי האלבום השני של רעייתו. "מחצית מחיי אני עם מיכה. אני מבינה לגמרי את המשמעות של חיים איתו ולצידו. ולמרות הקורונה האמהות השבר, יש נקודת אור עכשיו עם התערוכה, אבל בלי מיכה כל זה לא היה קורה. והמוסיקה? כשתהיה לי תערוכת יחיד, אשמח להשמיע בה את המוסיקה שלי. אני עובדת על זה, אך עדיין אין תאריך יעד".

את יותר מוסיקאית או אמנית?
"אין לי הגדרות. המוסיקה והאמנות נובעים מאותו מעיין ומאותו גוף נשי וחשוף שזאת אני".

התערוכה מוקדשת לזכרו של אביה חיים ענבר ז"ל, שהיה המייסד והבעלים של מפעל המתכת "פלטסטימט" שהתמחה בייצור סטנדים לרשתות השיווק עשויים ברזל ומצופים פלסטיק.

"צבע טרי" בחסות הפניקס, יריד לאמנות ועיצוב תל אביב, 26-21 באוקטובר 2021, הוולודרום הלאומי ע"ש סילבן אדמס, הדר יוסף תל אביב