ירושלים, העיר הקדושה לשלוש הדתות זה ידוע, היא גם העיר שלאורך מאות שנים היתה מגנט לאאוטסיידרים, אלה שנחשבו לטרבל מייקרס בארצות מוצאם, אך דווקא בירושלים הם מצאו את מקומם ואף הביאו תועלת.
"ירושלים מגלמת בתוכה את כל הקבוצות והזהויות. היא עיר חשובה שמאמיני שלוש הדתות מעודדים את מאמיניהן לעלות אליה, אבל היא גם מקום מרוחק ממוקדי כוח, ולכאורה אין סיבה רציונלית להגיע אליה. מכאן, שהאנשים שכן הגיעו אליה הם אנשים שברחו ממקומם, או כאלה שאין להם מה להפסיד" אומר מורה הדרך, הבלוגר והמרצה שלום בוגוסלבסקי.
לרגל יום ירושלים יתקיים ביום שישי ה-27.5 סיור בעקבות אאוטסיידרים - "ירושלים בין קודש לחול" מטעם סינמטק ירושלים ובהדרכתו של שלום בוגוסלבסקי.
"האאוטסיידרים של ירושלים הם לרוב אנשים שחיים מחוץ למסגרת, שלא הסתדרו בארצות מוצאם. בניגוד למקומות מהם הגיעו, באיזורי ספר מרוחקים למשל בירושלים, נוהגים בהם בסובלנות, והם מצליחים לממש בה רעיונות חדשים".
יחסית לעיר קטנה כירושלים קמו בה בתי ספר ובתי חולים רבים שהביאו רוח חלוצית וחדשה. אגב, חינוך ורפואה הם המנועים הכלכליים עם בית חולים אוניברסיטאי, מסגרות רבות של חינוך בלתי פורמלי. גם כיום חינוך ורפואה הם שתי החוזקות של העיר".
הסיור בהובלתו של בוגוסלבסקי, ייצא מהתחנה הראשונה, יעבור במושבה הגרמנית ויתעכב על סיפורם של כמה מהטמפלרים האאוטסיידרים שהתגוררו בה. בשכונה אחרת, במושבה האמריקנית, יובא סיפורם של אנה והוריישו ספאפורד, זוג אמריקנים משיקאגו נוצרים אדוקים שהגיעו לירושלים עם קבוצת מאמינים קטנה במטרה להקים בה מושבה אוטופית, אמריקנית שבדית. בני הזוג שחוו רצף אסונות טרגיים שפקדו את משפחתם, איבדו את אמונתם כמשתייכים לכנסיה הפרסבטריאנית וזו סילקה אותם משורותיה. בעקבות כך הם הגיעו ב-1881 לירושלים והקימו קומונה דתית ברוח הנצרות הראשונית, הם פיתחו אורחות חיים יחודיים שכללו גם נזירות וסגפנות, לצד חיי שיתוף חומרים.
היות וכוונתם לא היתה מסיונרית הם זכו לאמונם של בני הדתות האחרות בירושלים, גם יצרו קשר מיוחד עם קהילת עולי תימן בעיר. עם גידול הקהילה הם עזבו את הרובע המוסלמי, יצאו אל מחוץ לחומות והקימו בתי מידות בצפון העיר ועסקו בפעילות פילנתרופית. ב-1900 זכתה הקהילה לביקורה של הסופרת השבדית סלמה לגרלף (שזכתה בהמשך בפרס נובל לספרות). כיום מוכרת המושבה בשל מלון היוקרה "אמריקן קולוני" הסמוך לקו התפר, ולא מעט בזכות עדויות מצולמות שהותירו המתיישבים במושבה האמריקנית, שהקימו סטודיו לצילום והיו מראשוני הצלמים בירושלים.
בחצר סרגיי שבמתחם מגרש הרוסים 'תצטרף' לסיור דמות ססגונית, הלא הוא רספוטין שהגיע לירושלים ב-1911. "הכי אאוטסיידר שיכול להיות" אומר בוגוסלבסקי. "רספוטין נשלח לכאן על ידי הצאר שהושפע ממי שביקשו להרחיקו מחצר המלוכה ודחק בו לעלות לרגל לירושלים" מסביר בוגוסלבסקי.
גריגורי רספוטין שנודע כמיסטיקן רוסי בעל כוחות ריפוי על טבעיים ואישיות מהפנטת, זכה גם לכינוי "הנזיר" אף שהיה נשוי ונהנה מחברתן של נשים יפות אחרות. הוא נולד בסיביר, פילס דרכו אל חצר המלוכה והיה מקורב מאד לצאר ניקולאי השני ובמיוחד לאשת הצאר. היתה לו השפעה גם אצל דרגי השלטון הגבוהים דאז בסנט פטרבורג, מה שעורר את קנאתם וכעסם של מקורבי הצאר שחששו שהוא מסכן את מעמדם.
חשיפתם של צילומים שערורייתיים שלו לאחר שצולם בחשאי, גרמו לצאר לשלוח את רספוטין להיטהר באתרי הנצרות הקדושים בירושלים. כאן בירושלים הוא חי בחצר סרגיי. באחד הימים במהלך ביקור בכנסיה בגת שמנים הוא עבר אירוע אפיפני התגלותי. ולאחריו החליט שאלוהים סלח לו והגיע זמנו לחזור לסנט פטרבורג. ב-17 בדצמבר 1916 נרצח רספוטין על ידי קבוצת קושרים בהיותו בן 47, ואגדות נקשרו בסיפור מותו.
בית הקברות הקראי הנמצא במדרונות הצפוניים של שכונת אבו תור, הוא תחנה נוספת בסיור. כאן יסופר על "אבלי ציון", קבוצה של יהודים קראים מימי הביניים שהתאבלו על חורבן בית שני. "'אבלי ציון' היוו תופעה מיוחדת בימי הביניים. חברי הקבוצה ניהלו תעמולה 'ציונית' וקראו לעליה המונית לארץ ישראל, מתוך אמונה שהיא תזרז את בוא הגאולה. אבלי ציון לבשו שחורים, חיו חיי עוני, הירבו בצומות, התנזרו מאכילת בשר ושתיית יין וקוננו על חורבן בית המקדש השני.
שלום בוגוסלבסקי מדריך טיולים בירושלים ובמזרח אירופה. עם דעיכת הקורונה הוא שב להדריך בפולין, שכן המלחמה באוקראינה קטעה את מהלך הסיורים. באחרונה הוא מרבה לפרסם פרשנויות בטוויטר על הפלישה הרוסית לאוקראינה. "ירושלים זו עיר כל כך מסובכת, המהווה בית ספר טוב לאיזורים מסובכים אחרים כמו במזרח אירופה", הוא אומר.
התרעות פיקוד העורף