השיחה שלנו מתקיימת בתום יום של חזרות שערך קשת לקראת הפקה חדשה של תיאטרון היידישפיל, “דבש ניגר", פרי חזונו של המפיק שוקי שצוב, בניהולו המוזיקלי של אלדד שרים. במסגרת המופע חובר קשת לסטנדאפיסט והעיתונאי קובי אריאלי (שגם כתב את התסריט) ולחזן הראשי של צה"ל שי אברמסון למופע – בעברית - שכולל סיפורים ושירים.
“כל אחד מהמשתתפים מציג את תמונות חייו, מאז הילדות ועד עתה", מספר קשת. “אנו מוכיחים שבימים סוערים אלה, גם אנשים שיש ביניהם קיטוב אידיאולוגי יכולים לשתף פעולה ולאהוב זה את זה. נוצר אירוע שמחבר את ההיסטוריה התרבותית של המשתתפים: אחד צבר קיבוצניק כמוני, אחד מזרחי (אלדד שרים – ד"פ), אחד דתי לייט (שי אברמסון – ד"פ) ואחד דתי חרדי (קובי אריאלי – ד"פ). הסיפור שלנו הוא סיפור הארץ הזו. המוטיב המוביל את הערב הוא שהחזן שי אברמסון רוצה להיות זמר פופולרי, ואילו אני, על תקן הזמר הפופולרי, רוצה להיות חזן".
קשת, שנולד וגדל בקיבוץ גליל ים, פרץ לתודעה כסולן להקת הנח"ל בימי השיא שלה בשלהי שנות ה־60, עם להיטים כמו “אילו ציפורים", “גשם בוא", “סרנדה לעדה" ו"הללויה". “אז לא הבינו ולא הכירו את המונחים ‘אליל נוער’ או ‘כוכב זמר’", הוא משחזר. “בהיותי בלהקה, כשעוד נקראתי ששון קוסובסקי, כתבו עליי ביקורת משבחת בעיתון הצבאי ‘במחנה’, וכילד טוב מהקיבוץ זו הייתה חוויה מרגשת ומשמחת. פתאום הסתכלו עליי כעל אמן מצליח. זה לא היה דבר רגיל. עברנו הרבה דברים בלהקה, כולל בתקופת מלחמת ששת הימים כשראינו את נעמי שמר, באחת הנסיעות איתנו, מוסיפה בית ל’ירושלים של זהב’, ואני מספר על זה במופע. אני בוגר כל כך הרבה מלחמות וחוויתי שכול כל כך קרוב של חברי הטוב, ראובן פיק ז"ל, שנפל במלחמת ששת הימים במהלך הקרבות בחצי האי סיני - אלו דברים שמעצבים לך את האישיות והחיים".
עם שחרורו מהלהקה הצבאית חבר קשת להרכב המצליח “להקת פיקוד דיזנגוף", השתתף במופעי בידור והצגות ובפסטיבלי הזמר והקליט אלבומי סולו ולהיטים כמו “ומתוק האור בעיניים", “הלילה הארוך ביותר בעולם", “פנקס הקטן", “ותבוא עליכם הברכה", “שם ישנה גבעה רמה", “שובב עם לב זהב", “קרוב ורחוק" ו"שישו ושמחו". לאורך השנים גם כיכב בסרטים (“הלהקה", “נישואין נוסח תל אביב", “שיגעון של אבא"), במחזות זמר (“ברנשים וחלומות", “אוויטה", “צלילי המוזיקה", “ספר הג’ונגל", “לא רק בלונדינית"), בסדרות טלוויזיה (“פיק אפ", “לה לה לנד", “סברי מרנן") ופיתח קריירת דיבוב מצליחה לסרטים וסדרות.
בשנת 1972 פגש על סט הסרט הראשון בכיכובו, “נורית", את מי שהפכה להיות אשתו, השחקנית יונה אליאן. מאז הפכו בלתי נפרדים, הן בחיים והן על הבמה בשלל ההפקות המשותפות שלהם. “יונה מבחינתי היא האישה היפה בעולם, החכמה בעולם, המוכשרת בעולם, ואני אסיר תודה על כל יום שאני זוכה לחיות לצדה", הוא אומר. “אני זוכר שלפני הצילומים ל’נורית’ הייתי בסיבוב הופעות בחו"ל, והאמרגן שלי דאז, שלמה צח, שלח לי תמונה של יונה ואמר לי שהיא צריכה לשחק לצדי בסרט. לא הכרתי אותה קודם. כשחזרתי לארץ והתחלנו לצלם, הסצינה הראשונה שלנו הייתה סצינת מיטה. יש את הסיפור הידוע שברגע שהבמאי ג’ורג’ עובדיה אמר לנו ‘קאט’ והמשכנו להתנשק – הוא הרגיש שקורה פה משהו. אני לא יודע אם זה אמיתי או אגדה, עברו כל כך הרבה שנים מאז. מי חלם שכעבור 50 שנה תראיין אותי על זה, ועדיין אזיל דמעת התרגשות כשאדבר עליה?".
לאחרונה התבשרנו כי יונה נבחרה ליו"ר אמ"י החדש.