מאיה לבני מגלמת ב"החב"דניקים", המחזמר החדש של הקאמרי, את מרי, עובדת זרה מהפיליפינים. עם המראה האקזוטי שלה היא אכן נראית כעובדת זרה, אבל במציאות היא הכי ישראלית שיש וכדבריה היא תשמח להפגין את כישורי המשחק שלה גם בתפקידים שאינם מתבססים על הסטריאוטיפ האסיאתי, כלומר, המנקה, המטפלת והמסג'יסטית, "עבודות, המוצעות לי כשרואים אותי, הגם שאני מרגישה לגמרי מכאן".

לבני: "זה מרגיש לי כמו חלום להשתתף בהפקה בסדר גודל כזה" - בת ה-25 אומצה בגיל שלושה חודשים בווייטנאם על-ידי מיכל ז"ל ויואב לבני מתל-אביב, יחד עם אחותה עדי, המבוגרת ממנה בשלוש שנים. "מבחינתי הם הוריי לכל דבר ולא רק הורים מאמצים", היא אומרת. "אין לי שום קשר עם אמי הביולוגית, הנמצאת בווייטנאם ואין לי מושג מי היה האבא הביולוגי שלי. הם לא  רלוונטיים לחיים שלי ואף פעם לא הרגשתי צורך לחפש אותם".

היא מפגינה כישורים בימתיים מאז גן הילדים ולדבריה היא על הבמות מגיל שמונה "מאז שהייתי ילדת-פסטיגל, כאשר שרתי שם עם יעל בר-זוהר, טל מוסרי וסופי צדקה". ילדת הפסטיגל אף הופיעה במחזות-זמר דוגמת "אנני", "ספר הג'ונגל", "אנה ומלך סיאם" ו"אוליבר", אך מסתבר שהכוכבות המוקדמת לא מנעה ממנה הצקות בילדותה בגלל המראה השונה, ש"גרמו לי להתפייד".

תמיד?
"לא, ככל שגדלתי, פיתחתי פה. היום אני כבר לא שותקת".

מסתבר שזה לא תמיד עוזר. חרף מגוון כישוריה היא לא התקבלה ללהקה צבאית והעבירה את השירות בצה"ל במודיעין. קיפוח? - "לאו דווקא. כנראה, היו מוכשרים ממני". שנה וחצי היא למדה בסטודיו יורם לוינשטיין עד שהודחה, "לאחר שלא כל כך התאמתי למסגרת והמסגרת לא התאימה לי". "בגדול בסטודיו עשו לי טובה ענקית, כששחררו אותי לעולם האמיתי, שבו אני פורחת", סבורה לבני שמאוד פעילה בזירת הדיבוב, הן של סדרות טלוויזיה, הן של סרטים לילדים.

"אין על הדיבוב", היא מציינת. "למעשה, אני יכולה לדובב כל דמות וכל יצור, משהו מטורף. אין כיף יותר גדול מלשמח ילדים".

חב''דניקים (צילום: אור דנון,עיבוד: שיין הורוביץ)חב''דניקים (צילום: אור דנון,עיבוד: שיין הורוביץ)

משהו לגמרי לא משמח - מה קרה לך בגיל 12?
"עברתי תאונת דרכים קשה, כשהשתתפתי כילדה בתפקיד הבת של אלכסנדר פן בהצגת 'היה או לא היה' של הקאמרי בדרך חזרה מהצגה בטבריה. הייתי עם אבא שלי ברכב שבו נפצעה קשה השחקנית הלנה ירלובה. אם אני יצאתי מהעניין בפציעה מינורית, לאבא שלי נשברו שתי חוליות בגב והוא היה צריך לעבור שיקום ממושך".

נ.ב. "אני אסירת תודה לעמרי ניצן, במאי ההצגה, על ששיתף אותי בה למרות שאני לא ממש דומה לאלכסנדר פן. זה שהוא זיהה את הכישרון שלי מעבר למראה, נתן לי תקווה שאני נהנית ממנה עד היום. באותה הצגה הבנתי שהמשחק הוא התחום שלי לנצח".

לאן את רוצה להגיע?
"אחת המטרות שלי היא לכתוב לעצמי סדרה, שבה אוציא את הסיפור שלי שהוא גם הסיפור של עוד אנשים בישראל, שכמו אלי מתייחסים אליהם כאל עובדים זרים, יחס שצריך לעבור שינוי".

יש תפקיד שאת חולמת לגלם אותו?
"כן, ורוניקה ב'התרס', מחזמר על תיכוניסטים שאני לא יודעת אם יביאו אותו לארץ".

לבסוף, איך ב"החב"דניקים"?
"וואוו, מדהים! יש לנו קאסט מטורף, שבו אני מרגישה כמו במשפחה, מה גם שיש לנו במאי כמו אודי גוטשלק, שהוא הכי חמוד בעולם. אני מאוד מעריכה אותו. לדעתי, הוא גאון".