"אני מחלק את הקריירה שלי למה שהיה לפני 'אסקימו לימון' ומה שהיה אחרי 'אסקימו לימון'", אומר השחקן צחי נוי. "מה שעשיתי לדמות של יהודל'ה אף אחד לא היה מסוגל לעשות - היא הייתה כל כך נוגעת ללב. זה היה התפקיד הכי קשה - לשחק את הלוזר. הרי קל מאוד לשחק מאהב או בחור שהוא מגנט לבנות, אבל לשחק לוזר עם נשמה ורגישות - זה מורכב, ואני חושב שעשיתי עבודה מעולה עם התפקיד הזה".
נוי יודע על מה הוא מדבר: לאחרונה היה ניסיון איחוד של השלישייה, כשהזמר משה סימן טוב פנה אל נוי, סגל וקצור להתארח במופע שלו "חגיגה במונטנה", הפקה חדשה שחולקת כבוד לשירים הקסומים של שנות ה־50 וה־60. "הוא פנה קודם כל ליהונתן וליפתח, כי ידע שאותי הוא לא יצטרך להתאמץ לשכנע", אומר נוי. "כשהוא נפגש איתם, הם התחילו לשאול אותו על זכויות וכל זה, אז הוא העיף אותם לקיבינימט, כמו שאומרים".
נוי (69) גדל והתחנך בחיפה ולדבריו גילה את המשיכה לעולם המשחק עוד כילד: "כל הזמן אהבתי להצחיק ולשחק. רגע משמעותי ראשון היה כשקיבלתי בגיל 12 את התפקיד של אחותה הרעה של סינדרלה בתיאטרון הילדים הסדנה בחיפה, אז הרגשתי בעננים. בהמשך שיחקתי בעוד הצגות כמו 'תום סוייר' ו'רובינזון קרוזו'. אני חושב שההומור והמשחק היו כלי או דרך עבורי לפצות על חוסר הביטחון שהשומן שבי יצר. בגיל מאוחר יותר התחלתי לעשות חיקויים והופעתי, עוד בזמן התיכון, בבתי חולים ובפני חיילים בהתנדבות".
המשחק היה מפלט עבורו: "בזמן שלא הייתי תלמיד טוב בכלל, המשחק נתן לי מסגרת וזה משהו שמלווה אותי תמיד. בגיל 13, כשיצאתי בחופש לקייטנה, הבמאי של התיאטרון כעס על כך שפספסתי חזרות. 'לעולם לא תהיה שחקן', הוא אמר לי. 'אין לך את זה. אם תהיה שחקן - יצמחו לי שערות בכף היד'. אני זוכר שבכיתי כל כך, אבל ההורים שלי שכנעו אותו להחזיר אותי לשחק. זה דרבן אותי לרצות להצליח במקצוע הזה. לא למדתי משחק, ואני לא מכיר שחקן שלמד בבית ספר למשחק והגיע למה שהגעתי בעשר אצבעות - הגעתי מהתחתית ונגעתי בפסגה. מבחינה אישית, המשפחה שלי היא הכל עבורי, אבל בהיבט המקצועי, חוץ מהמשחק אין לי משהו אחר. זה מקצוע שמצריך ממך הרבה סבלנות וקשיחות, וזכיתי לעסוק בו כל חיי".
בתחילת שנות ה־70 התגייס נוי ללהקה צבאית ושירת בצוות הווי גולני. עם שחרורו הקים צמד הומוריסטי מצליח לצד השחקן אלי גורנשטיין בשם חומה ומגדל והחל לשחק בתפקידים קטנים בסרטים אמריקאיים וגרמניים, עד להשתתפותו בסרט "הגן", שכאמור סללה לו את הדרך לסדרת "אסקימו לימון". "כשהסרט הראשון בסדרה היה מועמד לזכות בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר בפסטיבל ברלין, נסעתי לפסטיבל על חשבוני כי השחקנים לא הוזמנו", הוא אומר. "לקחתי הלוואה מהוריי כדי לקנות כרטיס טיסה. ברגע שהציגו את הסרט, עליתי לבמה והקהל התחיל למחוא כפיים ולצעוק 'בראבו'. בגרמניה מנחם גולן הפגיש אותי עם סם ויינברג, שקנה את זכויות הקרנת הסרט בגרמניה. סם החתים אותי על חוזה ל־11 שנים, והשתתפתי בהרבה סרטים שם. העובדה שאני דובר גם גרמנית מסייעת לי בכך. מאז, הקשר המקצועי שלי עם תעשיית הבידור הגרמנית לא ניתק. גם שם יהודל'ה הוא מותג".
לאורך השנים נוי עשה תפקידים רבים ומגוונים בקולנוע ("אמי הגנרלית", "נשיקה במצ"ח" ו"השגריר"), בטלוויזיה ("רמת אביב גימל", "שוטטות", "דני הוליווד") ואפילו בריאליטי ("האח הגדול VIP" בגרמניה ו"גולסטאר"). בתיאטרון שיחק ב"סאלח שבתי", ב"בנים גידלתי ורוממתי", ב"מזל שעשני אישה" ועוד.