אמש (שלישי) עלה ההרכב השמח ביותר שנראה בישראל למופע איחוד אנרגטי ומושקע, עם תפאורה ואפקטים מהפנטים, מוזיקה משובחת וקהל מכל קשת הגילים והגוונים. בין אם המעריצים המקוריים של הלהקה, שהולכים אחריה כבר שנים ארוכות, ובין אם הנוער הצעיר, כולם בהאנגר 11 צרחו את המילים לשירים של "הדורבנים", כאילו לא עבר יום מהפעם האחרונה בה כיכבו על הבמות.
בשונה מהופעות איחוד, או הופעות בישראל בכלל, "הדורבנים" החליטו לגעת בלב הקהל לא באמצעות גימיקים מיותרים או הופעות אורח, אלא פשוט בפשטות. הם שמרו על טוהר המוזיקה, הזכירו לנו בדיוק למה התגעגענו אליהם והחזירו אלינו את הכיף התמים של מילים שנעות בין הומור לרצינות.
את המופע המיוחד פתחו "הדורבנים", איך לא, עם הלהיט "שוב הדיסקו כאן", שנדמה כאילו נכתב אי אז בדיוק עבור הרגע הזה. הרפרטואר העשיר של המופע כלל אך ורק את הלהיטים הפופולריים שלה, בשילוב טבעי של השיר הנוגע של גיא מזיג "אם רק תדברי". כל הלהיטים הובאו לבמה בדיוק, אבל בדיוק כמו שהם, מה שמצד אחד שמר על אותנטיות, ומצד שני הרגיש עייף. לטעמי, עם קצת עיבוד בווליום גבוה יותר, הקהל היה נרתם אפילו יותר וההופעה הייתה מתרוממת לגבהים שמתכתבים יותר עם 2023.
ועל אף שעם המוזיקה שלהם אי אפשר להתווכח, האבק שנצבר עם השנים טשטש תחילה את חברי הלהקה ובהחלט הורגש הפער שנצבר בשנים שחלפו. אך כיאה ללהקה, אחד אחד הצליח לסלק מעליו את סימני הזמן וליצור הרמוניה יחד המעריצים, שהיו הסיבה האמיתית לאיחוד המיוחל. "יצאנו לרקוד", "עוד לילה", "לא בא לי לשמוע" - שיר אחר שיר "הדורבנים" הצליחו להזכיר לי איך ולמה הפכו להיות האייקון המוזיקלי וחלק בלתי נפרד מהפס קול הישראלי.
הקו הנקי, המוזיקה האיכותית והכישרון האין סופי של החברים בלהקה הוא ללא ספק מה שהצליח לשמור אותה בתודעה עד כדי כך. היא הזכירה לנו, במיוחד בימים כאלה בהם המדינה שסועה, שמוזיקה היא דבר משמח ומאחד. היא האסקפיזם המושלם והיא בעיקר ממלאת את הלב, וזה בדיוק המסר שהיא ניסתה להעביר כשבחרה לסכם את המופע בשיר "אחלה בחלה", שמילותיו שלחו הביתה את כל הנוכחים בהאנגר 11 עם תחושה שבתכל'ס? הכל "סבבה אגוזים".
התרעות פיקוד העורף