עד שלא רואים את הבלונים הצבעוניים שעיטרו את האולם העוטף של זאפה חיפה, בלהט הפיגועים והאיומים, לא ממש קולטים שאנחנו בט"ו באב, חג האוהבים. ואז כשהוא עולה, האיש הקטן-גדול שהצליח לעשות סולד אאוט, מבינים למה.
אלפי יודע לצחוק על כל המשתף והמפריד בעם הזה. על הטיולים בחו"ל, על כל הטקסים הישראלים. צוחק בלי לבכות, רק בלהרביץ צ'ייסר עם מישהו אקראי מהקהל. אלפי מלמד את הקהל בעת הזויה לאהוב את העכשיו. את מה שיש כי אנחנו עם סופג כאפות, היינו וכך נשאר.
"אני בן 48, וטוב לי עם זה. לא הייתי חוזר לאף גיל אחר", הוא מצהיר לפני פאנץ' על אשכים נמרחים. אלפי כמו מחוך פטריוטיזם עושה מהקהל חטיבה אחת. יהודית. הוא דוד הקטן של אהבה וצחוק מול גוליית המצב והוא קולע לו בול בפוני.
התרעות פיקוד העורף