“משחק החיים", שכתב אלכסי מישליק, תרגם אלי ביז’אווי וביימה תמר קינן, מספר על לאון (מולי שולמן), במאי תיאטרון מובטל, שבשל משבר כלכלי מוצא עצמו מעביר סדנת משחק בכלא. הוא עושה זאת עם ז׳אן (לימור גולדשטיין), שחקנית שהיא במקרה גם אשתו לשעבר, ועם אליס (כרמל בין), עובדת סוציאלית צעירה וחסרת ניסיון. לאון מגלה ששני אסירים בלבד התייצבו לסדנה שלו: קווין (שון מונגוזה), צעיר חמום מוח, ומלאך (גיל פרנק), אסיר שתקן המתקרב לגיל 60. משם מתחיל מסע מלא תהפוכות עם סוף מפתיע.
“המחזה הזה החזיר אותי גם לעבודה גולמית ומשמחת של תיאטרון בתוך תיאטרון", אומרת גולדשטיין. “מבחינת התחושה, זה היה קצת כמו לחזור לחבורת הצעירים של נולה צ’רלטון בהבימה, כשהייתי בת 22, רגע לפני סיום הלימודים באוניברסיטת תל אביב".
נדמה שהשנים האחרונות כשחקנית בתיאטרון בית ליסין הביאו את גולדשטיין בת ה־56 למקום שליו ובטוח יותר. היא משחקת בהצגות רבות, לעיתים בכאלה שרצות במקביל. לדוגמה, גולדשטיין מופיעה עכשיו גם ב"בין קודש לחולון" עם אבי קושניר. לפני פחות מחמש שנים, כשמגיפת הקורונה סגרה גם את אולמות התיאטרון, גולדשטיין הסתובבה בין בתים פרטיים ומתנ"סים עם הצגת היחיד שכתבה. במהלך כשנתיים היא העלתה כ־60 פעמים את ההצגה. “זו הייתה הפעם הראשונה שהעליתי משהו אישי ושלי כל כך", היא משחזרת. “דרך אסופת המונולוגים והסיפורים מאחורי הקלעים גיליתי שאני יודעת לספר סיפורים בצורה לא רעה בכלל. זו הייתה תחושה מעצימה, לגלות שאני יכולה להרים כמעט לבד משהו כזה".