עינב, 35, נתנייתית במקור, בת של מטפלת ומהנדס אלקטרוניקה, למדה מגיל רך למדי בלט, הייתה בחוג דרמה מכיתה א' וכלא מעט מילדי עירה עברה דרך "הבוסתן", חממת הכישרונות של מיקי וזאביק מרין. לאחר שלמדה בתיכון האמנותי "תלמה ילין" ושירתה בצבא כמורה-חיילת, היא למדה במגמת התיאטרון בסמינר הקיבוצים, "שם מצאתי בית חם ואוהב" עם תפקידים ראשיים דוגמת פולי פיצ'ם ב"אופרה בגרוש" והכלה ב"חתונת הדמים". לאחר לימודיה שם שיחקה ב"מדיטק" ובהמשך קטפה את פרס השחקנית הטובה בפסטיבל חיפה להצגות-ילדים.
היא על הגשר קרוב לתשע שנים וחלק מהמגמה המתמשכת של הצמחת כנפיים צבריות לתיאטרון הרוסי ביסודו שבו מצאה לדבריה בית חם ואוהב. "אני מלאת אהבה אליו ואל החומרים שבהם הוא מטפל לאחר שהמייסד שלו, יבגני אריה, השאיר מאחוריו מורשת מפוארת של תיאטרון", היא אומרת. "עד היום, כשאני מקבלת בו תפקיד חדש, יש לי רצון להוכיח שאני ראויה לשחק עם שחקנים מדהימים כאלה".
עינב החלה את המרוץ שלה בתיאטרון גשר בנסיבות דרמטיות. זאת, כשעשתה את צעדיה הראשונים בהחלפה בתפקיד דסי בהצגה "כפר" מאת יהושע סובול ואת ההיכרות עם השחקנים ערכה בטיסה למסע הצגות של גשר בסין. "זה היה מטורף איך שהקהל הסיני היה מחובר רגשית להצגה הזאת", היא מתפעלת. "משהו בהוויה של חברה מתהווה בכפר קטן תפס אותם".
התרעות פיקוד העורף