אז הגעתי לסקר את הפסטיגל, כן, יש שיגידו שאולי אני קצת מבוגר בשביל זה. אני מודה שכילד היה לי חסך רציני בפסטיגלים, גדלתי בחצור הגלילית, כדי להגיע לפסטיגל היינו צריכים לנסוע שעה וחצי עד לחיפה, במקרה הטוב. או שזה בכלל הרצון לסרב להתבגר - אני לא יודע. מה שבטוח, התרגשתי כמו ילד קטן.
וכמובן, זק וקירל שמו סוף לשמועות, התאחדו על במה אחת וחוץ מהרגע המרגש בסוף הפסטיגל - הן גם נתנו הופעה משותפת. שילוב מסוכן או כמו שקירל אמרה: "נועה קילה, אנה זק - זה חזק". (נקודה ששמתי לב אליה, הדמויות כתובות על שם המנהלים של הכוכבים במציאות).
כילד, אני זוכר את הפסטיגל כדבר שהכי רציתי להיות בו בעולם, מופע של הכוכבים הכי אהובים, להיטים שלא יוצאים מהראש עד היום, פשוט גדלנו על זה. מה השתנה מאז? אני אוהב מוזיקה ועבורי השילוב בין אושר כהן, הראל סקעת ונועה קירל עשה את העבודה. במיוחד לקראת הסוף כשהפסטיגל הופך למופע שירים עם כל הלהיטים הגדולים. כך שכל אחד יכול להנות מהפסטיגל - תלכו עם אחיין, זה אחלה של תירוץ.
יד ביד הושמע לראשונה בפסטיגל 1983 והיה נהוג לסיים איתו את מופעי הפסטיגל. אחרי השנה הקשה שעברנו החליטו מפיקי הפסטיגל להחזיר אותו לסוף הפסטיגל.