את התפתחות הנמלים בישראל אפשר לחלק לשלוש תקופות. בשנות ה־30 של המאה הקודמת, תקופת המנדט, הוקמו שני נמלים. "נמל חיפה, שהוקם ב־1933 לפי הצרכים והאינטרסים של האימפריה הבריטית", שלח מפרטת, "ואחר כך, ב־1936, נמל תל אביב, שאפשר לראותו כנמל עברי. הוא הוקם בעקבות המרד הערבי, כשנמל יפו נסגר. אז התקבל אישור מהבריטים להקים מזח, שהפך בהמשך לנמל".
הפרק השני והמשמעותי היה בשנות ה־50 וה־60, בהקמת הנמלים באילת ובאשדוד. באילת, הרעיון היה לייצר שער דרומי, חיבור לים סוף, והנמל באשדוד נועד לשרת את הצרכים של מרכז הארץ. בפרק השלישי, בשנות ה־60 וה־70 התבצע מעבר למכולות. שלח: "ברגע שחברות הספנות עוברות להוביל במכולות, כל הספנות בעולם משתנה. יש צורך בנמלים הרבה יותר גדולים, ואז מתחילה תנופה של התפתחות הספנות".
בתחילת שנות האלפיים, בוצעה רפורמה גדולה בתחום הנמלים בארץ. חברת נמלי ישראל הוקמה והנמלים הותאמו לצורכי הספנות המודרנית. בנוסף, הוקמו גם שני נמלים חדשים: נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד.
התערוכה מביאה את סיפור התפתחות הנמלים בסרטון בכיכובו של עידן אלתרמן, שהופק בסיוע חברת נמלי ישראל, בגלויות, בתמונות ובאלבומים.