חלק מהגברים שיקראו את הטקסט הזה אולי ינועו באי־נוחות על הכיסא, אבל אנחנו מבטיחים לכם דבר אחד: אם תתנו לזה צ'אנס ותגיעו עם ראש פתוח, אולי תגלו משהו שלא חשבתם שתגלו על עצמכם.
זה לא טרנד, אפילו שזה נשמע כך, אבל העידן החדש וההתפתחות האישית שאנשים רבים מדברים עליה הם כבר לא סיפור רק עבור מי שמכונים “רוחניקים", אלא גם לאנשי עסקים בכירים, רופאים, שופטים ובעלי מקצועות חופשיים שהבינו בשנים האחרונות – ובעיקר אחרי 7 באוקטובר – שהחיים קצרים ושהם מעוניינים להגשים את עצמם, להביע את עצמם וללכת אחרי הלב.
"אפשר לקרוא לזה בשם המפורש שאולי גברים ישראלים קצת נרתעים ממנו: התפתחות אישית ועבודה עצמית. זה 'מה אני יכול לעשות טוב יותר עבור עצמי?'. את יודעת, לאחרונה הפקנו סרטון קטן שבו ראיינו את הנשים שלנו, וכולן אמרו שאנחנו חוזרים מהאירועים הללו אנשים יותר טובים ואבות יותר טובים. זה עושה אדוות מאוד חזקות. מדובר בסוף שבוע שבו אתה לא צריך לעשות רושם על אף אחד. לא משנה אם אתה מנכ"ל או פועל פשוט, אם אתה רוחני או לא מאמין בזה בכלל, ימני או שמאלני. לכל אחד יש מקום אצלנו".
גברים שרואים משם
שרון (70) ניהל בשותפות במשך 40 שנה את “צַבָּעֵי הקשת", עסק מצליח בתחום הצביעה, וקנה לו שם בתור אחד המומחים בתחום. לקוחותיו העיקריים היו מהאלפיון העליון, אך בצד העבודה השוטפת אילן מצא תמיד זמן לעסוק בפרויקטים של תרומה לקהילה. כך צבע בהתנדבות גני ילדים לפליטים ולמעוטי יכולת, בתי ספר, “החצר הנשית" ביפו, והפרויקט המשמעותי ביותר עבורו: הקמה ושיפוץ של מכינה צבאית מטעם עמותת “צימאון".
כשאני תוהה בפניו מה הביא אותו מלכתחילה להשתתף בעמותה, הוא מסביר שעוד בשנות ה־20 המוקדמות שלו הוא פנה לתחום העבודה העצמית ואף ניהל סניף אשראם של אחד הגורואים המוכרים בשנות ה־70 וה־80. “אחרי תקופת האשראם פתחתי את העסק עם שותף וכך חלפו להן 40 שנה, אבל בקיץ 2018 הגעתי במקרה לאחד הפסטיבלים של שיווה, אחרי שעשיתי קורס הנחיה של ריקוד בשם 'מקצבי הלב', והמורה שלי היה זקוק למחליף. מאז לא הפסדתי אירוע של העמותה, ועם השנים הפכתי להיות מעורב יותר ויותר".
השינוי הגדול ביותר של חייו קרה לפני קצת יותר מעשור. “זה קרה בגיל 59. עברתי קורס אינטנסיבי של חברה אמריקאית בשם CTI שהחלה בשנות ה־90 את כל העניין של הקואוצ'רים. בסוף הקורס אומנם אומרים ‘אל תעשו שינויים מהיום למחר', אבל חלפו יותר מעשר שנים, ולא נשאר דבר אחד שעשיתי קודם ואני עדיין עושה גם היום. הכל בחיי השתנה, ולמדתי בעשור האחרון המון. עברתי קורסים של טיפולי גוף ונפש והנחיתי קבוצות מיניות".
סודיות מוחלטת
“מה שקורה במעגל נשאר במעגל", מבהיר שרון, שבנוסף לפסטיבל מנחה כאמור גם מעגלי גברים שמתקיימים אחת לשבוע או אחת לשבועיים. “יש אנשים שהיו מגיעים קבוע ואמרו לי לא פעם שהם מפטרים את הפסיכולוג, מכיוון שזה המקום שבו הם יכולים לפרוק ולספר דברים שהם לא חושפים בשום מקום אחר. יש הסכם לסודיות גמורה ומוחלטת.
"בשנים האחרונות אנחנו רואים שהסיפור הזה עם מעגלי גברים הופך להיות יותר פופולרי. לומדים את זה גם במכללת אורנים וגם באוניברסיטת תל אביב, ויש את מרכז אוריאל הוותיק".
במסגרת העמותה מתקיימים, בנוסף לפסטיבלי שיווה, גם אירועי אבות וילדים. הם מתקיימים בטבע, ובמסגרת האירועים הללו מתקיימות הן פעילויות משותפות והן פעילויות נפרדות לאבות.
כאמור, לפסטיבלים מגיעים גברים מכל המגזרים, הגילאים והמקצועות. עם זאת מוסיף שרון כי יש סטיגמות שמעוררות רתיעה בקרב גברים שטרם נחשפו לאירועים.
“רבים מהם חושבים שפסטיבל לגברים בלבד מטרתו לתת לגיטימציה למפגשים הומוסקסואליים. המציאות שונה לגמרי. האירועים מיועדים לגברים שמעוניינים לעבור התפתחות והיכרות טובה יותר עם עצמם, ללא כל קשר לנטיות המיניות של החברים. כאמור, מטרת העמותה היא להתמקד בגבריות מיטיבה, ולתת לגברים שמגיעים לאירועים להיות בסביבה מקבלת ומפרגנת, בלי ביקורת, ובאפשרות להיות ‘מי שאנחנו': אותנטיים ובלי מסכות".
התרעות פיקוד העורף