רגע לפני האירוויזיון, שבו תייצג אותנו יובל רפאל עם "New Day Will Rise", חזרנו עם יוצרי הלהיטים שהשתתפו בתחרות הבינלאומית. פרויקט חגיגי
אי שם / אילנית
מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש
השיר הראשון שייצג את ישראל באירוויזיון, "אי שם", נולד ביוזמתה של הזמרת אילנית ואמרגנה דאז, שלמה צח, שותפה לצמד אילן ואילנית. במהלך סיבוב הופעות בגרמניה קיבלו השניים הצעה לייצג את גרמניה בתחרות, אך סירבו - כי רצו לייצג את ישראל. כשגילו באקראי שרשות השידור הישראלית זכאית להשתתף באירוויזיון בזכות חברותה באיגוד השידור האירופי, פעלו לשכנע את רשות השידור לשלוח נציג ישראלי.
רשות השידור נענתה, בחרה באילנית לייצג את ישראל, והציבה תנאי אחד: השיר יבוצע בעברית בלבד. אילנית וצח החלו לחפש שיר מתאים. הבחירה נפלה על "אי שם", שיר בסגנון פסטיבל סאן רמו האיטלקי, שכתבו אהוד מנור (מילים) ונורית הירש (לחן) - הצמד שיצר עבור אילן ואילנית את הלהיט "בשנה הבאה".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"קיבלנו פנייה מחנוך חסון מרשות השידור לכתוב שיר מיוחד", סיפרה הירש. "אהוד כתב את המילים, נדלקתי עליהן, והלחנתי להן מנגינה. הקלטתי את עצמי בטייפ קטן והשמעתי לו בטלפון - והוא אהב את מה ששמע". אילנית הוסיפה: "נורית הושפעה מאוד משירי סאן רמו, ואהוד הקפיד שהמילים יהיו קליטות גם לאוזן בינלאומית. התאהבתי בשיר מהשמיעה הראשונה ועד היום אני נהנית לשיר אותו".
את ההשתתפות בתחרות, שנערכה באפריל 1973 בלוקסמבורג, מימנו אילנית והמשלחת ברובה מכיסם, באמצעות חסויות - שכן רשות השידור לא סיפקה תקציב. אילנית הופיעה בשמלת פסים בעיצוב ישראלי, והירש ניצחה על התזמורת החיה. "תזמרתי את השיר לפי רשימת הכלים שנמסרה לנו, וזה היה תענוג לנצח על תזמורת סימפונית אמיתית", סיפרה הירש.
הביצוע המרשים זיכה את ישראל במקום הרביעי - לפני אילנית דורג קליף ריצ'ארד הבריטי במקום השלישי - והביא לגל של הצלחה בארץ: "אי שם" דורג שני במצעדי הפזמונים השנתיים של קול ישראל וגלי צה"ל, ואילנית נבחרה לזמרת השנה לשנת 1973.
נתתי לה חיי / כוורת
מילים: דני סנדרסון ואלון אולארצ'יק, לחן: דני סנדרסון
בשנת 1974 נחשבה להקת כוורת ל"תשובה הישראלית לביטלס" - שבעה מוזיקאים מוכשרים ששילבו רוק ניסיוני, ג'אז ומוזיקה מזרחית, עטופים בשנינות, הומור וכריזמה. לכן לא הייתה זו הפתעה כשרשות השידור בחרה בהם לייצג את ישראל באירוויזיון שנערך בברייטון, בריטניה, באפריל 1974, תחת השם "Poogy".
בתחילה הציע דני סנדרסון, היוצר המרכזי בלהקה, בלדה נוגה שכתב והלחין, אך חברי הלהקה דחו אותה בהצבעה דמוקרטית. למחרת השמיע סנדרסון את "נתתי לה חיי" - שנכתב יחד עם אלון אולארצ'יק - והשיר התקבל פה אחד.
למרות הניחוח הקליל, "נתתי לה חיי" היה שיר מחאה פוליטי, שהתייחס בביקורת מרומזת למחדלי ממשלת גולדה מאיר בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ואף רמז לאפשרות הקמת מדינה פלסטינית: "אחד אומר שנגמרים לו השמיים, כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים".
"זהו שיר מאוד פוליטי, ולא במקרה", סיפר סנדרסון בעבר. "אנחנו היינו הראשונים שבעצם הצענו את הרעיון שהפך להסכמי אוסלו. אף אחד לא שם לב לזה בזמן אמת. הרעיון היה שחשבנו שיש מקום לשתי מדינות, ואני מודה שכיום קשה להגיד את זה".
חברי הלהקה - סנדרסון, אולארצ'יק, גידי גוב, אפרים שמיר, יצחק קלפטר ומאיר פניגשטיין - נתנו הופעה מרשימה, כשיוני רכטר שימש כמנצח על התזמורת (בשל מגבלה של שישה מבצעים על הבמה). כוורת סיימה במקום השביעי בתחרות, כאשר את המקום הראשון קטפה להקת אבבא עם "Waterloo". בארץ זכה "נתתי לה חיי" בתואר שיר השנה במצעדים.
אבניבי / יזהר כהן
מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש
לא רבים יודעים ש"אבניבי", השיר שהביא את ישראל לזכייה הראשונה בתולדותיה באירוויזיון, כלל לא נכתב עבור התחרות. "אהוד רצה לכתוב שיר לפסטיבל שירי הילדים, בהשראת שפת הבי"ת, שהייתה שגורה בפיו בילדותו בבנימינה", נזכרת נורית הירש. "כשהציע את הרעיון, מיד קפצתי עליו. פתאום בא לי המשפט 'אני אוהב אותך', שבשפת הבי"ת הוא 'אבניבי אובוהבב אובותבך'. שרתי לו את המנגינה בטלפון, והוא אמר 'נהדר'. כך נולד הפזמון, ואחריו נכתבו הבתים".
לאחר השלמת השיר, הציעו מנור והירש להגיש אותו לפסטיבל הזמר - בעקבות הצעתה של עפרה פוקס, רעייתו של מנור, ששוכנעה שהשיר טוב מדי לפסטיבל שירי ילדים. זו הייתה גם השנה הראשונה שבה הוחלט כי זוכה פסטיבל הזמר ייצג את ישראל באירוויזיון.
"בדרך כלל הייתי מהמרת טובה", מספרת פוקס. "כל שיר שאמרתי לאהוד שיזכה - זכה. אבל עם 'אבניבי' זו הייתה אחת הפעמים הבודדות שבהן טעיתי. אהבתי את השיר וחשבתי שהוא מתאים לפסטיבל הזמר, אבל לא האמנתי שהוא יזכה בו, ובטח שלא באירוויזיון. עבור אהוד, השיר הזה היה חלק בלתי נפרד מילדותו ומחייו".
ברגע שמנור והירש השלימו את יצירת השיר, החל החיפוש הקדחתני אחר מבצע. "נורית, אהוד, שלמה צח ואני ישבנו וזרקנו שמות של אומנים", מספרת פוקס. "אני הצעתי את יזהר כהן, שהתחיל להתפרסם באותה תקופה. הוא היה בעל קול מדהים וחתיך הורס. התנועות שלו והכריזמה שלו היו תפורות לשיר".
"הגעתי לבית של נורית הירש, והיא השמיעה לי את השיר על הפסנתר", מספר כהן. "נדלקתי מיד והרגשתי שהוא יהיה להיט. כבר ראיתי איך השיר ייראה על הבמה". מה שכהן לא ידע הוא שבחירתו כמבצע של השיר עדיין לא הייתה סופית. "הקלטנו דמו מצומצם באולפני טריטון, והגשנו אותו לפסטיבל", מספרת הירש. "יזהר ביצע את השיר בצורה כל כך מרשימה, שהוחלט להשאיר אותו כמבצע גם בפסטיבל עצמו. בדיעבד זו הייתה ההחלטה הנכונה ביותר".
"אבניבי", בעיבוד דיסקו בהשראת שירי הבי ג'יז ופסקול "שיגעון המוזיקה", זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר (בקרב צמוד מול "בלב אחד" של חדוה עמרני) ונשלח לייצג את ישראל באירוויזיון. בתחרות הבינלאומית שנערכה באפריל 1978 גבר השיר בפער של 32 נקודות על המקום השני, והפך ללהיט עולמי - כשהוא מלמד את העולם כולו לדבר בשפת הבי"ת. בארץ נבחר "אבניבי" לשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של גלי צה"ל.
הללויה / חלב ודבש
מילים: שמרית אור, לחן: קובי אשרת
שנה לאחר זכיית "אבניבי" הגיעה תחרות האירוויזיון לראשונה לירושלים, ושוב נרשמה היסטוריה: השיר "הללויה", שביצעה להקת חלב ודבש (שמוליק בילו, יהודה תמיר, ראובן גבירץ וגלי עטרי), זכה במקום הראשון והעניק לישראל זכייה שנייה ברציפות.
הדרך ל"הללויה" לא הייתה פשוטה. שמרית אור וקובי אשרת יצרו את השיר בעקבות ניסיון קודם: בשנת 1977 הם כתבו יחד את "ולנטינו" לרשות השידור, אך השיר נפסל בטענה שהוא נשמע "לועזי מדי" מכדי לייצג את ישראל בתחרות. "לקראת פסטיבל הזמר הבא החלטתי לכתוב שיר חדש שיצלח את השופטים ובאותה מידה יצוד את האוזן האירופית. פתאום בא לי 'הללויה'", נזכרת אור. "'מצאתי!', צעקתי בטלפון לאבא שלי (המשורר והמחזאי יעקב אורלנד - ד"פ) כמו ארכימדס בשעתו, והוא ענה לי: 'אין טובה ממך!'".
כשפנתה לבשר את הבשורה לקובי אשרת, התברר לה שהוא כבר החזיק בלחן שהתאים בדיוק למילים.
תחילה הוצע "הללויה" לביצוע להקת הכל עובר חביבי, שהייתה אז בשיא הפופולריות שלה. אך השיר לא התקבל לפסטיבל הזמר של 1978 - בעוד "ולנטינו" (ששונה לשם העברי "נסיך החלומות") התקבל, ובוצע על ידי גלי עטרי, שהגיעה איתו למקום השלישי. "הללויה" נדחה גם בפסטיבלים בינלאומיים בצ'ילה ובטוקיו באותה שנה.
בשנת 1979 החליט המפיק שלמה צח להגיש שוב את "הללויה" לפסטיבל הזמר. חברי הכל עובר חביבי ויתרו, ובמקומם הוקם הרכב חדש: גלי עטרי כסולנית ושלושה זמרים נוספים - בילו, גבירץ ותמיר. אור העניקה להרכב את השם "חלב ודבש", בתרגום קליט לאנגלית - Milk and Honey.
הפעם הצליח השיר: "הללויה" זכה בפסטיבל הזמר והפזמון וייצג את ישראל באירוויזיון שנערך בבנייני האומה בירושלים במרץ 1979. הביצוע ההרמוני, העיבוד המתוזמר בקפידה, האווירה החיובית בעקבות הסכם השלום עם מצרים - הובילו את חלב ודבש לניצחון באירוויזיון.
קובי אשרת נזכר באירוע יוצא דופן ערב התחרות: "נציג CBS משוודיה, שהיה גם המפיק של להקת אבבא, שמע את השיר שלנו בחזרות ואמר לי: 'אתם הולכים לזכות, אני רוצה להחתים אותך לחמש שנים'. הייתי עסוק בכלל בקיצור של 17 שניות מהשיר שנדרשנו לבצע. עניתי 'תן לי לחשוב על זה'. עד היום אני חושב מה היה קורה אילו חתמתי". בארץ זכה "הללויה" בתואר שיר השנה במצעדים של גלי צה"ל וקול ישראל, ומאז נחשב לאחד השירים האהובים ביותר בתולדות האירוויזיון.
הורה / אבי טולדנו
מילים: יורם טהרלב, לחן: אבי טולדנו
אחד השירים המצליחים ביותר ששלחה ישראל לאירוויזיון היה "הורה". "הייתה לי מנגינה", מספר אבי טולדנו, המלחין והמבצע של השיר. "הגשתי אותה ליורם טהרלב. הוא כתב מילים מושלמות שהתלבשו על המלודיה שלי וביטאו את תמצית הישראליות. אני חושב שהוא זה שהציע להשתמש במילה 'הורה'. כשסיימנו להקליט את השיר, לקחתי את הקסטה לרכב והאזנתי שם לשיר. הייתי עם דמעות בעיניים כל הדרך הביתה. הרגשתי שיש פה שיר שלא יכול להיות שלא ייצא ממנו משהו. שמעתי אותו מיליון פעם ולא נמאס לי. זו הייתה התחושה הכי עוצמתית שהייתה לי".
טולדנו צדק בתחושתו. לאחר שהשיר זכה בקדם האירוויזיון, הוא נסע לייצג את ישראל בתחרות שנערכה באפריל 1982 בצפון יורקשייר, בריטניה - והביא לישראל את המקום השני והמכובד.
"אין מילה שיותר מסמלת את ארץ ישראל הישנה והטובה מ'הורה'", אומר טולדנו. "השיר היה כל כך ישראלי, והקהל אהב את זה. מיד אחרי האירוויזיון הופעתי בבאר שבע בחגיגות יום העצמאות - והיו צריכים 20 שוטרים כדי להבריח אותי מהופעה להופעה".
חי / עפרה חזה
מילים: אהוד מנור, לחן: אבי טולדנו
באפריל 1983, על במת האירוויזיון במינכן, עמדה עפרה חזה ושרה "חי, חי, חי, עם ישראל חי" - לבושה בחולצה לבנה, מוקפת רקדנים בבגדים צהובים, כסמל לטלאי הצהוב. הרגע הזה ריגש קהל שלם: שיר שהיה להמנון ניצחון והתרסה של העם היהודי על אדמת גרמניה.
"חי" הגיע למקום השני, בפער של 6 נקודות בלבד מהמקום הראשון, וזכה בתואר שיר השנה במצעדים השנתיים בישראל. יותר מכך - הוא סימן את תחילת פריצתה של חזה לקריירה בינלאומית, שהתעצמה כעבור כשנתיים.
הרעיון לשיר נולד מיד כשאהוד מנור שמע שהאירוויזיון יתקיים בגרמניה. מנור כתב את המילים, ואבי טולדנו, שסיים שנה קודם לכן במקום השני עם "הורה", הלחין להן מנגינה. תחילה הוצע השיר לירדנה ארזי, אך היא סירבה. "הרגשתי שזה עליז מדי לתקופה כואבת כמו מלחמת לבנון הראשונה", הסבירה בעבר ארזי את החלטתה.
לאחר הסירוב מארזי, פנו מנור וטולדנו לחזה. "אהוד היה מצלצל אליי כל בוקר כדי לשכנע אותנו להגיש שיר לקדם אירוויזיון", סיפר בצלאל אלוני, מנהלה האישי של חזה. "כשנפגשנו בסטודיו של פשנל בדיזנגוף, אהוד ואבי השמיעו לנו את 'חי'. אמרתי מיד לעפרה: 'זה השיר!'".
חזה התעקשה תחילה לשיר דווקא את "אמן למילים", שכתבה בעצמה. "היא אמרה שלא יעזור כלום, היא תשיר את 'אמן למילים'", אמר אלוני. "היא התעקשה, ואני התעקשתי יותר - והשאר היסטוריה". "חי" זכה בקדם האירוויזיון. לאחר הצלחת השיר, שמכר למעלה מחצי מיליון תקליטונים, הקליטה אותו חזה גם בצרפתית, באנגלית ובגרמנית - והחלה את דרכה הבינלאומית.
כאן / אורנה ומשה דץ
מילים ולחן: עוזי חיטמן
פעמיים ניסה עוזי חיטמן להכניס שיר לאירוויזיון. הפעם הראשונה הייתה ב־1985 עם שלישיית כמו צועני, שהגיעה עם שירה "כמו צועני" למקום השני בקדם. ב־1991 הוא הביא את אורנה ומשה דץ אל הבמה הגדולה בעולם עם השיר "כאן". כמרבית שיריו של חיטמן, הוא כתב שיר אוטוביוגרפי שמבטא את אהבת הארץ והמולדת.
גלגולו של השיר נושא אותנו אל 1988, כשחיטמן הציע לירדנה ארזי את השיר שהוא כתב והלחין. ארזי דחתה את הצעתו וביצעה באירוויזיון את "בן אדם", שהגיע למקום השביעי. חיטמן לא ויתר, הוא האמין בשיר. כעבור שנתיים הציע אותו שוב, הפעם לאורנה ומשה דץ, שביצעו אותו בקדם האירוויזיון וזכו במקום הראשון.
"בגלל מלחמת המפרץ לא ידענו אם הקדם יתקיים", אומר משה דץ. "למרות אי־הוודאות המשכנו לעבוד ועשינו זאת בקיבוץ באזור הכנרת, שם לא נפלו סקאדים. המלווים שלנו היו נערים בכיתה י"ב. ההורים שלהם פחדו והיה המון מתח. אומנם כמפיק השיר היה ברור לי שאנחנו באים לנצח, אבל מהפחד שאולי לא נקבל נקודות, כתבנו על שלטים 'תודץ' ו'תודצה', להראות לקהל שאנחנו לא מאוכזבים".
דץ ודצה ניצחו והגיעו לאירוויזיון שנערך במאי 1991 ברומא. חיטמן הגיע לאיטליה בלב כבד, שכן זמן קצר לפני כן, בעיצומה של המלחמה, בית ילדותו נפגע ישירות מסקאד, מה שהעניק לצירוף המילים "כאן נולדתי" משמעות מצמררת.
"אורנה ואני באנו לאירוויזיון חדורי מטרה ולא הייתה לנו ברירה אלא להיות מעולים, כי היינו בחירת העם ולא בחירת רשות השידור", אומר דץ. "אחרי שזכינו, מנכ"ל רשות השידור אריה מקל אמר שהעם טעה ושל'כאן' אין סיכוי באירוויזיון, ושיער שהוא יגיע לאחד המקומות האחרונים, אז הייתה לנו מלחמה להוכיח שהוא טועה. השיר הוא הכי ישראלי, גם מבחינת המנגינה והמילים שאומרות 'אין לי שום מקום אחר בעולם'. היינו בטוחים שנהיה אנדרדוג". השניים הגיעו בתחרות למקום השלישי המכובד.
עולה עולה / יזהר כהן
מילים: חמוטל בן זאב, לחן: קובי אשרת
שבע שנים אחרי זכייתו ההיסטורית עם "אבניבי", ניסה יזהר כהן את מזלו שוב בקדם אירוויזיון של 1985. את השיר הלחין קובי אשרת, שגם היה שותף לזכיית ישראל ב־1979, והמילים נכתבו על ידי חמוטל בן זאב. "יום אחד הגעתי למשרד של שלמה צח, מנהלו האישי של יזהר", סיפרה בן זאב בריאיון ל"מעריב". "שם פגשתי את קובי אשרת. קיבלתי ממנו קלטת עם מנגינה שהלחין לפי טקסט של שיר ילדים על כלבלב בשם 'וויסקי'. הוא ביקש ממני לכתוב לו מילים חדשות לשיר ילדים. כתבתי ושלחנו את השיר לפסטיגל".
אלא שצח זיהה פוטנציאל אחר. "זה לא שיר לפסטיגל - זה לקדם אירוויזיון", אמר. הוא ביקש שהפזמון ייפתח במילה בינלאומית, והמזכירה שלו, רוחל'ה, הציעה את "עולה עולה". בן זאב ואשרת שינו את הפזמון בהתאם - והשיר התקבל לקדם האירוויזיון.
כהן, מלווה בלהקת רקדנים (בהם הזמר אדם, לימים כוכב בזכות עצמו), זכה במקום הראשון בקדם האירוויזיון. בתחרות האירוויזיון, שנערכה במאי 1985 בגטבורג, שוודיה, נתן כהן הופעה מרשימה - והשיר "עולה עולה" הגיע למקום החמישי והמכובד.
שיר הבטלנים / הבטלנים
מילים ולחן: זהר לסקוב
למרות קריירות משחק עשירות, נתן דטנר ואבי קושניר מזוהים עד היום עם "שיר הבטלנים" - ההופעה הישראלית הצבעונית באירוויזיון, כגרסה מקומית לאחים בלוז. היו ספקות בארץ לגבי השיר, אבל הם סיימו במקום השמיני בתחרות שנערכה בבריסל בשנת 1987, והפכו ללהיט מפתיע במיוחד באיסלנד, שם נחשב השיר, המכונה "הופה הולה", לקלאסיקה עד היום.
"השיר נולד בסוף 1983", מספר יוצרו, המוזיקאי והמפיק זהר לסקוב. "היה לי את הבית הראשון והאחרון, וחלק מהפזמון. פניתי לחברי הפזמונאי אליעוז רבין להשלמת הטקסט, אבל אחרי חודש הוא ויתר. קיבלתי השראה מהקומדיה הצרפתית 'אלכסנדר המאושר', כתבתי כ־70 בתים, וחתכתי אותם לשיר של ארבע וחצי דקות עם פזמון 'הופה עולה'. אחרי שיזהר כהן הופיע עם 'עולה עולה', שיניתי את הפזמון ל'הופה הולה'".
החיפוש אחר מבצעים לשיר הביא שלל הצעות: מוני מושונוב ושלמה בראבא, שלישיית הגשש החיוור, גידי גוב וספי ריבלין. אך בסופו של דבר, דטנר וקושניר זכו. "כששמעתי אותם מדברים על האחים בלוז, ידעתי שהם הבחירה הנכונה", מספר לסקוב. "למרות שדטנר היה מוכר לי רק כ'חתול שמיל' ולא הכרתי את קושניר, הייתה לי תחושת בטן חזקה. הם הבטיחו שלא אתחרט אם אבחר בהם, ידעתי שהם האנשים המדויקים למשימה".
ברשות השידור הסתייגו: הם רצו שמות מפורסמים. לסקוב התעקש. "לא רציתי שמפורסמים יבצעו את השיר", הוא אומר. "ידעתי שהקהל יצחק מספי ריבלין או הגששים, אבל שמבצעים אנונימיים יכולים להקפיץ את השיר ולהגיע עם מוטיבציה יתרה לזכות".
בקדם האירוויזיון הופיעו השניים בחליפות שחורות ועניבות, בסגנון האחים בלוז, אך ההופעה כמעט קרסה: קושניר חטף בלקאאוט, התבלבל במילים, אך בפזמון הם התיישרו, והקהל הריע. השיר זכה במקום הראשון.
אולם גם לאחר הזכייה סערו הרוחות: שר המדע והפיתוח גדעון פת דרש לכנס ישיבת ממשלה ולבטל את השתתפות השיר באירוויזיון, בטענה שהשיר לא רציני. שר התרבות יצחק נבון איים להתפטר מסיבה דומה. הסערה התפשטה לעיתוני אירופה, ולפתע הפכו דטנר וקושניר לכוכבים בינלאומיים. "תוך שבועיים, הגרסה האנגלית של השיר עקפה את מייקל ג'קסון ומדונה במצעדי הפזמונים בסקנדינביה", מספר לסקוב. נבון לא התפטר.
בתחרות האירוויזיון עצמה, שנערכה במאי 1987 בבריסל, הופיעו השניים תחת השם "Lazy Bums" והיו לאטרקציה. "הם הפכו למגה־סטארים עוד לפני התחרות", אומר לסקוב. "למרות הציפיות לזכייה, סיימנו במקום השמיני - מקום מכובד ביותר".
זה רק ספורט / דפנה דקל
מילים: אהוד מנור, לחן: קובי אשרת
המנון הספורטיביות "זה רק ספורט", שביצעה דפנה דקל באירוויזיון שנערך במאלמו במאי 1992, הוביל אותה למקום השישי והמכובד, וסיפק את אחד הסיפורים המעניינים בתולדות הקדם.
הכל התחיל מצלצול טלפון. "ערב אחד אהוד מנור התקשר אליי ואמר שהוא רוצה לכתוב שיר לאירוויזיון", סיפר קובי אשרת בעבר. "אמרתי לו: 'עזוב, גם אתה וגם אני כבר זכינו - תן לאחרים'. אהוד ענה: 'מה אכפת לך? זה רק ספורט' - ומשם נולד הרעיון לשיר".
השיר התמודד בקדם אירוויזיון תחרותי במיוחד - ולא בלי דרמה: ענת עצמון וירוסלב יעקובוביץ', שזכו במקום השני עם השיר "התקווה", הגישו צו לבית המשפט בדרישה לפסול את "זה רק ספורט", בטענה שהוא חורג ב־17 שניות מהזמן המותר. "השופט כנראה חיבב מאוד את דפנה ופסק לטובתנו", סיפר אשרת בחיוך.
דקל, שנבחרה לבצע את השיר, נזכרת: "כשהבנתי שהשיר נקרא 'זה רק ספורט', שמחתי. אמרתי לאהוד מנור: 'אני באמת הולכת לזה בשביל הכיף והפאן, ואני אשמח אם הטקסט יעורר את זה'. אבל כששמעתי את הלחן של קובי, חשבתי לעצמי: צריך בלון חמצן כדי לשיר את זה - זה שיר מאוד מורכב! ציפיתי לשיר קל יותר".
על אף האתגר, דקל עמדה בו בגאווה. במהלך התחרות, בפזמון המסיים, שרה גם בספרדית את המילים "ויוה ספורט" - מחווה לאולימפיאדת ברצלונה שעמדה בפתח, מהלך שסייע כנראה בטיפוס בטבלת הניקוד.
דיווה / דנה אינטרנשיונל
מילים: יואב גינאי, לחן: צביקה פיק
במאי 1998, באירוויזיון שנערך בברמינגהאם שבממלכה המאוחדת, התחוללה היסטוריה: דנה אינטרנשיונל, הזמרת הטרנסג'נדרית הראשונה שהתחרתה בתחרות, זכתה במקום הראשון - והחזירה את ישראל לפסגת האירוויזיון אחרי 19 שנה.
השיר "דיווה" הפך לאחד מהמנוני האירוויזיון האהובים ביותר. "לא מדובר רק בניצחון של שיר", הדגיש בעבר שי כרם, מנהלה האישי של אינטרנשיונל. "מדובר בהכרה ובפתיחות לקהילת הלהט"ב. הניצחון של דנה הוא סמל לשוויון, לקבלת כל אדם באשר הוא ולהוכחה הרשמית שדנה מישראל היא הראשונה לחולל את המהפכה".
הכל התחיל בניו יורק. יואב גינאי, פזמונאי ואיש תקשורת, כתב את מילות "דיווה" על קופסת סיגריות במונית. "השראה קיבלתי מדי־ג'יי במועדון שקרא לזמרת שחורה ענקית 'הדיווה שלי'. הבנתי שזה מושג בינלאומי נהדר", סיפר גינאי. "השיר נכתב באופן מודע ואקסקלוסיבי לדנה. האמנתי בכל ליבי שטקסט כזה, המדבר על הנשים הגדולות בהיסטוריה, יביא לה את הניצחון המיוחל באירוויזיון. מסרתי את הטקסט לעופר ניסים ושי כרם, שהבטיחו למצוא מלחין".
"השיר שכב אצלנו במגירה בערך חצי שנה", סיפר כרם. "אהבנו אותו, אבל לא היינו סגורים על זה שהוא השיר הנכון שאנחנו רוצים לשלוח לוועדה. גם לא מצאנו מלחין מתאים. כשמועד ההגשה התקרב, יואב שאל אם זה בסדר שהוא ימסור את השיר לצביקה פיק. אמרנו לו בבקשה, וכעבור יומיים השיר היה מוכן".
"איך שקיבלתי את הטקסט, הרגשתי את המנגינה יוצאת לי ישר מתוך הלב", סיפר פיק בעבר. "תוך כדי נסיעה באוטו, עם המילים של יואב בידיי, נוצרה המנגינה תוך דקות ספורות. שמעתי תזמורת שלמה מנגנת לי בראש".
לאחר שהשיר הולחן נפגשו אינטרנשיונל, גינאי, כרם ועופר ניסים בביתו של פיק, והמאסטרו ניגן להם את השיר. "עופר וצביקה הגיעו אליי הביתה", נזכר לוין, שהיה אז חייל טרי וחלק מהרכב אלקטרוני בשם "אינסייד אאוט". "צביקה ניגן את השיר והלך, ועופר נשאר איתי. בהכוונתו והדרכתו עשיתי את העיבוד המוזיקלי".
לאחר שהשיר הוקלט, הוא נשלח לוועדת רשות השידור, שבחרה בו. "מיד כשהשיר נבחר, חברי כנסת מקובעים, בעיקר מהמפלגות הדתיות, התנגדו לכך שזמרת טרנסג'נדרית תייצג את ישראל באירוויזיון וטענו שזה מנוגד לדת", ציין כרם.
"הבחירה בדנה אינטרנשיונל לא נותנת לי שום כבוד כיהודי", אמר סגן שר הבריאות דאז, שלמה בניזרי, בריאיון לערוץ הראשון. "העם היהודי תמיד ידע איך להיות אור לגויים, והפעם זה חושך לגויים. דנה היא תועבה, אפילו בסדום לא היה דבר יותר גרוע".
האמירות החשוכות של בניזרי לא מנעו את הופעת השיר באירוויזיון, הן רק הגבירו את העניין הבינלאומי בו. בסופו של דבר אינטרנשיונל כבשה את הבמה, זכתה במקום הראשון, והביאה את תחרות האירוויזיון לירושלים בשנה שלאחר מכן.
השקט שנשאר / שירי מימון
מילים: פיני ארונבייב ואייל שחר, לחן: פיני ארונבייב
בשנת 2005, שנתיים לאחר שסיימה במקום השני בעונה הראשונה של "כוכב נולד", מצאה עצמה שירי מימון בקדם האירוויזיון. "השקט שנשאר" נולד כמעט במקרה. "תוך כדי עבודה עם פיני, הוא שאל אם בא לי לכתוב טקסט", מספר שחר. "הכל זרם די מהר, במיוחד אחרי שהמשפט הראשון - 'הייתי כעיוורת לאור היום' - פשוט הגיע אליי. שורת הפתיחה לרוב היא הכי קשה, ופה קיבלתי אותה במתנה, ומשם זרמנו לכל הטקסט".
לקראת התחרות הקליטה מימון גם גרסה באנגלית, עם מילים שכתב בן גרין. בקדם האירוויזיון ביצעה את החלק הראשון של השיר בעברית ואת החלק השני באנגלית - והשיר נבחר לייצג את ישראל. האירוויזיון נערך במאי 2005 באולם "Palace of Sport" בקייב, אוקראינה. מימון נתנה הופעה מדויקת ונוגעת - וזכתה במקום הרביעי והמכובד.
"ידענו ששירי מבצעת גדולה, נראית מצוין ומופיעה נהדר, וידענו שאנחנו רוצים ללכת על משהו מלכותי, לא שואו אוף, אלא קטן, מדויק ומכבד", מציין שחר. "ההופעה של שירי ענתה בדיוק על הדרישות האלה, גם מבחינה ווקאלית, גם מבחינת הלוק וגם מבחינת התפאורה הבימתית. כשהיא נתנה את הביצוע בחצי הגמר, היה לנו ברור שהיא עוברת, וכשראינו אותה על במת הגמר, היה ברור לנו שהיא תיקח את אחד מחמשת המקומות הראשונים, שזה באמת לא מובן מאליו".
TOY / נטע ברזילי
מילים: דורון מדלי וסתיו בגר, לחן: דורון מדלי, סתיו בגר וג'ק וייט
20 שנה אחרי זכייתה ההיסטורית של דנה אינטרנשיונל, הביאה נטע ברזילי לישראל ניצחון רביעי באירוויזיון - עם השיר "TOY", שנכתב והולחן על ידי דורון מדלי וסתיו בגר.
לאחר שזכתה בעונה החמישית של התוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון" בשנת 2018, נבחרה ברזילי לייצג את ישראל. לוועדת הבחירה, שהורכבה מנציגי טדי הפקות ותאגיד השידור כאן, הוגשו כ־150 שירים, ומתוכם נבחר "TOY".
"השיר נכתב בהשראת תנועת המחאה MeToo", סיפרה ברזילי בריאיון ל־BBC. "זו תקופה מדהימה שבה נשים משמיעות את קולן, אבל המסר של 'TOY' מיועד לכולם. זה שיר עבור כל מי שנאבק להיות עצמו. שיר לכל מי שאומרים לו שהוא לא מספיק טוב, לא מספיק רזה, לא מספיק יפה, לא שר מספיק גדול".
מדלי עצמו הוסיף: "המסר הוא ברור - אני לא הצעצוע שלך. המשחקים נגמרו, אני ממשיכה הלאה". במאי 2018, בליסבון, פורטוגל, הופיעה ברזילי על במת האירוויזיון עם כלי הנגינה המיוחד שלה, הלופר, שהפך לסמלה המסחרי - וזכתה בפער ניכר על כל המתחרים.
אולם לצד החגיגות, נרשמה גם מחלוקת: חברת יוניברסל רקורדס טענה לדמיון בין הפזמון של "TOY" לבין הלהיט "Seven Nation Army" של להקת The White Stripes. בפברואר 2019 דווח כי הושג הסכם, וג'ק וייט, מלחין השיר האמריקאי, צורף רשמית לרשימת מלחיני "TOY" ויקבל חלק מהתמלוגים.
יוניקורן / נועה קירל
מילים ולחן: דורון מדלי, מאי ספדיה, ינון יהל ונועה קירל
אחרי כמה שנות שפל במיקומי ישראל בתחרות האירוויזיון, הציעה ועדת תאגיד השידור הישראלי לכוכבת הפופ נועה קירל לייצג אותנו. קירל נענתה לאתגר והחלה בחיפוש אחרי היוצרים שילוו אותה. כך הגיעה לדורון מדלי, לינון יהל ולמאי ספדיה.
"השיר הזה בכלל נולד ב־2016 למטרה אחרת", סיפר יהל בריאיון ל"מעריב". "דורון מדלי ואני כתבנו אותו לפרויקט שלא יצא לפועל, והשארנו אותו בצד. ב־2023 דורון התקשר, נפגשנו עם מאי ספדיה, השמענו לה את הפזמון - שבו כבר הייתה המילה 'יוניקורן' - והתחלנו לעבוד מחדש".
השלושה חשבו יחד מהו שיר מנצח לאירוויזיון, ובהמשך שיתפו גם את קירל עצמה בכתיבה ובעיצוב הסופי. "שם השיר 'יוניקורן' נולד כשחיפשנו ביו־טיוב אם יש שיר עם המילה הזו - ולא מצאנו", סיפר יהל. "זה התחבר לנו גם לישראל - מעצמת הייטק עם הכי הרבה יוניקורנים. בטקסט יש גם רמזים למדינה, אם כי לא בצורה ישירה. הריגוש היה ביצירה המשותפת בחדר".
קירל ביצעה את "Unicorn" בגמר האירוויזיון שנערך במאי 2023 בליברפול, הממלכה המאוחדת - וסיימה במקום השלישי והמכובד. בישראל זכה "Unicorn" בתואר שיר השנה בכל מצעדי הפזמונים.
הוריקן / עדן גולן
מילים ולחן: סתיו בגר, אבי אוחיון וקרן פלס
ב־20 בנובמבר 2023, כשישראל עוד שרויה באבל עמוק מאז מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר, יצאה לדרך העונה העשירית של "הכוכב הבא לאירוויזיון", שבסיומה זכתה עדן גולן לייצג את ישראל עם השיר "הוריקן", פרי עטם של אבי אוחיון, סתיו בגר וקרן פלס.
תחילה נקבע "October Rain" כשם השיר, אולם מילותיו נתפסו בעיני איגוד השידור האירופי כפוליטיות על רקע טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, ועל כן הוא נפסל מהשתתפות בתחרות. לאחר מספר ניסיונות נוספים להגיש תיקונים לשיר אישר אותו האיגוד. השיר, שמבטא תהליך פרידה בין שני אוהבים, מספר גם את תחושותיהם של אזרחי ישראל לאחר טבח 7 באוקטובר. ברובד הראשון מנסה המבצעת להסביר את חשיבות אהובה בחייה ועל ניסיונה הנשנה להיתלות בו רגשית. ברובד העמוק יותר הוא מהווה סמל לתקווה לאחר אירועי 7 באוקטובר, מתייחס לטבח בפסטיבל נובה, ולשיברון הלב.
למרות קולות פרו־פלסטיניים בעולם להחרים את השיר, גולן ביצעה אותו בגמר האירוויזיון שנערך ב־11 במאי 2024 בעיר מאלמו, שוודיה, והגיעה למקום החמישי, הישג מעולה לזמרת שכמה חודשים ספורים לפני כן הייתה אלמונית לחלוטין. בישראל זכה בתואר שיר השנה במצעד השנתי של גלגלצ.
הכתבה מוקדשת לזכרה של המפיקה טלי אשכולי ז"ל (1964–2025), האמא הנצחית של ישראל באירוויזיון.