ההתדיינות עם עצמו וראיונות מקיפים שערך עם אבות בהווה ואבות לעתיד בשאלה הגורלית: "מה זה להיות אבא", קבלו ספויילר, לא הסתיימה בינתיים, בהבאת ילד לעולם, אלא ביצירה בימתית "אבהות".
"דניאל, בן הזוג שלי שבא מבית חרדי, רצה מחוייבות ולו כדי להבין לאן הקשר שלנו הולך, אף שהתארסנו אך עדיין לא התחתנו. ילד הוא חלק ממחוייבות גדולה והשאלה ששאלתי את עצמי היתה האם אני רוצה להתחייב לכך. עד היום המחוייבות הכי עמוקה שעשיתי זה קעקוע. ואז עלה הרעיון לחקור את התהיות 'מה זה להיות אבא?' ו'איך אנשים יודעים שהם רוצים להיות הורים?'" אומר ברגר.
אחת התובנות שעלו מן המחקר שערך ברגר, בו השתתף גם דניאל בן זוגו ביחד עם עוד ארבעים גברים אחרים, היתה כדבריו ש"אף אחד מהמרואיינים, לא אמר לי בשום שלב 'לא כדאי לך'".
בתוך ההרהורים על אבהות, שחף לא יכול היה להתעלם מהמחשבה על האבא הפרטי שלו. "אבא שלי היה 'אבא כללי'. זה הרגיש לי שהוא יכול היה להיות אבא של כל ילד אחר. בילדותי הוא עשה כל מה שאבא צריך לעשות, הוא הכין אוכל, כי זה נחשב הבעת אהבה וביצע משימות קונקרטיות שצריך לבצע כאב המשפחה אבל זה לא כלל הבעת רגשות. לי ולאבא שלי, שהוא חמוד מאד, היו יחסים מורכבים. כשהתבגרתי הבנתי כמה ציפיות היו לי ממנו, ועתה זה גורם לי לחשוב איך אעמוד בציפיות שהיו לי מאבא שלי, כשאהיה אבא לילד בעצמי ואיך לא אהפוך להיות אבא שלי".
לזוגיות של שחף עם דניאל קדמו מערכות יחסים עם נשים. בין שנה ב' לג' בבית הספר למשחק "גודמן" היתה לו בת זוג קבועה, עד שבאחד הימים הוא החליט לאתגר את עצמו ופתח טינדר, כשמדי פעם הופיעו על מסכו גם גברים. "כשהתחלתי לדבר עם דניאל הסיפור האישי שלו כחרדי לשעבר, תלמיד ישיבה והומו מבני ברק, עניין אותי. נפגשנו ומאז תשע שנים שאנחנו ביחד" מספר שחף.
לאורך השנים הוא שיחק ומשחק ברבים מתיאטראות לילדים ולנוער. בפרויקטים נבחרים שלו או פרויקטים בהם הופיע: "רגע רגע" משירי סשה ארגוב, "ברוך שפטרנו" תיאטרון מחול, "ביחדנס דווקא עכשיו" שעלה בפסטיבל עכו 2022. הוא זכה בפרס הבימוי בפסטיבל "סוליקו" של תיאטרון השעה, ביים את "הסכסוך" הצגה שעוסקת בסכסוך על מקום חניה, "מועדון החלומות השבורים על הספקטרום שלי" שבו השתתף כחבר בוועדה האמנותית, אצר והנחה, ועוד.
כאמור התהיות על אבהות והראיונות שערך עם גברים ואבות בגילאים השונים הפכו ליצירה הבימתית "אבהות" שמציעה מבט נדיר רגשי וחד על דמות האב בישראל 2025. ההצגה עלתה בבכורה בשבוע שעבר בתיאטרון תמונע, ותחזור לבימת תמונע גם ב-19-20 במאי.
על הבמה עומדים שלושה גברים: אב עתידי (דניאל אורטל) אב טרי (אברהם חזין) ואב-סב (עמי וינברג) כשסיפוריהם של כל השלושה עובר לקהל באמצעות תנועה, הומור, פואטיקה וטקסטים דוקומנטריים כשהיוצר, הלא הוא שחף ברגר, ניצב איתם על הבמה ושואל את השאלות.
"הגדרתי את 'אבהות' כיצירה דוקומנטרית תנועתית שמשלבת את הסיפורים המוקלטים שערכתי ביחד עם תנועה. חלק מהסיפורים מוקלטים ומושמעים כמו מונולוגים ששלבנו בהם תנועה. חלקם עשויים קולאז' של דברים רחבים יותר. למשל בזמן נסיעה ברכב, אז מתקיימות השיחות העמוקות יותר שכן לא צריך להסתכל בעיניים" מעיד שחף ברגר. בסופה של ההצגה מוקרנים סרטים מצויירים שעיבד שי הברי ומוגשים פנקייקים.
"כששאלתי את אבא שלי על אבא שלו הוא אמר שלא היתה לו הזדמנות להגיד לו 'אני אוהב אותך', כי אמירה כזאת בין גברים היא חשופה, רגשית ודורשת אומץ. כך גם אני בשיחה שקיימתי עם אבא שלי התחבטתי איך אגיד לו את שלוש המילים הללו, חששתי שזה יביך אותו. אבל בסופו של הראיון אמרתי לו 'אני אוהב אותך'".
התרעות פיקוד העורף