תמיר נולד בחדרה וגדל בחולון במשפחה בעלת שורשים טורקיים כבן של בעל חנות לצורכי חשמל בסיטונות. "מוזיקה הייתה כל הזמן בראש שלי", מספר מי שהיה ילד של מצעדי הפזמונים שחיכה בשקיקה לתקליטי הוויניל שנשלחו כפרסים. "זה היה עולם אחר בהשוואה להיום, כשילדים נולדים עם טלפון ביד", הוא מעיר.
בחולון היה תמיר הנער בלהקת הקצב "הפעמונים" עם משה לוי. "הוא ניגן ואני שרתי בלי להבין את המילים". תמיר העביר את שירותו הצבאי בצוות הווי סיני, במחזור שאחרי מוני מושונוב, יצחק קלפטר ושלמה יידוב. לאחר שהשתחרר, הוא היה בלהקת "הפופולים" עם עוזי חיטמן.
"הייתי בהיסטריה כשאשרת לקח אותי להרכב שיופיע עם 'הללויה' בפסטיבל הזמר", נזכר תמיר. "לא שיערנו שנגיע עם השיר כל כך רחוק. עד הרגע האחרון לא האמנו שנזכה עד שהספרדים, היריבים הישירים שלנו בתחרות, נתנו לנו בסיום את עשר הנקודות הגורליות. כשהוכרזנו כזוכים, היינו בעננים וקיפצנו כמו אני לא יודע מה, לא משנה שגם היינו קצת...שתויים. אבל בינינו הייתה לנו אמונה בשיר וידענו כמה מצוין היה.
"בשבילנו הזכייה בירושלים הייתה מכת אושר. למחרת, טסנו לשווייץ, המדינה שמארחת כעת את האירוויזיון, לאחר שמנהל תחנת שידור שם הימר שנזכה וסגר איתנו מראש. זאת הייתה בגיל 26 הנסיעה הראשונה שלי לחו"ל. התקבלנו כמו מלכים. חברי להקת 'בוני אם', שהיו אז שלגר אדיר באירופה, חיכו לנו עם פרחים. ובאותו שבוע מכרנו יותר תקליטים ממייקל ג'קסון ומהבי ג'יז".
למרות הנאמר עד כה, השתתף תמיר בקדם אירוויזיון 86' בגפו (!) עם השיר "נערה", שכתבו הזמר זאב טנא וקובי אשרת רב הפעלים. "לא נדחפתי לזה", הוא מציין. "היו שחשבו שאני מתאים לביצוע השיר והגעתי, אם אינני טועה, למקום הרביעי עם ריטה של 'שביל הבריחה'. זה היה די יפה לעומת בנקודה הבודדת שניתנה לבעז שרעבי על ביצוע השיר הנהדר 'הלוואי".
תמיר הגרוש חי ברחובות. כשהוא נשאל מה מעשיו כעת, הוא משיב: "היום אני משתדל לחיות ועוסק במוזיקה ככל האפשר ועובד למחייתי כמה שעות ביום, כי למנהל הבנק לא אכפת שפעם שרתי את 'הללויה'. אז אני גם ממשיך פה ושם לעבוד על אלבומים של אחרים. אם מציעים לי, למה לא".
התרעות פיקוד העורף