1. אתניקX במופע: "רק אהבה תנצח". בארבי תל אביב
אתניקס חוזרת לסיבוב הופעות ברחבי ישראל וחוגגת ארבעים שנות יצירה מוסיקלית. המופע החדש "רק אהבה תנצח" יעלה במועדון הבארבי בתל אביב, שהוא מסע בין שלל להיטי הלהקה בהם: "תותים", "ג'סיקה", "מחר אני בבית", "שיר ישן", "ציפור מדבר", "האהבה תנצח" וגם "דמעות", "כתם הפרי", "מתי לחזור" ורבים נוספים. בהרכב: זאב נחמה, תמיר קליסקי, יורם פוייזנר, גל הדני, גלעד פסטרנק.
2. פסטיבל Genesis 2025. גן לאומי מעיין חרוד
פסטיבל המוסיקה הגדול Genesis 2025 חוזר בשנתו הרביעית, ויארח כ-50 אמנים בגן הלאומי מעיין חרוד. שלוש במות ירעידו את השטח במשך יומיים (22-24 במאי).
בתוכנית
במת OASIS GROOVE - המקום שבו הקסם קורה:
לצד הבמות יפעל מתחם סדנאות תל חי: Fun Chill ותוכן, יוגה, סדנאות יצירה, תנועה, Sound Healing ועוד.
3. פסטיבל סרטי אמנים. ארטפורט, תל אביב, ומוזיאון ישראל, ירושלים
חמישה ימים של פסטיבל סרטי האמנים מציע הקרנות בכורה לעבודות של אמנים ואמניות מקומיים, סרטים בינלאומיים ומפגשים עם אמנים, חוקרות ואוצרים בתחום הוידאו. בין העבודות – הקרנות בכורה בישראל לעבודות חדשות של יעל ברתנא, עילית אזולאי, ניר עברון, ציון אברהם חזן ועוד.
הפסטיבל ייערך השנה בשיתוף פעולה בין ארטפורט למוזיאון ישראל – כשחלקו הראשון יתמקד בהקרנות חוצות בבית טיכו, חלל התצוגה של מוזיאון ישראל בירושלים, וחלקו השני בארטפורט תל אביב.
בדומה לפסטיבלים דומים בעולם, הפסטיבל שם דגש על היצירה בתחום הוידיאו והקולנוע. אורכם של הסרטים משתנה: משתי דקות ועד חצי שעה והם נעים על התפר שבין אמנות וקולנוע.
לצד הפסטיבל, יתארח בארטפורט מיצב הוידאו ״ארץ בלבן: על גאוגרפיה וכרייה״ של רוסל מסגואר (Rosell Meseguer). מסוגאר עוסקת בעבודותיה בקשר בין משאבי טבע, כלכלה וקהילות אנושיות.
בערב הפתיחה תושק בבית טיכו בירושלים התערוכה של אילת כרמי ומירב הימן: "חמדה", בה תוצג לראשונה עבודת וידאו מאז'ורית חדשה של הצמד: "חמדה" (2025), בנוסף לסרט "זהרה" ועוד.
4. נוספרטו, יצירת המופת של הקולנוע האילם. סינמטק ירושלים
בערב ייחודי יחלקו את בימת ומסך סינמטק ירושלים הקלסיקה "נוספרטו", הסרט האילם שצולם בגרמניה בשנת 1922, לצד תת ההרכב ניקו טין: זוהר שפיר ואלכס "דרול" יונוביץ' שילוו את היצירה.
הסרט האילם בבימוי פ. וו. מורנאו, מגדולי בימאי הקולנוע האילם, מבוסס על הרומן הקלאסי "דרקולה". הוא מתאר סוכן מקרקעין שעוזב את רעייתו היפיפיה ויוצא לבצע עסקה בהרי הקרפטים, בטירה השייכת לנוספרטו הערפד. מאה שנים מאוחר יותר, מצטרפים שפיר ויונוביץ להקרנה בסינמטק ירושלים ומלווים את הסרט בפרשנות מוסיקלית.
5. חי בסרט. סינגל שלישי לעידן שלום
עידן שלום, בן 23, חייל משוחרר ביחידה מיוחדת, אוטיסט בתפקוד גבוה, משחרר את "חי בסרט" הסינגל השלישי מתוך אלבומו השני, שייצא בחודש יוני בהפקתו המוסיקלית של זיו רובינשטיין.
האלבום מתאר מסע פנימי בין קולות, מחשבות ופחדים, שמלווים את עידן לאורך חייו. בלחן עדין ומילים נוגעות, הוא חושף את המאבק המתמשך בין הרצון לברוח לבין התקווה לשקט ושלווה.
עידן אמור היה להשתחרר במרץ 24 ובשל המלחמה המשיך לשרת במילואים ביחידה מיוחדת. בימים אלה הוא ממשיך להגשים את החלום שלו ומתרכז במוסיקה והשקת האלבום.
לדבריו המוסיקה הצילה אותו, באמצעותה הוא מקלף את הפצעים, כותב על החלומות ועל הקשיים. "הכתיבה מרגיעה אותי, מפקססת אותי, גורמת לי תחושה של אושר, שמחה ושקט. זה לא פשוט להיות אדם על הספקטרום האוטיסטי. אני חווה קשיים יומיומיים שאנשים רגילים לא חווים". באחרונה השיל 18 ק"ג וכבר לא מרגיש בודד.
6. "Go Figure" - יצירתו של הכוריאוגרף שרון פרידמן
דואט מחול חדש ופורץ דרך שחוגג גופניות מגוונת, תנועה בלתי צפויה, וקשר אנושי עמוק בין שני רקדנים: שמואל דביר-כהן, החי עם מצב נוירולוגי המשפיע על תנועה (דיסטוניה), ותומר נבות. זוהי יצירתו של הכוריאוגרף שרון פרידמן ששב לישראל לאחר שנות יצירה ועבודה בספרד ומכאן הוא ממשיך ליצור בארץ ובחו"ל.
המופע "Go Figure" שיצר בשנת 2021 בשיתוף עם פסטיבל Oriente Occidente באיטליה ומרכז מחול שלם בירושלים, נולד מתוך פרויקט המחקר והיצירה Shape on Us (2020) של שרון פרידמן ולהקת 'ורטיגו' אשר ביקש לבחון כיצד גוף בעל יכולות פיסיות מגוונות יכול לבטא את עצמו באומץ וביופי דרך תנועה.
מתוך הפרויקט צמח דואט לשני רקדנים – שמואל דביר-כהן, החי עם מצב נוירולוגי המשפיע על תנועה (דיסטוניה), ותומר נבות. שיתוף פעולה שבו לא מנסים "להסתגל" לנורמות תנועה קיימות, אלא להעניק מקום מלא לתנועה כפי שהיא - לא צפויה, מאתגרת, ולעיתים פשוט יפהפייה.
"ב־Go Figure ביקשתי לברוא יופי מתוך מה שלעיתים נתפס כשלילי – נכות, או בשפת הלב שלי: גיוון פיסי. הרעיון היה לחבר בין שני גופים שונים, כדי להוליד מתוכם גוף שלישי, חדש, ייחודי, שאינו שואף להדמות לגוף אחר" מסביר שרון פרידמן.
7. יום המוזיאונים במוזיאון נתניה: הסיפור שמאחורי קירות המבנה
לרגל יום המוזיאונים שיתקיים ביום חמישי (15.5), תוצג במוזיאון העיר נתניה תערוכה החושפת את סיפור העבר הנסתר של המבנה. מאחורי קירות מוזיאון נתניה מסתתר סיפור אנושי של נחישות, יצירה וגבורה יומיומית, סיפורן של נשים שפעלו ויצרו מפעל חיים במקום הזה. זהו סיפורו של "בית אורה" - מפעל אריגה לנערות עיוורות שהוקם ביוזמת ליגת נשים למען ישראל (לנ"י) ובשיתוף משרד הסעד.
המפעל היה ממוקם במבנה בו שוכן היום המוזיאון, נחנך בשנת 1958 ופעל במשך 33 שנים. מטרתו הייתה להכשיר נערות עיוורות לעבודה יצרנית, ולאפשר להן לנהל חיים עצמאיים. בסמוך למפעל פעלה מתפרה שבה תפרו מהבדים שנארגו בבית המלאכה בגדים, מפות, כלי מיטה, טליתות וחפצי נוי שנמכרו בכל הארץ.
בימיו הטובים הועסקו במפעל חמישים עובדות, והוא היה מודל לשיקום עיוורים, אף זכה בפרס קפלן.
את התערוכה מלווה הסיסמה שהיתה המוטו של עובדות המפעל לאורך השנים: "אני לא עיוורת, אני רק לא רואה". המשפט מבטא בתמציתיות את גישתן מעוררת ההשראה - תפיסה של נחישות, כבוד עצמי והתמודדות אופטימית עם המציאות.
בתערוכה מוצגות עבודותיהן המקוריות של עובדות המפעל, לצד סרטים, עדויות ופעילויות אינטראקטיביות. המבקרים יוכלו ללמוד על הטכניקות המיוחדות שפיתחו הנשים, על תהליכי הייצור במפעל ובמתפרה הסמוכה, ועל האווירה הקהילתית התומכת במקום.
"התערוכה היא מחווה לנשים האמיצות שהתמודדו עם המגבלה בדרך מעוררת כבוד" אומרת חוה אפל המנהלת ואוצרת המוזיאון.
מוזיאון העיר נתניה פועל משנת 2011 במבנה "בית אורה" ששופץ על ידי עיריית נתניה.
8. שתי תערוכות יחיד בגלריה לאמנות ספיר
שתי תערוכות יחיד בגלריה לאמנות "ספיר", חונכות את סדרת תערוכות היחיד "דרום מערב" המהווה שיתוף פעולה עם עמותת "אום קולטור" והגלריה לאמנות ובית הספר בראשות מיכל שמיר (שהלכה לעולמה לפני חודש) לקידום אמנים ואמניות מהנגב המערבי. במסגרת הסדרה יוצגו חמש תערוכות עד ספטמבר 2025.
התערוכה האחת "מחזיק לעצמי את היד" של האמן אביאל יאני לוייב מאופקים, בוגר מצטיין של בית הספר לאמנות, מציגה פסלים מעץ בהם הוא יוצר, מקפיא ומאחה מצבים ורגעים של שיבוש, פגיעה או תאונה של הגוף. הפסלים משקפים רגעים אירוניים ופואטים של איחוי שברים, פירוק והרכב של זכרונות ודימויים. לצידם מוצגים רישומי דיוקן שנרשמו בידו הנכה.
התערוכה השנייה "פעימות הלב" של דפנה דישי, ציירת ומטפלת באמנות ממושב שדה ניצן במ.א אשכול מציגה ציורי נוף, נופי נפש מהשנתיים האחרונות. הציור של דישי מציע מרחב וזמן של התבוננות ועיבוד של החוץ ופנימה. תוך שהיא מתבוננת במראות המקום המוכר והפצוע שעבר טלטלה.
9. "דיפ שיט". פרפורמנס אירוני. תיאטרון קליפה
ערגה שם טוב תשיב לשאלות הצורבות, הלוחצות והחבויות, תדאג לפתוח חסמים, ולהביא פורקן בריא המישיר מבט חומל אל החור השחור באנושיות של כולנו. בשירה, בשאלות ותשובות בשיח עם הקהל, ובמגע ישיר עם החומר.
היצירה שואבת השראה מהפילוסוף דומיניק לפורט שכתב את הספר "היסטוריה של החרא" המזהה את השלב הראשון של צבירת ההון והקפיטליזם במאה ה-16 כאשר פרנסואה, מלך צרפת, פקד לאגור את השתן והצואה בבתים.
התרעות פיקוד העורף