ההצגה חייבת להימשך
סיפורן של שלוש מלכות הדראג, שחוצות את מדבריות אוסטרליה כדי להופיע בקזינו נידח, היה בזמנו פורץ דרך בייצוג הגאה שלו, ולכאורה זרמו הרבה מים בנהר בשלושת העשורים החולפים. אלא שבישראל של 2025, שהולכת ונעשית שמרנית יותר, והלהט"בופוביה הרימה בה את ראשה, הבחירה ב"פריסילה" מרגישה שוב חתרנית ולא מובנת מאליה.
אבל הרגע הזה לא נמשך זמן רב. קשה היה להתעלם מהתזמון שבו התקיים ערב הבכורה הנוצץ והחגיגי - היום ה-600 למלחמה. בפתח ההצגה מפצירה ההפקה בקהל שלא להתעדכן בחדשות במהלך ההצגה, אבל בזמן שאנחנו זמנמנו את להיטי הפופ והדיסקו בבועה הוורודה שלנו, במרחק כמה דקות הליכה עשרות מפגינים נעצרו לאחר שפשטו על מטה הליכוד במצודת זאב, והניפו מהחלון את דגלי קטאר (האיש שישב בשורה לפניי לא התאפק ובדק את הפוש, נדרך ולחש לחברו "זה ממש קרוב לכאן").
זוהי אינה הערה בגנות ההפקה, אחרי הכל בדיוק על זה נאמר ש"ההצגה חייבת להימשך". כמובן שההפקה היא בבחינת אצבע משולשת לא רק לממשלה החשוכה והמקום שהיא מנסה לגרור אותנו אליו, אלא גם לגבריות המיליטנטית ולתרבות הגנרלים שנמצאת בכל פינה. בכל זאת, קשה היה לי (ואולי גם לאחרים בקהל) לשקוע באמת בפסטיבל האהבה הצבעוני הזה.