ההצגה מציבה מולנו מראה ומכריחה אותנו להתבונן על עצמנו. כולנו נאורים, פתוחים ומכילים, עד שזה נוגע בנו באופן אישי. או אז צצה ועולה הגזענות, שאצל חלקנו קיימת קרוב לפני השטח ואצל חלקנו קבורה עמוק יותר. זו הצגה שהצפייה בה היא הנאה צרופה ופרצי צחוק מהקהל מלווים אותה, ובו בזמן התוכן מעורר מחשבה ואנחנו נדרשים לחשבון נפש אישי.
אני לתומי חושב שתפקיד הצבא הוא להילחם, להגן על המדינה ולא לעסוק בחלוקת אוכל ובעניינים מנהלתיים של אוכלוסייה שחלקה עוינת. לדעתי, חוסר כבוד לרמטכ"ל בזמן מלחמה, ועוד מצידו של שר שכולנו מכירים את ניסיונו הצבאי ה"עשיר", מבזה את השר ולא את הרמטכ"ל.
אין לי ספק שהתנהלות השר נובעת מגישתו הפוליטית, הן כלפי הצבא והן כלפי העברת האספקה לאוכלוסייה העזתית, כמו גם ניסיון לרצות את קהל תומכיו ההולך ומידלדל. ויכוח כזה בזמן הזה, כאשר החיילים שלנו נלחמים בעזה, ודאי שאינו תורם למורל ולרוח הלחימה שלהם.
התרעות פיקוד העורף