יצירת המחול "M Stabat Mater" נוצרה על ידי ענבל אושמן כבר לפני יותר מעשור, אבל במציאות של היום היצירה מהדהדת תכנים ודימויים עכשוויים. "אחרי השבעה באוקטובר נוספו לה משמעויות נוספות, והיצירה הפכה ליותר רלוונטית", אומרת אושמן. "אנחנו חיים במציאות שבה כל כך הרבה אימהות איבדו ומאבדות את ילדיהן.
אנחנו רואים אימהות לביאות כמו עינב צנגאוקר, ויקי כהן וענת אנגרסט שנלחמות על הילדים שלהן. קשה להבין מאיפה יש להן כוחות להמשיך מול הכוחות האדירים והאפלים שהן נלחמות בהם, אבל כנראה שהאימהות היא מקור בלתי נדלה לכוחות. בכוחות האלה בדיוק היצירה שלי עוסקת.
"השם של היצירה M הגיע מהצליל הנפוץ ביותר בשפות ברחבי העולם למילה אמא. השם מצביע על האוניברסליות של החוויה האנושית הזו שמשותפת לכולם, כילדים וכהורים. הסבל והייסורים של אמא מישראל ואמא מעזה שאיבדה את ילדה הם אותו הסבל, ואנחנו חייבים לעצור את הטירוף שמובילים מנהיגים פטריארכליים, שלא לוקחים את הסבל הזה בחשבון".
את היצירה ירקדו ארבע רקדניות במסגרת פסטיבל "מכשפות?" הרביעי בניהולה של תזמורת הבארוק ירושלים, לצלילי יצירת הבארוק מאת פרגולזי. "המיזוג בין העתיק והעכשווי מציע פרשנות מרתקת למוזיקה הקאנונית", אומרת אושמן. "זו מוזיקה פשוט מעולה שאני כל כך אוהבת וכל כך רציתי ליצור לה מחול. המוזיקה האלמותית של פרגולזי היא מעין ה'פופ' של המוזיקה הקלאסית, כי היא קליטה ומרגשת בצורה מידית.
החיבור בין מחול עכשווי למוזיקה מתקופת הבארוק הוא מעין גשר בין עולמות רחוקים, וזה מדגיש את העל-זמניות של נושא היצירה. הופעתי עם היצירה הזו בגרמניה, שוויץ, ניו ג'רזי, מלטה וליטא עם הרכבי בארוק מצוינים, אבל למזלי אחד ההרכבים הכי טובים שאני עובדת איתם זו תזמורת הבארוק ירושלים בניצוחו של דוד שמר. שיתוף הפעולה איתם והחיבור בין המוזיקאיות לרקדניות הוא אחד המצוינים והחזקים".
אושמן, בת 44, נשואה ואם לארבעה ילדים, היא יוצרת מחול עצמאית מוערכת, שיצירותיה עלו על במות יוקרתיות באירופה ובארה"ב וזכו בפרסים. בעלה הוא הסופר והתסריטאי המוערך ינץ לוי. "להיות 'אשתו של דוד אריה', כמו שלפעמים קוראים לי, זה לחיות בבית שהיצירה וחיי היומיום שלובים זה בזה. העבודה, הרעיונות והפידבקים מתרחשים תוך כדי שמבשלים ותולים כביסה.
זה גם כיף מאוד וגם מאתגר את יכולות הזיגזוג. כשאני יוצרת, אני בעיקר הולכת לסטודיו ועובדת שם עם עצמי או עם רקדנים. הסטודיו הוא כמו מרחב מנותק מהעולם החיצון, סוג של מעבדה. ינץ, לעומת זאת, כותב בעיקר בבית. המשרד שלו לא רחוק מהמטבח, אז הוא תוך כדי גם מכין ארוחת צהריים. זו יכולת מדהימה שיש לו להיכנס לשיא הריכוז ולצאת ולהיכנס חזרה. וגם האוכל יוצא טעים".
ינץ מעורב ב"M Stabat Mater" - הוא הדמטורג של היצירה, הוא ליווה את תהליך היצירה מנקודת מבט של נרטיב ואחדות הרעיונות שעולים בה. "כל היצירה הזו התחילה מסיפור מהמיתולוגיה ההודית, שינץ הכיר לי ומאוד התחברתי אליו. זה סיפור על האלה הטובה אבל הרצחנית קאלי ועל רגשי האימהות שהרגיעו את האנרגיה הזועמת שלה. הרעיונות האלה השתלבו עם המוזיקה של פרגולזי שהיא לחן למזמור נוצרי שעוסק באובדן ובשכול. אחת החוויות המיוחדות שהיו לנו עם היצירה הזו היתה ביוני 2023, בהופעה בקיבוץ בארי, לפני שכולנו ידענו מה עתיד לקרות שם".
הפסטיבל הירושלמי, שהפך כבר למסורת, ממשיך לשאול את השאלה המהותית שבסימן השאלה שלו: "מכשפות?", ומזמין את הקהל לבחון מחדש את סיפורן של הנשים המוזיקאיות החזקות, המרפאות והידעניות שבעבר נתפסו כאיום. האומנם היו נשים אלה מכשפות, או שמא מקדימות את זמנן וקראו תגר על השלטון הגברי?
הפסטיבל מתמקד בחוויה עשירה, שבה המוזיקה היא רק חלק מהסיפור. לצד יצירות מתקופת הבארוק שכתבו מלחינים שפעלו בתקופות של ציד מכשפות, יכלול הפסטיבל שיתופי פעולה אמנותיים, סיפורים עתיקים ופרשנויות חדשניות. הוא מבקש להחזיר כבוד לנשים שהוטבעו בכינוי השלילי, להעלות לדיון את מקומן כמרפאות, כמוזיקאיות, כחוקרות טבע וכמנהיגות קהילתיות.
תחת ניהולה האמנותי של תזמורת הבארוק ירושלים, הפסטיבל מפגיש בין העבר להווה, ומעניק מבט חדש על דמויות נשיות שנדחקו לשוליים. זוהי הזמנה לקהל לחקור, לשמוע ולהתרגש מסיפורים שלא תמיד סופרו, במסע מוזיקלי ומרתק בלב העיר ירושלים.
התרעות פיקוד העורף